בית המדרש

  • מדורים
  • אור חדש
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך גליון מס' 12

האם הרצי"ה קוק התנגד לפרסום איגרות לראי"ה?

undefined

הרב איתם הנקין הי"ד

תשרי - חשוון תשע"א
6 דק' קריאה
שמועה נפוצה טוענת כאילו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל התנגד באופן עקרוני להדפסה מרוכזת של איגרות שנשלחו לאביו, מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מאת גדולי רבני דורו, ובפרט אם הדבר נעשה ממניעים אפולוגטיים של הגנה על שמו הטוב של הראי"ה.
לפי טענה זו, זוהי הסיבה לכך שהמהדורה הראשונה של הספר 'איגרות לראי"ה', המכיל מאות מכתבים שנשלחו לראי"ה מאת רבני דורו, נדפסה רק כמה שנים לאחר פטירת הרצי"ה.
כך העיד הרב יעקב פילבר, מפי הרצי"ה קוק: "ופעמים רבות העלינו בפני מורנו ורבינו הגרצי"ה זצ"ל את הרעיון להוציא לאור את מכתבי הגדולים אל הראי"ה, אך הוא דחה אותנו בטענה כי אביו, מרן זצ"ל, אינו זקוק להסכמות"; ולכן, הוא רומז, היוזמה להוציא לאור במרוכז את האיגרות שנשלחו לראי"ה, יצאה לפועל כאמור רק אחרי פטירת הרצי"ה קוק 1 .
אולם למרבה הפלא, למרות עדות זו שאין לפקפק במהימנותה, בדיקה היסטוריונית-ביבליוגרפית מגלה שלטענה הכללית כשלעצמה אין על מה שתסמוך. מתברר כי לא זו בלבד שהרצי"ה קוק בעצמו מסר לדפוס בכתב-העת 'סיני' כמה וכמה מקבצים ובהם סך-הכל עשרות (!) איגרות שנשלחו לאביו הראי"ה, לעיתים בנושא מסויים ולעיתים ללא מכנה משותף 2 , הרי שהוא בעצמו הדפיס בירושלים תשל"ה, בדפוס "קרית-נוער" ותחת השם "הוצאת 'לב'", קונטרס בשם'לתקון עולם - קבוצת מכתבים' : מדובר בחוברת צנומה בת 14 עמודים, שבה פורסמו אחד-עשר מבין המכתבים שקיבל הראי"ה מאת כמה מן הבולטים שבגדולי התורה בתקופת פעילותו בארץ ישראל – הרב שמואל סלנט, הרב חיים ברלין, הרידב"ז, הרב משה מרדכי עפשטיין, הרב אהרן וולקין, החזון איש 3 והרב איסר זלמן מלצר – כשהם מסודרים לפי תאריכי המכתבים 4 .
מלבד המכתבים הללו, והערות-ביאור קצרות שנסמנו בשוליהם, לא מופיע בקונטרס כל תוכן נוסף – למעט הקדמה קצרה, החתומה על ידי הרצי"ה קוק בכבודו ובעצמו, בזו הלשון:
"ב"ה. לעומת הזדמנות שימוש בדברי גדולים שלא כהוגן, הסכמתי להוציא לרשות הרבים את המכתבים האחדים המצורפים בזה, עם הערות לתוספת בירורי הדברים. צביהודהכהן קוק"

אם כן, לא זו בלבד שהרצי"ה קוק לא התמיד בהתנגדותו להדפסת האיגרות שקיבל אביו הראי"ה מחֲבֵריו גדולי דורו, והדפיס חלק מהן במו ידיו, אלא הוא אף עשה זאת במוצהר מתוך אותם מניעים אפולוגטיים להם הביע התנגדות בהזדמנויות אחרות! וכפי שמעיד אף שמו של הקונטרס כשלעצמו, 'לתקון עולם'. עדות הרב פילבר שליט"א נכונה כמובן, אך אין ברירה אלא לומר שהיא נוגעת כנראה רק לתקופה מסויימת, ושהרצי"ה שינה לאחר מכן את דעתו, אולי על רקע התרחשויות מסויימות.
מר' אברהם זק"ש שמעתי (בתשרי תש"ע) את הטענה שהוצאת הקונטרס 'לתקון עולם' היתה אפיזודה חד פעמית בלבד; אך ראשית , עדיין יש בכך כדי להעיד על נסיגה מהעמדה העקרונית השוללת הדפסת איגרות לראי"ה בנימוק שהוא איננו זקוק להסכמות, ושנית , הדפסת האיגרות מרבנים גדולים ב'סיני', בשנים תשכ"ז-תש"ל, סותרת לדעתי גם את טענת ה'חד-פעמיות'.
יש להוסיף כי לאמיתו של דבר, אף הראי"ה עצמו, בשנת תרע"א, הסכים ליוזמת הרב יעקב משה חרל"פ ואנשים נוספים להדפיס חילופי איגרות שלו עם רבני ירושלים, על רקע פולמוסֵי השמיטה ושמן השומשומין, כדי "להראות קבל עם כי אך שלום ושלוה שוררים בין רבני ישראל", כלשון הרב חרל"פ 5 ; לבקשה זו השיב הראי"ה: " אין מצדי שום מניעה, ואם יש בזה איזה תועלת – זכות הרבים, כבוד התורה וכיו"ב – מה טוב " 6 . לאור זאת נראה ביתר-שאת שלא עצם ההתנגדות להדפסת איגרות רבנים לראי"ה היתה עיקר אצל הרצי"ה, אלא ההתנגדות להדפסתן בהקשר מסויים ובזמנים מסויימים בלבד (וכך יש לפרש את אותה תשובה שהשיב לרב פילבר ואחרים).

