בית המדרש

  • מדורים
  • שער לדין
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גחלה בת רחל

undefined
2 דק' קריאה
אחד מהכללים היסודיים בהלכות מתנה הוא - "זכין לאדם שלא בפניו", כלומר: אפשר לזכות עבור אדם שאינו נמצא כאן, ולקנות עבורו דברים, (אולם אי אפשר להתחייב במקומו, ולכן כלל זה תקף במתנה ולא במכירה). נחלקו הראשונים בגדרו של דין זה. דעת רש"י (בבא מציעא יב. ד"ה גבי מתנה) ותוס' (כתובות יא. ד"ה "מטבילין") שזהו סעיף של דין שליחות, שהרי מן הסתם רצונו של האדם היה למנות אותנו כשליחים ע"מ שנזכה עבורו.
אולם הרשב"א (קידושין מב.) כתב שזהו דין בפני עצמו.
מקור לדיון זה נמצא במסכת קידושין (מב.) שם לומד רב גידל בשם רב את דין "שלוחו של אדם כמותו" מהפסוק "ונשיא אחד, נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ", כלומר: הנשיאים היו שליחים של כל השבט לזכות בנחלתם. על כך שואלת הגמ', שהרי היו שם גם קטנים, וא"א להיות שליח של קטן!
לכן אומרת הגמרא שאין זה מקור לדין שליחות אלא לדין "זכין לאדם שלא בפניו". ועדיין שואלת הגמרא שאין כאן זכות ברורה, שהרי ישנם כאלו שזכו בנחלה שאינם מרוצים ממנה (איכא דניחא ליה בהר ואיכא דניחא ליה בבקעה), ולכן אומרת הגמרא שרב גידל למד מהפסוק דין אחר, שב"ד מעמידים לקטנים אפוטרופוס, ויש תוקף למעשיו גם אם עשה משהו שאינו מוצא חן בעיניהם, ואין להם זכות ערעור.
הרשב"א (בחידושיו שם) לומד מגמרא זאת ש"זכין" אינו מטעם שליחות, שהרי הגמ' אמרה שאין כאן דין שליחות משום ש"קטנים - לאו בני שליחות", ובכל זאת רצתה לומר שיהיה כאן דין "זכין"!
אולם הר"ן (בפירושו לרי"ף קידושין, טז:) דוחה הוכחה זאת וטוען שאמנם בשלב הזה סברה הגמרא ש"זכין" אינו מדין שליחות, אלא דין עצמאי ונלמד מהפסוק של "נשיא אחד וכו'", אך הגמרא דחתה לימוד זה והסבירה שהפסוק הנ"ל הוא מקור לדין אפוטרופוס, ובשלב המסקנה דין "זכין" איננו נלמד מפסוק מיוחד אלא הוא שייך לדין שליחות. אכן אינו מועיל בקטנים כשם ששליחות אינה מועילה בהם (אלא שמדרבנן מועילה זכיה לקטנים).
ראינו שישנה מחלוקת אם זכיה היא מטעם שליחות, ויש נפקא מינה לגבי זכיה לקטנים, שלדעת תוס' אין זכין לקטן אלא מדרבנן, ולדעת הרשב"א מדאורייתא.
באמת, שאלה זו תלויה בגרסאות בגמ' (בבא מציעא עא:), שם נאמר: "קטן אע"ג דלית ליה שליחות אית ליה זכיה מדרבנן", וגרסה זאת מתאימה לשיטת תוס'. מאידך, ישנן גרסאות שלא גרסו "מדרבנן", ומשמע שיש לקטן זכיה מן התורה, וזה מתאים לשיטת הרשב"א.
אולם, תוס' (כתובות יא. ד"ה "מטבילין") כתבו שגם אם לא נגרוס "מדרבנן", ונאמר שזכין לקטן מדאורייתא אין זה סותר את ההבנה ש"זכין" הוא מטעם שליחות. אע"פ שאין שליחות לקטן - אין זה אלא בדברים שאינם זכות גמורה, אבל בזכות גמורה יש לו שליחות.
רבי עקיבא איגר (חידושי רע"א לכתובות יא.) מסביר שבעצם, מבחינה מהותית, גם לקטן יש שליחות, אלא שכיוון שאין לו דעת אין הוא יכול למנות שליח, אך כאשר יש דין "זכין", ואין צריך מינוי שליחות ספציפי, אז אין הבדל בין קטן לגדול ולשניהם מועיל דין "זכין" מטעם שליחות. (אולם, רבי עקיבא איגר מציין שבתוס' נראה שחילקו אחרת, הם חילקו בין זכות גמורה לזכות שאינה גמורה, ודבריהם צריכים ביאור).
לסיום נציין שלמושג של "זכיה לקטן" ישנם שתי משמעויות שצריך להבחין ביניהם.
א. קטן שזוכה ע"י מעשה קנין שעושה בעצמו, ובזה עסקנו בגליון הקודם.
ב. אחרים שעושים מעשה קנין לטובת הקטן, ובזה עסקנו הפעם.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב יהושע שפירא
    הרב יהושע שפירא
  • הרב דוד דודקביץ'
    הרב דוד דודקביץ'
  • הרב אליקים לבנון
    הרב אליקים לבנון
  • הרה"ג חיים שטיינר
    הרה"ג חיים שטיינר
  • הרב חיים דרוקמן
    הרב חיים דרוקמן
  • הרב חיים אביהוא שוורץ
    הרב חיים אביהוא שוורץ
  • הרב שמואל אליהו
    הרב שמואל אליהו
  • הרב משה ברלינר
    הרב משה ברלינר
  • הרב אליהו ברין
    הרב אליהו ברין
    undefined
    נוסחי תפילה

    ברכות השחר - עדות המזרח

    הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
    undefined
    כשרות

    מה מברכים על חלות מתוקות?

    הרב משה כץ | אלול תשע"ה
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    בהעלותך

    מדוע נענשה מרים?

    הרב יוסף צבי רימון | סיון התשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    והגדת לבנך

    שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    בהעלותך

    בהעלותך את הנרות

    מתוך 'קול צופייך' גיליון 403

    חז"ל אומרים שהמנורה היתה מורידה שפע של חכמה, ושפע של בינה ותורה לעם ישראל. ואמר הקב"ה לאהרון הכהן: כשאתה מדליק את המנורה אתה מוריד שפע חכמה, שפע טהרה, לעם ישראל וזו החשיבות והמעלה.

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
    undefined
    ענינו של ראש השנה

    קידוש החודש וראש השנה

    ראש השנה נקבע מן התורה ליום אחד, מדוע אם כן בימינו הוא יומיים? כיצד נקבע ראש חודש? קביעת החגים נעשית על פי ראש חודש; דין ברכת שהחיינו ביום השני של ראש השנה.

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    הלכות הצומות הקלים

    הלכות ועניינים בצום עשרה בטבת

    מדיני הצום: אכילה ושתייה לפני עלות השחר. שטיפת הפה וצחצוח שיניים. מיהו חולה הפטור מן הצום?. דיני מעוברת ומניקה: האם יולדת שחדלה להניק חייבת בתענית? ילדים בתענית: האם מצווה לחנכם לצום חלק מהצום?

    הרב אליעזר מלמד | טבת, תשס"ג
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il