"תורה יבקשו מפיהו"

אומר שם המלבי"ם במקום: "התורה שלמד בפני עצמו היתה תורת אמת. במה שלימד והורה לאחרים כפי ההלכה... לא נטה ממצוות ד' לחלוק עליהן".

צריך להדגיש כי הפסוק מדבר באהרן הכהן שהוא סמל של רדיפת שלום, אהבת הבריות ושלום בית ומצד שני קיים את ההלכה ולא זז ממנה. וע"כ צריך להפנים כי אין סתירה בין רדיפת שלום לתורת אמת ואמירת אמת אלא להיפך "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח, יט).

הנביא מלאכי מסיים את ספרו בפסוק: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ד' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כג-כד) ישנו מצב שבו הבנים מחזירים את האבות וישנו מצב שבו האבות מחזירים את הבנים. צריך לעשות מעשים של קירוב ע"מ לקרב בין ציבורים בעלי רמות ותפיסות שונות ביהדות, כמובא במאמר 'הדור' לראי"ה קוק זצ"ל והדברים נכונים ואמיתיים.

אך צריך להדגיש, שבכל התהליך הזה של דו שיח אחד עם השני אסור לוותר על הדברים העקרוניים שלנו ע"מ שהדו שיח יהיה מוצלח. וע"כ אומר הנביא פסוק אחד קודם לכן: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים" (שם כב) ישנם בתורה חוקים ומשפטים גם לעוסקים בקירוב רחוקים.

הגמרא במסכת מו"ק (יז.) מבארת את הפסוק הנ"ל כך: "אם דומה הרב למלאך ד', יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו". צריך לחפש ולתור אחר הרב הדומה למלאך, גדול הדור אשר עושה רצון ד' ללא מורא ופחד.

יסוד הכינוס הזה, כינוס לאמיתה של תורה, הוא לומר לרב ליאור, לתלמידים, שישנה כאן תורת אמת! יש כאן תורה של גאולה! תורה אמיתית! אנחנו יונקים כאן מתורה של רב שהוא גדול הדור וגיבור ישראל שעומד בחזית ואינו מפחד לא מהפרקליטות ולא מהממשלה אלא אומר את מה שהתורה מחייבת את הרב לאורך כל הדורות – לומר דעת תורה, לומר אמת. הגמרא מביאה במסכת סנהדרין (יט.) שינאי המלך היה צריך לבוא לדין. אמר לו שמעון בן שטח: עמוד! אתה מלך אבל אתה צריך לעמוד בבית הדין! אמר לו ינאי המלך אני לא שואל אותך, יש רבנים אחרים. הוא שאל את הרבנים מה דעתכם – הסתכל לימין, נפנה לשמאל, כולם הורידו את עיניהם בקרקע ושתקו. אמר להם שמעון בן שטח: יבוא בעל מחשבות ויפרע מכם. בא גבריאל והגמרא מספרת מה הוא עשה שם.
כבימים ההם – כן בזמן הזה. ישנם רבנים המרימים את דעת התורה וישנם כאלו המכופפים את הראש בפני הרוחות המנשבות בעולם.

היום, כשהתקשורת רוצה למצוא איזה 'גימיק', היא מחפשת איזה רב'ה, שיאמר כל מיני דעות שאינן דעת תורה, שרחוקות מלהיות דעת תורה. אני מסופק אם ראויים אותם רעבע'ס לנקוט בשיפולי גלימתו של מורנו ורבנו הרב ליאור. זו חוצפה שרבנים באים ואומרים דעת תורה כאשר בכלל עוד לא הגיעו להוראה ברמה הראויה למנהיג ציבור.

לעינייננו, מתגלה כאן היסוד של "אתה בחרתנו מכל העמים", של "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג, ט), של מה שקראנו השבת בתורה: "וְנִפְלֵינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (שמות לג,טז). יש עם פלאי, אומר כאן הרמב"ן, וזה עם ישראל. עם מופלא עִם דרך מיוחדת, עם של דורות, עמו של בורא עולם, "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ולכן הדרך שלו בעז"ה תנצח, בזה אין ספק.

אומרים לי אנשים: 'ישנם רבנים שמדברים אחרת והדברים שאתם אומרים זה חילול ד''.


הגמרא במסכת סנהדרין (קב.) מספרת: "תפשו הקב''ה לירבעם בבגדו ואמר לו: 'חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן' אמר לו: 'מי בראש?' 'בן ישי בראש' 'אי הכי לא בעינא'". ישנם רבנים המדברים על פתיחות, הסיבה שהם מדברים כך, לענ"ד, היא כדי להבליט את עצמם. כדי שהציבור ישמע אותם. קשה להם לקבל את העובדה שגדול הדור הוא העומד בראש. 1

צריך לחזור ולהדגיש את מה שמו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל היה חוזר ואומר כי 'הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה, היא קדושה' 2 ע"כ הרבנים מחוייבים לומר את דעתם בכל נושא וקל וחומר בנושא של כלל ישראל.

ישנם רבנים שמסכימים עם דברי הרפיסות, עם הדברים הנמוכים הנשמעים ונראים בטלוויזיה. אחרי אלפיים שנות גלות, עם ישראל רוצה להתרומם, לשמוע דברי גבורה כפי שמשמיע הרב דוב ליאור בגאון, בענוותנות, בצניעות. "במקום שאתה מוצא גבורתו – אתה מוצא ענוותנותו" (ע"פ מגילה לא.). יֵדע הרב: כל התלמידים הנמצאים כאן באו לחזק את הרב. כמובן, הם רק נציגים. יש עוד מאות ואלפי תלמידי חכמים שמאמינים בדרך של הרב. אנחנו באנו לכאן כי הרגשנו צורך, כי הרגשנו את הצער של הרב מהרדיפות המטופשות, מהחוצפה להעיז לדמות את הרב לאנשים שעושים דברים נוראים. התלמידים פה הם עם הרב, הרבנים פה עם הרב, כולנו עם הרב. כולנו מאמינים בדרכו של הרב, כולנו מחזקים את הרב וכולנו מתפללים שהקב"ה ייתן לרב את הכוחות להמשיך להנהיג את הציבור ושהציבור ימשיך לשמוע את דברי הרב. ובעז"ה, אחרי שכל הציבור התאחד וראינו את הכינוס הגדול הזה של תלמידי חכמים ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהון ודאי שכולנו נצא מזה מחוזקים.

ולסיום, צריך לדעת: 'אם אין גדיים אין תיישים'. עלינו לגדל דור של תלמידי חכמים גדולים בכל מקצועות התורה ובעלי הסתכלות נכונה על גאולת ישראל, כמו הרב ליאור. לשם כך צריך לשבת שנים רבות בישיבה, לברר את הנושאים החשובים הללו ולהיות מלאים בעוז וענווה, יר"ש ומידות טובות.

---

^ 1.סימן הדף: קדושה בראש.
^ 2.וכן בארץ הצבי עמ' ע"ה: "איננו עוסקים בפוליטיקה במובן הקטן אלא בהלכות קידוש השם".