- גאולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא להחמיץ את השעה
ישנן שעות היסטוריות, שבהן דופק הקב"ה על פתחי הלב של האומה וקורא לה לשוב אליו. "קול דודי דופק פתחי לי אחֹתי רעיתי יונתי תמתי" (שיר-השירים ה ; ב). ואם הרעיה מתעצלת ומשתהה, היא עלולה לאחר, עד שכאשר היא תפתח את הדלת לא תמצא את הדוד שכבר פנה והלך לו. ומי יודע מתי ישוב הדוד לדפוק שוב לבקש את הרעיה שתפתח לו את הדלת.
אחת משעות אלו היתה מלחמת ששת-הימים. אילו ידענו לנצל את אותם ימים גדולים, והיינו קובעים עובדות משמעותיות בעיר חברון מיד כשהגענו אליה, ומיישבים בחברון מאות רבות של משפחות במקום שהיתה השכונה היהודית שהוחרבה במאורעות תרפ"ט, מי היה מונע זאת מאיתנו? אך אנו היינו מופתעים ובלתי מוכנים לקראת השעה הגדולה הזו ולא ידענו לנצל אותה כראוי, וכעת זה הרבה יותר קשה.
ואולם גם בימים אלו הננו נמצאים באחת השעות הגדולות שלנו. הבחירות האחרונות הראו על התעוררות גדולה מאד בציבור לכיוון של אמונה, לחזרה לשורשים ולהתעוררות למען ארץ-ישראל. לפני הבחירות עמדה על הפרק שאלת חברון, ובעצם ההכרעה בבחירות היתה שהרוב בעם ישראל לא רוצה לוותר על חברון; הרוב הצביע בעבור נתניהו שהבטיח שלא תהיה נסיגה מחברון.
את השעה הזאת של ההתעוררות הגדולה לתורה ולארץ-ישראל צריך למצות עד תומה. בידינו לשנות את התקשורת ולהפוך אותה לכלי שבונה את האומה ולא פוגע בה. בידינו להפוך את התקשורת לכלי שמוסיף מוטיבציה יהודית לאומית בריאה. הציבור הדתי יכול וחייב לתבוע את חלקו בקביעת מגמתה של התקשורת והתכנים שיועברו דרכה; הציבור הדתי יכול וחייב לתבוע שבית-המשפט הגבוה לצדק יהיה מורכב מאנשים המייצגים את מגוון הדעות בציבור, כפי שזה בא לידי ביטוי בבחירות, מאחר שבית-המשפט קובע עמדות בשאלות ציבוריות שההכרעה בהן נובעת לא משיקול משפטי טהור, אלא משיקול שנובע מהשקפת עולם, - בבית-המשפט חייב להיות נציג לכל גווני הציבור.
אוי לנו אם בשעה זו שהדוד דופק ומעורר אותנו לפתוח לו את הדלת, נגלה חולשה, חוסר בטחון ואוזלת יד. חובה עלינו למצות את כל הכוחות שהקב"ה נתן בידינו, על-מנת להפוך את התקופה הזו לתקופה מהפכנית רוחנית של חזרה לשורשים שלנו, לתורה, לאמונה, לאהבת ארץ מולדתנו, ולא להרתע מכל קושי. העם ביטא את רצונו להחזיק בחברון עיר האבות, לשוב למסורת האבות, לירושה הרוחנית שהורישו לנו. ובמיוחד עלינו לעשות זאת בימים אלו, ימי אלול, ימי התשובה. הסכמי אוסלו האומללים, גם הראשון וגם השני, היו בימי אלול, בקרבת הימים הנוראים, וכעת בימים אלו, עלינו לשוב בתשובה שלמה, ולהודיע, כי לנו הארץ אשר ניתנה לנו על-ידי ד' אלקינו אלקי הארץ.
אחת משעות אלו היתה מלחמת ששת-הימים. אילו ידענו לנצל את אותם ימים גדולים, והיינו קובעים עובדות משמעותיות בעיר חברון מיד כשהגענו אליה, ומיישבים בחברון מאות רבות של משפחות במקום שהיתה השכונה היהודית שהוחרבה במאורעות תרפ"ט, מי היה מונע זאת מאיתנו? אך אנו היינו מופתעים ובלתי מוכנים לקראת השעה הגדולה הזו ולא ידענו לנצל אותה כראוי, וכעת זה הרבה יותר קשה.
