בית המדרש

  • מדורים
  • בונים את הקומה הבאה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חנן בן שלומית

undefined
2 דק' קריאה
העם היושב בציון חייב לגלות אחריות כלפי כל יהודי ויהודי בכל אתר ואתר, הן בארצות הרווחה והן בארצות המצוקה, הן לאלו שנולדו שם והן לאלו שנולדו כאן וגרים שם מכל סיבה שהיא, שכן אמונים עלינו דברי חז"ל "כל ישראל ערבים זה לזה".
הערבות ההדדית והאחריות כלפי כל יהודי, באשר הוא, זהו אחד היסודות החשובים ביותר של העם היהודי, והוא תופס מקום חשוב גם בהלכה וגם במחשבה היהודית, ובמרוצת הדורות הוא הפך לאחד מנכסי צאן ברזל החשובים שלו ועליו נבנו מהלכים רבים.
מאז גלה העם מארצו והתפזר בכל קצווי תבל מתגוררים יהודים בארבע כנפות תבל. בחזונם ראו נביאי ישראל את העם שב למולדתו מארבע כנפות תבל. אולם, שישים ושתיים שנה לאחר הקמת המדינה המציאות לצערנו שונה מאוד. רק מחצית מהעם היהודי מתגורר במדינת ישראל ומחציתו עדיין בנכר. רובו המכריע נמצא בצפון אמריקה, ואינו מתכוון בשלב זה להעתיק את מקום מגוריו. חלק מהעם נמצא גם בארצות המצוקה, שניתן מהם להגיע לישראל, אך רבים מתקשים לנטוש את ארץ לידתם ולעלות ארצה. איש איש וסיבתו הוא.
חלק לא מבוטל גם ירד מהארץ. חלק מרצון וחלק שלא ברצון והללו מצטרפים לאלו שנולדו שם. בסיפור על אלימלך ומשפחתו אותו נקרא בחג השבועות, גילו חכמינו מורת רוח כלפי היורדים וכלפי תופעת הירידה. גם הם הרתיעו את היורדים בפועל ואת היורדים הפוטנציאלים ודומה, כי את הביטוי האירוני ביותר כלפי היורדים השמיע רבי חנינא: "הניח חיק אמו וחבק חיק נכריה". אך בכל אופן הם בשר מבשרנו.
ההתייחסות לארץ ישראל באה לידי ביטוי גם בשימוש במונחים עליה וירידה. מונחים אלו אינם משקפים רק ביטוי ונתון גיאוגרפי, הם מבטאים השקפה באשר למקומה וערכה של ארץ ישראל. ולכן, עלינו לשגר שליחים אל כל מקום בעולם בו יש יהודים, בכדי שיביאו מזמרת הארץ, להקים מסגרות תורניות-ציוניות שיקרינו על הסביבה, בבחינת: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות" - "להקים לו בית הוראה, שמשם תצא תורה", ולהביא את רוח "תורה מציון".
עלינו להסביר את מרכזיותה של מדינת ישראל, חובת המגורים בה והעלייה אליה. כל עוד יהודי יושב בנכר, דומני, שחל עלינו הכלל: "כל ישראל ערבים זה לזה", והעם היושב בציון, צריך לדאוג לאותם האחים היושבים בתפוצות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il