בתחלה צריך לשוב בתשובה היינו חרטה על העבר עזיבת החטא ותשובתו בהווה וקבלה על להבא, שהם שלושת עקרי התשובה, ואז חלה עליו מצות הוידוי, וכן משמע מלשון הר"מ בריש הלכות תשובה שמצות הוידוי היא חלה כשישוב החוטא מחטאו, ושמעתי שנכון להגיה בתחילת הלכות תשובה כשישוב החוטא מחטאו יתודה, ולא כמו שכתוב בספרים שישוב ויתודה, דצורת המצוה היא הוידוי שחובתה היא דוקא אחר התשובה.

[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].

ב"ה, כ"א לחדש אלול, תרצ"א
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.

כבר נודע לרבים ערך וקדושת שני המפעלים הנאדרים בקודש, אשר בעיה"ק ירושלם תובב"א, בית ת"ת דתשב"ר והישיבה הגדולה עץ חיים שעמה, ובית החולים הגדול בקור חולים האספיטל ששניהם המה ממעמידי העדה הק' אשר בירושלם עיה"ק, אשר מבלעדם לא תוכל עמוד. ע"כ מה נאמנו דברי הגאונים רבותינו שבא"י מרן הגאון רבנו שמואל סלאנט ומרן הגרא"ד ראבינאוויץ תאומים (שליט"א), המודיעים לרבים את גודל האיסור של שינוי צדקה גדולה זאת, וחלילה לשלח יד בכסף הקדשים, לשנות אפילו פרוטה אחת, מהקופות הנקבעות לשם אלו המפעלים הקדושים, לצדקה אחרת. ומובטחים אנחנו בעם קדוש שבכל מקומות תפוצותיהם ישמע לקול מורים, ויזהרו מגעת באלה הקופות המאוחדות לצדקה של שני המוסדות הנ"ל לצרכי צדקות אחרות.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.

ב"ה.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.