ואולם גם בימים אלו הננו נמצאים באחת השעות הגדולות שלנו. הבחירות האחרונות הראו על התעוררות גדולה מאד בציבור לכיוון של אמונה, לחזרה לשורשים ולהתעוררות למען ארץ-ישראל. לפני הבחירות עמדה על הפרק שאלת חברון, ובעצם ההכרעה בבחירות היתה שהרוב בעם ישראל לא רוצה לוותר על חברון; הרוב הצביע בעבור נתניהו שהבטיח שלא תהיה נסיגה מחברון.
את השעה הזאת של ההתעוררות הגדולה לתורה ולארץ-ישראל צריך למצות עד תומה. בידינו לשנות את התקשורת ולהפוך אותה לכלי שבונה את האומה ולא פוגע בה. בידינו להפוך את התקשורת לכלי שמוסיף מוטיבציה יהודית לאומית בריאה. הציבור הדתי יכול וחייב לתבוע את חלקו בקביעת מגמתה של התקשורת והתכנים שיועברו דרכה; הציבור הדתי יכול וחייב לתבוע שבית-המשפט הגבוה לצדק יהיה מורכב מאנשים המייצגים את מגוון הדעות בציבור, כפי שזה בא לידי ביטוי בבחירות, מאחר שבית-המשפט קובע עמדות בשאלות ציבוריות שההכרעה בהן נובעת לא משיקול משפטי טהור, אלא משיקול שנובע מהשקפת עולם, - בבית-המשפט חייב להיות נציג לכל גווני הציבור.
אוי לנו אם בשעה זו שהדוד דופק ומעורר אותנו לפתוח לו את הדלת, נגלה חולשה, חוסר בטחון ואוזלת יד. חובה עלינו למצות את כל הכוחות שהקב"ה נתן בידינו, על-מנת להפוך את התקופה הזו לתקופה מהפכנית רוחנית של חזרה לשורשים שלנו, לתורה, לאמונה, לאהבת ארץ מולדתנו, ולא להרתע מכל קושי. העם ביטא את רצונו להחזיק בחברון עיר האבות, לשוב למסורת האבות, לירושה הרוחנית שהורישו לנו. ובמיוחד עלינו לעשות זאת בימים אלו, ימי אלול, ימי התשובה. הסכמי אוסלו האומללים, גם הראשון וגם השני, היו בימי אלול, בקרבת הימים הנוראים, וכעת בימים אלו, עלינו לשוב בתשובה שלמה, ולהודיע, כי לנו הארץ אשר ניתנה לנו על-ידי ד' אלקינו אלקי הארץ.
בית-המקדש נויו של עולם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב', תשס"ג
מחלוקת יוסף ואחיו - אז והיום
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | טו-כא בכסלו ה'תשנ"ד
ערב שבועות ה'תשנ"ו
ערב בחירות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשנ"ו
אין גלות אחרי הגאולה הזו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד באייר ה'תשנ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז -ח
שיעור מס' 94
י"ט סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
קריעת ים סוף ומשל הסוס
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
שימוש נכון בתנור הביתי
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
מי פה עבריין?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
ללמוד להתייחס

הנהגות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג

תפילות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג

הלכות סליחות
הרב שמואל אליהו | אלול תשס"ח

הלכות סליחות
הרב שמואל אליהו | אלול תשס"ח

ההתחדשות שנובעת מהתשובה
אורות התשובה פרק ט"ו פסקאות א', ז' ופרק ט"ז פסקה א'1 (ההתחלה שלה)
הרב משה חביב | ד' תשרי תשפ"ג
השירה הזאת
הרב יהודה רוט | תשרי תשפ"ד
