השפעת הטיול על האדם

מדורים
בונים את הקומה הבאה

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
טיולים וטרמפים

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2 דק' קריאה

היציאה לשטח, הסיור או הטיול, אשר הפכו לדרך מיוחדת של בילוי לרבבות משפחות ובני נוער בארץ, דורשת התבוננות מעמיקה.
עולה התמיהה, מהו הגורם הפנימי השולח אנשים מבתיהם להלך במרחבי הארץ, לעיתים בחום כבד או בקור וגשם, לעיתים, בתנאי לינת שטח בשק שינה על אדמה קשה?
כמו כן, יש להתבונן על סגנונות הטיול השונים ולשאול. האם טיול של בילוי דינו כסיור לימודי? האם טיול של מנוחה והבראה הרי הוא כטיול הכולל מאמץ גדול?
אנו מוצאים בדבריהם של חכמי ישראל על הטיול, שהם רואים ביציאה לשטח ולטבע, מספר אופנים אשר ניתן לדרגם על-פי רמת השפעתם על האדם.
האופן הראשון - יציאה לטבע על מנת להבריא, לנוח, לחזק את הגוף או את הנפש. המפגש עם הטבע מבריא את המטייל, מיישר את המידות, מנטרל ומבטל כעסים ודאגות, ומאפשר למטייל לשוב לחיים החברתיים טהור יותר ומאוזן יותר.
האופן השני - היציאה לטבע מטביעה חותם על המטייל בהיבט המוסרי. הטבע מלמד את המטייל מוסר ומידות טובות. המטייל חווה מפגש ישיר עם תופעות שונות המשפיעות על אישיותו ובונות אותה. אך בתנאי, שייתן דעתו על הסובב אותו ויקשיב היטב ל'שיעור' שהטבע מלמד אותו; במה שהוא חווה פיזית בגופו ממש, בחוויותיו הויזואליות והשמיעתיות, במפגש עם צמחים או בעלי חיים ובמפגש עם השטח הגיאוגרפי והשפעתו הנפשית על המטייל.
האופן השלישי - המפגש עם הטבע מביא את המטייל לתובנות רוחניות עמוקות, המלמדות אותו על הבורא. הטבע משמש כשער לעולם רוחני עמוק, המפגיש את המטייל עם הרצון האלוקי, עם ההשגחה האלוקית ועם החכמה האלוקית המתגלים בטבע.
האופן הרביעי - היציאה לטבע מחברת את המטייל עם ארצו. המטייל בשבילי הארץ חש קשר עמוק יותר לארץ ולנופיה.
על-אף כל האמור עד כה, יש להיזהר מיציאה לטבע שעניינה רק חיפוש אחרי חוויות וריגושים, אשר נובעים משעמום וריקנות. גרוע מכך, יציאה לטבע על מנת 'להעביר את הזמן' ולבטלו בחבורה. או אף גרוע יותר, יציאה לטבע, פגיעה בו והריסתו, כחלק מ'החוויה'. כל אלו פסולים מכל וכל.

טיולים וטרמפים

בונים את הקומה הבאה