- ספריה
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש באפשרותי לקלוט אינטרנט אלחוטי במחשב ביתי (ברדיוס של 200 מטרים) מכל אחד מהשכנים המשתמשים ב"ראוטר אלחוטי" ע"י הוספת חלק ל-usb, שנמכר בכל חנות למחשבים באופן חוקי. שאלותיי הם:
א. מאחר והאנטנה קולטת את האינטרנט לתוך ביתי מאליה, ללא פריצת גדר שהיא, האם הדבר מוגדר כ"זה נהנה וזה לא חסר"?
ב. לגבי בקשת רשות שימוש מהשכן - אין באפשרותי לדעת מאיזה דייר מסיים אני מקבל את השירות, זאת מחמת ריבוי הדיירים בבניין.
ג. לגבי ל"רוחב פס" שהשכן 'ניזוק' בגללי – הלא באפשרותו לחסום את שימושם של זרים ברשת. ומאחר ואיננו עושה זאת, קרוב לודאי שהדבר איננו מפריע לו.
ד. האם הדין מוגדר כ"היזק שאינו נכר לא שמיה היזק"?
תשובה:
א. הכלל "זה נהנה וזה לא חסר" איננו תלוי במיקומך, אלא בשאלה האם נגרם חיסרון לחברך על ידך.
בנידון זה, כל גולש ברשת מקבל מן השרת 'פס' ברוחב מסוים. במידה ומישהו נוסף משתמש באותו הפס, הרי שמהירות הגלישה איטית יותר, והרי חיסרון, ומוגדר כ"זה נהנה וזה חסר".
אולם כל זה נכון רק כאשר השכן שלך אכן משתמש באותו זמן באינטרנט, אך בזמן שידוע שאינו משתמש, בהחלט ניתן להגדיר זאת "זה נהנה וזה לא חסר" (מסכת בבא קמא דף כ ע"א, שו"ע חו"מ סימן שס"ג סעיף ו').
ב. אף אם מחמת ריבוי הדיירים בבניין אינך יודע ממי אתה מקבל את השירות שיש ליטול רשות ממנו, אין בכך כדי להתיר את האיסור.
ג. הטענה שהעלית שהיות ולכל משתמש אפשרות לחסום שימוש זרים ברשת, ממילא מי שאינו עושה כן נחשב שמוחל על-כך, (ולפי-זה יש לברר שכל מי שלא חסם כן מודע לאפשרות החסימה וביצועה 2 ). אולם, לענ"ד יש להגביל זאת לשימוש לזמן קצר מאד, כי אף אם נאמר שמחל, יש להניח שלא על-דעת להינזק בדבר מחל.
ד. אף אם נגדיר את השימוש בפס האינטרנט של השכנים כ"היזק שאינו ניכר", הדין הוא שהיזק שאינו ניכר אסור לכתחילה, ואף בדיעבד קנסו חכמים לשלם הנזק אם לא שהיה שוגג או אנוס (ראה שו"ע חו"מ סימן שפ"ה סעיף א'), ובספר "ערוך השולחן" (שם סעיף א') משתמע שאף שבשוגג פטור - היינו דווקא בדיני אדם, אולם בדיני שמים חייב.
למעשה נראה שניתן להתיר שימוש בקליטת האינטרנט לזמן קצר, או לזמן ארוך במידה וברור בוודאות ש'בעל הפס' אינו משתמש, אך בשום אופן אין להתיר הורדת קבצים ותוכנות או צפייה בסרטים וכיוצא בהם.
אמנם ראיתי שהרה"ג דוב ליאור שליט"א כתב שלמרות שיתכן שמותר באופנים מסוימים, הרי שמוסרית אין הדבר טוב, ודומה הדבר לאדם שעולה על 'טרמפ' מבלי לבקש רשות מהנהג (והגם שיש מה להשיב על דבריו ולחלק, שב'טרמפ' מוסיף משקל ומחסרו בדלק, אולם מה שאין כן כאן שפעמים רבות אין מחסרו כלל כגון כשאינו בבית באותה שעה וכיוצא בזה), על-כן מהיות טוב ראוי לבקש רשות לדבר, ואפשר שאף על-ידי מודעה כללית הדבר יתאפשר. אולם מעיקר הדין נראה שבאופנים שנתבארו אין איסור בדבר.
^ 1.המושג "אינטרנט" חוזר על עצמו פעמים רבות לאורך הספר. השימוש באינטרנט טומן בחובו סכנות רבות, ושאלת היתר השימוש באינטרנט הונחה לפני גדולי ישראל, אולם בין כה וכה במציאות הציבור הרחב משתמש באינטרנט. אין להבין ח"ו מתוך דברינו שיש היתר גורף להשתמש באינטרנט, והרוצה להתחבר לרשת האינטרנט יעשה זאת ע"י ספק אינטרנט בפיקוח רבני.
^ 2.וידי"נ הרב חננאל פאטשינו הי"ו העיר שלפי זה יש לחלק בין מי שגר במקום בו הבניה רוויה, ומודע לכך שאחרים קולטים את הנתב שלו (ראוטר) ולמרות זאת אינו חוסם, לבין מי שגר בבית בודד ואינו חוסם מאחר וסבור שממילא אין אחרים קולטים באמצעותו.
משמעות המילים והדיבור שלנו
הקשר בין ניצבים לראש השנה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
בריאת העולם בפרשת לך לך
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
פריחת הגאולה!