בסיום הדברים, אבקש להדפיס בשנית את מכתבו של הרידב"ז שנדפס בקונטרס הנזכר, 'לתקון עולם' (איגרת א', עמ' ה'), ואשר כפי שציינתי בהערה, נשמט מסיבה כלשהי משתי מהדורותיו של הספר 'איגרות לראי"ה' 7 .
ב"ה יום א' י"א ניסן תרס"ה, פה פאריז.
כבוד ידי"נ הרב הגאון המפורסם הצדיק החו"ב סוע"ה נודע לשם כש"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, הגאבד"ק יפו עה"ק תובב"א.
שלום וכו'.
הנני נוסע מאמעריקא אל ארצנו הק' לשבת בקביעות בעה"ק צפת תובב"א, והנני נוסע דרך פאריז דרך המלך מארץ אמעריקא, ותקותי היתה שתבוא זוגתי הרבנית לפאריז מסלוצק ונסע יחד עחה"פ [=על חג הפסח] לאה"ק, ומפני מניעת הפ"פ [=הפספורט] נתעכב הדבר, ואסע אי"ה אחר החה"פ הבעל"ט לאה"ק. נסיעתי תהי' דרך חיפו [=!] עה"ק או דרך באירוט, ולא אדע אל מי לפנות שיקבלוני מן הספינה, ע"כ אבקש לו שיכתוב למי לבאירוט ולעיה"ק חיפו לקבלני מן הספינה.
נסיעתי לצפת, יען ששם אוכל להסתיר מבני אדם ואלמד תורה ביגיעה רבה בע"ה. ואקוה שאתראה עם מחמד נפשי ידידי כ"ת נ"י שנפשי דבוקה בנפשו.
המברכו בחג כשר,
יעקב דוד רידב"ז
רב הכולל בשיקאגא, רב לכל רבנן על ארץ רבה, מים אטלנטיק עד ים פאסיפיק ימא רבא, הנוסע לירושלים דדהבא, ובה עמא רבא, כולם בני עולם הבא. מה יאמר כ"ת ידיד על הטי[ל]טול הזה. ת"ל שבן שישים שנה אנכי, ומאוס ונמאס לי הכבוד המדומה בתכלית המיאוס. ד' ינחני במעגלי צדק.




