זכות השביתה

מדורים
בונים את הקומה הבאה

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
עובד ומעביד

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

2 דק' קריאה

מקובל שפועלים שובתים, כדי לאלץ את מעבידיהם לשפר את תנאי עבודתם או למלא את חובותיהם. להלן נסקור את דעת ההלכה בכך. כמובן, ההלכה מתחשבת במנהג המקום ובחוקי המדינה (בהגבלות מסוימות), אבל מטרתנו לברר מה ההלכה כשאין מנהג או חוקים.

הזכות לשבות: מותר לפועל להפסיק את עבודתו באמצע תקופת החוזה, אבל בדבר האבד, אסור (שו"ע חו"מ של"ג, ג-ה). ההגדרה של דבר האבד הוא כשייגרם הפסד למעביד בדבר קיים ולא רק יימנע ממנו רווח (הגר"ש ישראלי, שנה בשנה תשכ"ז עמ' 87). אם כן, מותר לפועל לשבות רק אם אינו גורם הפסד למעביד.
אולם אם המעביד אינו נותן לפועל את המגיע לו בדין, הוא יכול לשבות מדין "עביד אינש דינא לנפשיה". אבל זה לא שייך אם מטרת השביתה להיטיב את תנאי עבודתם מכאן ולהבא, אפילו בגלל אינפלציה, שהרי זה לא "דינא" שמגיע לו (הגר"א שפירא, שבילין חוב' לג-לה, עמ' סד ועמ' עא).

אכיפת שביתה : במצב שמותר לשבות, וארגון העובדים החליט לשבות, בסמכותו לכוף על חבריו להשתתף בשביתה, מפני שהחלטותיו מחייבות את חבריו (אגרות משה חו"מ ח"א סי' נח). אבל אין תוקף להסכמת פועלים להכות את מפירי השביתה (שם).
במצב שמותר לשבות מצד "עביד אינש דינא לנפשיה", יכולים למנוע מאחרים לעבוד מטעם "עביד אינש דינא לנפשיה", גם באין ארגון עובדים (הגר"א שפירא שם, עמ' סד). פועלים השובתים בהיתר, אסור לאחרים לתפוס את מקומם, מפני שזו השגת גבול של חזקה ו"מערופיא" (תקנות חז"ל למניעת תחרות במציאויות שונות) (אגרות משה שם סי' נט).

שביתת מורים בלימודי קודש: בעיקרון, ביטול תורה הוא דבר האבד, ולכן אסור למורים לשבות (הגרבצ"מ חי עוזיאל, תחומין ה עמ' 287-294). אבל הגר"מ פיינשטיין העלה אפשרות שאם אין למלמדים די פרנסתם, מותר להם לשבות מדין "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ובכך למנוע מצב שאף אחד לא ירצה ללמד (אגרות משה שם סי' נט).

עובד ומעביד

בונים את הקומה הבאה