"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה"

פרשת משפטים היא הזדמנות טובה לעיין בלשונה של תפילת שמונה עשרה: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה....".
לשונה של ברכה זו מבוססת על נבואת ישעיה הרואה בתיקון מערכת המשפט חלק מהותי ויסודי של גאולתם של ישראל.


במבט ראשון נראה, כי ברכה זו עוסקת בתפילה לחידוש המשפט העברי ומינוי דיינים, הפועלים על פי ההלכה ועקרונות הצדק היהודי, הידועים לטובה עוד מימי משה רבנו (גם לפני בא יתרו, מימי מרה "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"). אומנם המשך הברכה "ומלוך עלינו אתה ד'... מלך אוהב צדקה ומשפט" אומר דרשני. האם הברכה עוסקת בחידוש מערכת השפיטה? או בהופעת מלכות ד'?

הביטוי "שופט" יכול לקבל שלש משמעויות:
א. הקב"ה-שופט כל הארץ.
ב. דיין.
ג. מנהיג כמו השופטים של ספר שופטים.

גם המושג "יועץ" יכול לקבל כמה משמעויות:
א. דיין כמו בתקבולת של התחלת הברכה "שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה".
ב. מנהיג , מלך כמו בתקבולת בפסוק הבא "הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד" (מיכה ד' ט).
[ואולי גם ג. ככינוי לקב"ה כמו שרמוז בפסוק: "פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר" (ישעיהו ט' ה) ואכמ"ל].

גם הביטוי "אלהים" יכול שיקבל אחת משלש המשמעויות הללו, כפי שכבר העיר הרמב"ם בתחילת ה"מורה".
התשובה לשאלה זו מצוי בהבנה, כי תפקידו של השלטון במדינת היהודים הוא לייצג מלכות שמים ולפעול על עקרונות המשפט והצדקה היהודיים. אחד התפקידים היסודיים של השלטון הוא להקים מערכת משפט יהודית שמבוססת על אותם ערכים. גם הדיינים חייבים לראות את עצמם כשליחים להגשים מטרה נעלה זו. חילול השם, אם יגרם חס וחלילה, במילוי תפקידם אין לו שיעור. בכל הליכותיהם עליהם לשאול עצמם האם מעשיהם משתלבים במגמה שנקבעה עוד בתקופת האבות:


בהזדמנות זו נתפלל ונשתדל כי הקב"ה יזכה אותנו לפעול
באמצעות רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית"
כנדבך נוסף בהתגשמותה של תפילה זו.