חטא העגל והמשבר היום

אף-על-פי שחלק גדול מישראל רחקו מאמונה, פנו עורף לתורה, בכל זאת אין מקום ליאוש. נסיון העבר מלמדנו שאפשר להתגבר גם על משברים גדולים כאלה. בעבר כבר התגברנו על משבר נורא מזה.

אמנם המצב הרוחני הוא ב"כי רע". חלק גדול מישראל בז לתורה, ולא מהסס להצהיר על עצמו שהוא כופר בעיקר, שאינו מאמין. רבים מביטים על המסורת בביטול, בהסתייגות ובביקורת. אין דרך-ארץ לתנ"ך ולאישי התנ"ך, המלכים והנביאים. ולדאבון-לב, אנשים רחוקים אלו הם המנהיגים הפוליטיים של המדינה. הרהור מתגנב אל הלב, האם המצב הזה יכול להשתנות לטובה. האם לא קרה כאן דבר בלתי-הפיך, אשר אין עוד חזרה ממנו. האם ניתן לגשר על התהום האידיאולוגית המפרידה בין הדתיים לבין הרחוקים, או שהתהום הזו רק תלך ותעמיק יותר ויותר באין דרך לעצור. אך אין הצדקה לתת להרהורים של יאוש לחדור אל הלב, צריך להדוף אותם על הסף. המצב קשה ומדאיג, אבל בודאי נתגבר עליו, כשם שהתגברנו על מצבים קשים ממנו בעבר.

בתחילת דרכו של עם-ישראל הוא עבר אירוע קשה ומזעזע, והתגבר עליו: כשלושה חודשים אחרי יציאת-מצרים, ארבעים יום אחרי מעמד הר-סיני, ביום בו היו עתידים להינתן לוחות-הברית, אירע לנו משבר נורא, בגידה נוראה. חטא העגל, עגל הזהב. משה לא חזר מהר-סיני. העם התייאש והלך לחפש לו אלוהים אחרים, עגל זהב, עגל מסכה, ופנה עורף לקב"ה שהוציאו זה עתה ממצרים באותות ובמופתים, וקרע לו את הים, ודיבר אליו בהר-סיני. דוקא בשעה שיכולה היתה להיות גדולה שבשעות, שעה שתרומם אותנו למעמד חדש, עם קבלת לוחות הברית מאת ה', הנה דוקא בשעה זו אירע משבר נורא. כל-כך נורא היה, עד שאילץ את משה רבנו להשליך את הלוחות, לשבר את לוחות-הברית האלוקיים.

החומרה של המשבר באה לידי ביטוי בדבר ה' אל משה - "הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" (שמות לב, י). הקב"ה אומר למשה כי אין תקנה לחטא הנורא, אין דרך חזרה, המשבר מוחלט. אין לעם החוטא הזה זכות קיום, הם חייבים כליה. צריך להתחיל הכל מחדש, הכל מההתחלה. ממך משה רבנו יקום עם חדש. אבל את האפשרות הזאת דחה משה על הסף. הוא הבין שהקב"ה בוחן אותו, והוא עמד במבחן. חלילה מלהתייאש, חלילה לראות את המצב אבוד. יש גרעין בריא באומה, והוא ירומם אותה ויחזיר אותה אל עצמה. המשבר הזה לא כל-כך עמוק כפי שהוא נראה. לא היתה כוונה לעזוב את ה' חלילה. כל מה שהיה הוא רק חפוש הדרך לעבוד את ה'. הטעות היתה בדרך אך לא במטרה, וגם לא כולם איבדו את הדרך, אלא מיעוט רעשני ותו לו, הרוב הדומם לא היה שותף לבגידה.

גם היום המשבר אינו נורא כל-כך כמו שהוא נראה. רק מיעוט רעשני פנה עורף לתורה, וגם המיעוט הזה מורד בטעות, מתוך אי-הבנה. המשבר אז בא ללמדנו שגם אם יש משבר רוחני בציבור, יש לו תקנה. "אמר רבי יהושע בן לוי: לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה" (עבודה-זרה ד:).