בית המדרש

  • מדורים
  • לאמיתה של תורה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

מתוך כנס לאמיתה של תורה, קריית ארבע

כבוד התורה ונושאיה

undefined

הרב דוד חי הכהן

ט"ז אדר א' תשע"א
5 דק' קריאה 12 דק' צפיה
שאלו אותי הבוקר אם מותר לבטל תורה כדי להגיע לכינוס הזה, והיה פשוט לי שזה לא רק מותר אלא גם מצווה. כך לִמדנו מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל שכבודה של תורה הוא כבוד תלמידי החכמים. פעמיים בש"ס נזכר כבוד תלמידי חכמים - בשבועות (ל:) ובכתובות (קו.) - ובשתיהן בתור כבוד התורה; הגמרא אומרת: "כבוד תורה עדיף". והזכיר הרב צבי יהודה שכבוד תורה הוא יותר מלימוד תורה. עניין זה נלמד מהאישה השונמית (סוכה כז:): "מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל? שנאמר 'מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת' (מלכים ב ד, כג)". אם החיוב להקביל פני רבו הוא מפני לימוד תורה – הרי אישה לא חייבת בלימוד תורה. אלא מכאן שזה שייך לכבוד תורה וכבוד תורה כולל את כולם: אנשים ונשים – גם יהודים שלא חייבים בלימוד תורה חייבים בכבודה של תורה. כבודה של תורה הוא גדול משום שהוא יוצר קשר עם כל התורה ביחד, בחינת "גדול שימושה יותר מלימודה" (ברכות ז:).
כתוב בגמ' (שבת קיט:): "אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו". ר' אברום שפירא זצ"ל לימדנו את הגמ' הזאת, ושאל למה אין רפואה למכתו? ותירץ ע"פ הגמרא בקידושין (ל:), האומרת "בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין." "משל למי שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטייה על מכתו." התורה היא הרטייה, היא הרפואה לכל מכה. מי שמבזה תלמיד חכם – התורה לא נותנת לו רפואה, אין לו את ההגנה שיש לכל יהודי ויהודי כי הוא איבד את הזכות להגנה הזאת.
יתרה מזאת, המחאה לכבודה של תורה היא הליכה בדרכיו של הקב"ה. נאמר בזוהר (שמות סד.) שהקב"ה מוחל על כבודו ולא מוחל על כבודם של תלמידי חכמים. לומדים את זה מהנביא עידו כשבא אל ירבעם בן נבט שעה שהיה מקריב קרבן לעבודה זרה והקב"ה לא עשה דבר כדי למחות בירבעם על כך. אולם כשביקש לשלוח ידו בנביא – מיד "וַתִּיבַשׁ יָדוֹ" (מלכים א יג, ד)! אומר מכאן הזוהר שהקב"ה לא מוותר על כבודם של תלמידי חכמים – אפילו יותר מאשר על כבודו! עבודה זרה היא פגיעה בכבודו אבל פגיעה בתלמידי חכמים היא גדולה יותר. מכאן חיוב המחאה הגדול, המוטל על כל יהודי שמבין מה זה תורה, ועל כל יהודי שלומד תורה.