^ 1. 'כוכבי אור', ירושלים תשנ"ג, עמ' 12-13. ראו שם הסברים על הצורך להוציא לאור את האיגרות הללו. הוא מזכיר לדוגמא "ראש ישיבה תיכונית נכבדת" שהשמיט מההקדמה לספרו ההלכתי את העובדה שהיה תלמיד ישיבת מרכז הרב, כנראה בשל כניעתו להטפות הקנאים.
^ 2. ראו: 'סיני' כרך כ"ז (ירושלים, ניסן-אלול תש"י) עמ' ש"פ-שפ"ב – שלוש איגרות מהרב ישראל אבא ציטרון; 'סיני' כרך כ"ט (ניסן-אלול תשי"א) עמ' ק"ט-קכ"ב – תריסר איגרות מר' זאב יעבץ; 'סיני' כרך ל"א (ניסן-אלול תשי"ב) עמ' ע"ז-פ"א, קצ"ד-ר"ב – תשע איגרות בנושא השמיטה ושלוש מהרב יצחק יעקב ריינס; 'סיני' כרך ס' (תשרי-אדר תשכ"ז) עמ' רצ"ו-רצ"ח – שתי איגרות מהרב צבי פסח פרנק; 'סיני' כרך ס"א (ניסן-אלול תשכ"ז) עמ' ס"ז-ס"ח – שלוש איגרות מהנצי"ב ובנו הרב חיים ברלין לראי"ה ולאביו הרש"ז; 'סיני' כרך ס"ו (תשרי-אדר תש"ל) עמ' קמ"ז, שע"ו - שתי איגרות כלליות; 'סיני' כרך פ' (תשרי-אדר תשל"ז) עמ' צ"ז-ק"ב – שש איגרות מרבנים ידועים. כפי שצויין בראש כל מקבץ, כולם (מלבד האחרון) נמסרו לפרסום על ידי הרצי"ה קוק עצמו.
^ 3. זוהי הבמה הראשונה שבה נדפסו שני מכתביו של החזון איש לראי"ה –כמו רוב שאר האגרות שבקונטרס – וממנה נטל אותם הרב משה צבי נריה למאמרו הידוע 'חזון וראי"ה' (נדפס שוב בספרו 'בשדה הראי"ה', כפר הרואה תשמ"ז, ראו עמ' 234). היה זה פרסום ראשון גם עבור רוב שאר המכתבים; עשור לאחר מכן נדפסו כולם שוב ב'איגרות לראי"ה', למעט מכתבו הראשון של הרידב"ז, שנשמט מן הספר הנ"ל מסיבה בלתי ידועה, ועל כן הריהו מודפס כאן שנית.
^ 4. לא עלה בידי לעמוד על מכנה משותף כלשהו למכתבים שב'לתקון עולם': חמישה מתוכם (ג'-ד', ט'-י"א) אכן חשובים ומתאימים היטב למטרה ההגנתית שלשמה הודפס הקונטרס, אולם לצידם יש גם מכתבים סתמיים לחלוטין בכל קריטריון שהוא (איגרת ו'), ואף מכתבים שהרצי"ה עצמו פרסם כבר בעבר (איגרת ה', ראו להלן הערה 7). השוואה פשוטה ל'איגרות לראי"ה' תעלה מכתבים אחרים המתאימים לא פחות ואף יותר למטרת הקונטרס, אם מצד התוכן ואם מצד זהות האישים (החפץ חיים, הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, וכו'). הרושם המתקבל לאור זאת הוא שקונטרס 'לתקון עולם' נערך משום-מה בחיפזון ושלא בדקדוק, כך שלא היה סיפק ביד הרצי"ה לברור – מבין מאות ואלפי המכתבים שקיבל אביו – את המכתבים החשובים ביותר בהקשר הוצאת הקונטרס, הגם שהקפיד שייכללו בו לפחות כמה מכתבים שכאלה.
^ 5. 'הד הרים', מהדורת אלון-מורה תשנ"ז, עמ' כ"ו.
^ 6. 'איגרות הראי"ה' חלק ב' עמ' כ"ז.
^ 7. שני פירושי המילים שבתוך המכתב (בסוגריים מרובעות), נעשו על ידי הרצי"ה בהערות על אתר. יש להעיר, בהקשר זה, כי באותו קונטרס (עמ' ט') נדפס גם מכתבו של הרב חיים ברלין לראי"ה מ"יום ב' לסדר וישכן באהלי שם, אדר"ח מ"ח 'כי אלהים יושיע ציון' [=ל' תשרי תרס"ח]"; מכתב זה הועתק משם לספר 'איגרות לראי"ה' (עמ' ס"ט-ע'), ואולם המקור הראשון שבו נדפס היה ב'סיני' כרך ס"א (עמ' ס"ז) – ולמרבה הפלא, במקור הזה מופיעה בראש המכתב פיסקה אחרת לחלוטין מזו שב'לתקון עולם' וב'אגרות לראי"ה', העוסקת לא בתלמיד ישיבת עץ חיים הנוסע לישיבת הראי"ה ביפו, אלא בתרומה שנשלחה לראי"ה באמצעות ר' זלמן שחור עבור בית החולים ביפו. לא ניתן להסביר זאת בהשמטה גרידא, של עניינים שלפי שיקול דעת העורכים לא נודעה להם חשיבות לציבור (כדוגמת השמטת פיסקה סתמית בענייני כלכלת ביתו של הרב שלמה זלמן אבי הראי"ה – השוו 'איגרות לראי"ה' עמ' תקמ"ז ו'סיני' שם עמ' ס"ח), ואין בידי הסבר לחילופי הפיסקאות הללו בין שני הנוסחים.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il