התנהגות בני תורה בימי החופש

בימים אלו יצאו בני הישיבות לחופשת בין הזמנים. ויש צורך לעורר על הזהירות בהתנהגות. כי התנהגות ראויה ומכובדת יש בה קידוש ד', והתנהגות לא ראויה חלילה, יש בה חילול ד', שזה איסור חמור מכל האיסורים שבתורה. והדוגמאות רבות: כל מי שנראה בן תורה, כל מי שנראה דתי - בנים או בנות, שנוהגים ברכב בצורה פרועה, חונים במקום שמפריע לאחרים, שמנסים להכנס לשמורת טבע בצורה עקיפה ללא תשלום, או לחוף שצריך לשלם בכניסה אליו והוא מחפש דרך לעקוף ולא לשלם - יש בזה גם איסור גזל ממון וגם חילול ד'.
צריך לשנן את הכלל החשוב - צריך להיזהר במצוות שבין אדם לחברו יותר ממצוות שבין אדם למקום. איסור גניבה אינו חמור פחות מאיסור מאכלות אסורות. וכשם שמקפידים במאכלות אסורות גם באסורי דרבנן גם בספק איסור, ורבים נזהרים לאכול רק מהדרין, כך, ויותר מזה, צריך להיזהר בדברים שבממון, ולא להיכשל חס וחלילה אפילו בספק איסור גזל.
גם מחברה ציבורית אסור לגזול, גם מהמדינה אסור לגזול כל חיפוש היתרים בזה, מקורו ביצר הרע.
מפעם לפעם אני נשאל - האם מותר לצרוב דיסקים ישנים שחברה שהוציאה אותם כבר לא מוציאה אותם לשוק, האם מותר לצרוב תוכנות ישנות כנ"ל וכד'. ותשובתי - אם לא ברור לך שהבעלים של הדיסקים המוציאים לאור מסכימים, אל תעשה זאת! אל תכנס בספק איסור, צריך להדר בהלכות ממונות. נשאלתי האם אדם שמשׂתכר, אך אין לו תלוש מסודר - האם מותר לו לקבל תשלום ממקום עבודה מסודר תלוש פיקטיבי, כדי לקבל משכנתא וכן כדי לקבל הנחות למיניהם. ותשובתי - "מדבר שקר תרחק"! כשם שבאסורים שבין אדם למקום, ברור לכולם שצריך להזהר ולהתרחק, מתרחקים מספק חילול שבת גם מדרבנן, וכן במאכלות אסורות דרבנן מתרחקים גם בספקות. כך גם צריך להיות בשאלות של ממון וכאן יש בנוסף לאיסור גזל גם איסור חילול ד'. וגם מי שבטעות חושב שמותר לגנוב מהמדינה או להתחמק מתשלום של חובות למדינה, צריך לזכור שיש בזה חילול ד' ומאיסור זה אי אפשר להתחמק. וזה האיסור החמור ביותר - "אין מקיפין בחילול ד', אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ד'". ולעומת זה מי שנזהר בכל אלו מקדש שם שמים ומקיים את המצוה היותר גדולה שבתורה.