וצריך להגיד עוד דברים פשוטים. מדינת ישראל קמה בזכות התורה שלִמדה אותנו אלפי שנים בגלות לראות את הבית האמיתי שלנו כאן בארץ. בחוץ לארץ אנחנו אורחים, אנחנו זרים. פה, בציון, בית חיינו. למדנו להתפלל לכיוון ירושלים, לדעת שהתורה בחוץ לארץ היא תורה בגלות ותורה של ארץ ישראל היא תורה אמיתית, היא תורה במקומה (ספרי, עקב לז). תלמידי חכמים של ארץ ישראל הם תלמידי חכמים שבמקומם (ע"פ שבת קמה:), בזכות זה הצליחה הציונות להקים את מדינת ישראל. היה קונגרס מפורסם שקראו לו 'הקונגרס של אוגנדה' כשחשבו, כשהייתה איזה הוה אמינא לזמן קצר, להקים מקלט באוגנדה ליהודים שנמלטו מהפוגרומים. קם על זה רעש גדול באותו קונגרס ואחד מהצירים קם ואמר: 'אני יכול כעת לבטל את כל הקונגרס יותר ממה שהקונגרס יכול לבטל אותי', כי הזכות והיחס שלנו לארץ ישראל היא היסוד של כל הציונות. לא מקלט בטוח לעם ישראל, אלא חזרה לארץ שלנו, חזרה לבית חיינו, ועל זה קמה מדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת את הקמתה לתורה ולכל אלה שלמדו במשך אלפי שנים את התורה הזאת; תורה של ארץ ישראל, געגועים לארץ ישראל, מסירות לארץ ישראל. לא לבנות בית בחוץ לארץ ולא להיות קבוע בחוץ לארץ, כמו שכותב החת"ם סופר (יו"ד סי' קלח) שמי שבונה בית אבנים בחוץ לארץ, על פי ספר חסידים (צוואת ר"י החסיד אות טז.) מסכן את חייו, כי הוא שוכח את ארץ ישראל. אסור להיות קבוע בחוץ לארץ. הקשר הקבוע שלנו הוא רק עם הארץ הזאת. אם כן מדינת ישראל תלויה בתלמידי חכמים.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל בשיעורי תנ"ך היה מזכיר שהמלכות והנבואה הולכות יחד וכשהמלך נאמן לנביא – מלכותו קיימת, וכשהמלך חותר לסור מדברי הנביא – הוא מאבד את מלכותו. וכן היה מזכיר שהתורה הקימה את המלכות, הנביאים משחו את המלכים לא להפך. ואם כך אולי יש מקום לחקירה, אבל חקירה שתלמידי חכמים צריכים לחקור האם הממשלה ממלאת את ייעודה, את שליחותה. לא הממשלה תחקור תלמידי חכמים. תלמידי חכמים הם היסוד של הממשלה, הם הזכות של הממשלה. בית המשפט, משטרה, צבא, הם זרועות של המדינה אבל המדינה היא ההוצאה לפועל של התורה והתורה היא היסוד של הכל. התורה לא כפופה לשום אדם ולשום כוח בעולם.
בחוץ לארץ, מפני גויים, אולי לפעמים נזהרנו בלשון. בארץ הזאת שהיא ארץ חיינו – פה אנחנו לא 'מוּרשים', אנחנו חייבים לומר את דברי התורה. כי ככל שהתורה יותר תתגלה – כך יהיה הגילוי האמיתי של עם ישראל, זה יקיים את עם ישראל. שום כוח שמושפע מתרבות של גויים, מניסיון למצוא חן בעיני אירופה או אמריקה או יהיה מי שיהיה – שום כוח כזה אין לו סמכות ואין לו רשות לבטל משהו מן התורה ואם הוא ינסה לעשות זאת – דבריו בטלים ומבוטלים. תורה בארץ ישראל היא תורה במקומה, תורה בגבורתה, וכאן התורה תתגלה ואין שום ספק שעם כל ניסיון להחניק את קולה של התורה – קול התורה יגבר יותר.
אני רוצה להוסיף עוד דבר קטן. במשך קרוב לעשרים שנה הציבור המיוחד שלנו, הציבור שמאמין בגאולת ישראל יחד עם התורה, נרדף בארץ ונפגע על ידי הכוחות של הממשלה, של השלטון, של אלה שמובילים. כך זה היה בגוש קטיף, כך זה היה בהר ברכה שהוציאו את הישיבה מה'הסדר', כך זה בפגיעה ברבנים שהאשימו אותם בזמן 'רצח רבין' בעלילת דם והיום זה נמשך הלאה. אני רוצה להזכיר לאלה שרודפים אותנו שהציבור החרדי לא מכיר במדינת ישראל כמדינה של עם ישראל, הוא לא מכיר שכעת מתממש חזון הגאולה. המדינה עומדת בזכות הציבור שלנו ומי שפוגע בו – שומט את הזכות שלו בכלל להיות כאן כי בלי תורה אין כוח של מדינה. את זה הבינו ראשי הממשלה הראשונים שלא היו שומרי תורה ולא שמרו מצוות, ואולי גם היו חסרים באמונה, כמו בן גוריון וחבריו והם הקפידו תמיד שבתוך הקואליציה יֵשבו תלמידי חכמים, יֵשבו אלה שמייצגים את התורה. הם הבינו את הצורך הזה. פתאום קמו אנשים שאיבדו את השכל הפשוט ביותר ואינם מבינים שהציבור הזה הוא סם חיים למדינת ישראל. הוא מחזיק את האוויר לנשימה של ארץ ישראל בידיים שלו. "אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ" (דה"י א טז, כב) הקריאה הזו מופנית לאלו שבחוץ שיפתחו את העיניים, שיקשיבו טוב למה שגדולים מהם אמרו, גם מהציבור שלהם.
אנחנו נתחזק בשם ד' אלוקינו, בשם אלוקי ישראל, וכל אלה שמנסים להרים יד, נקווה שבעזרת ד' יעשו תשובה שלמה בקרוב כי אם לא – כבר ראינו ורואים מה קורה לכל מי שפגע בגוש קטיף. ולא כדאי להם – וגם בחשבון פרטי לא כדאי להם – לנגוע בתורה כי לתורה יש מגן גדול; ד' אלוקינו איתנו "ואנחנו בשם ד' נזכיר" (ע"פ תהלים כ, ח) וד' יושיענו אמן כן יהי רצון.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il