ירושה גם לבנות | הרב ניר אביב | בית המדרש

ספריה
אונאה ומקח טעות

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
ירושות וצוואות

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

4 דק' קריאה

כעבור שנתיים מאז פטירת חמי וחמותי החליט האח הגדול (גיסי) לחלק את הירושה לפי חוקי המדינה.
היורשים הפוטנציאיליים הינם שני אחים ו-3 אחיות, ובנוסף ילדי האחות הבכורה. בנוסף ישנה אחות רק מאבא.
לי הדבר מאוד חורה וברצוני להביע את המחאה על כך שלא עושים זאת לפי ההלכה (חצי לכל בן).
והשאלה מהי הדרך הנכונה להביע את המחאה:
א. להודיע בכתב שאין לנו חלק בירושה לפי ההלכה ולפיכך אנו מחוץ לדיון.
ב. לקבל את החלק והעביר אותו מיידית לאחים (חצי לכל אחד) ההתלבטות היא אולי יש כאן השבת אבידה? או שזה נקרא אבידה מדעת ?
יש לציין שהאח הגדול ויתר על חלקו לטובת יתומי אחותו. האם ראוי שגם אנחנו נעשה כך ? או שזה נחשב כאילו קבלנו דבר שלא מגיע לנו וממילא נצטרך בעתיד להחזיר אותו?
תשובה:
המשנה במס' בבא בתרא (קט"ו ע"א) אומרת: "סדר נחלות כך הוא: (במדבר כ"ז) איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו - בן קודם לבת, כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת".
הדברים הובאו להלכה בשו"ע חו"מ הלכות נחלות סימן רע"ו סעיף א':
"סדר נחלות כך: מי שמת, בנו יורשו. לא נמצא (לו) בן, רואים אם יש לבן זרע, בין זכר בין נקבה עד סוף כל הדורות, עומד במקומו ויורש הכל, לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו".
נמצא אם כן, שלפי דין תורה אם ישנו בן אין הבת יורשת כלום. אמנם לפי דיני המדינה בנים ובנות יורשים בשווה, אולם אין אנו אומרים דינא דמלכותא דינא אלא בדבר הנוגע למלכות וכיוצא בזה אבל מה שנוגע לדיני ישראל לא, דאם לאו כן בטלו כל דיני ישראל (עיין ח"מ סי' שס"ט ובהג' רמ"א ס"ח שם, וברמ"א סי' שנ"ז ס"ז דמכח דינא דמלכותא נהיגי להחזיר כל גניבה אפילו לאחר ייאוש ושינוי רשות. ותמה עליו הש"ך סק"י דלא אמרינן דינא דמלכותא כל שהוא נגד התורה ועיין ב"י ח"מ סי' כ"ו בשם הרשב"א דאין דינא דמלכותא נאמרה היכא שהוא נגד תורתנו, ובשו"ת מהרי"ק שורש קפ"ז דדינא דמלכותא לא נאמרה אלא לענין ארנוניות ומנהגים של משפטי המלכים אבל בדין שבין אדם לחבירו פשיטא ופשיטא דלא, והש"ך ח"מ סי' ע"ג סקל"ט האריך הרבה דאפילו מה שהוא לתקנת המדינה ובני המדינה כל שהוא נגד תורתנו הקדושה חלילה לדון בדינא דמלכותא).
כל זה היכא שבאופן ישיר הבן יורש, אך אם קבלת הירושה תלויה בפעולות נוספות, כמו בימינו, משתנה הדין. וכך כתב שו"ת משנה הלכות (חלק ט' סימן שכ"ו): "האמנם היכא דצריכין היורשים לחתום לפני שופט המדינה כגון להכניסו בערכאות או לחתום לעו"ד המשפטי שיסכים להעביר הירושה כידוע שמיד שמי שמת בלי יורשים נכנס המלכות וממשלה ולוקחים מסים וכדומה ואחר כך נותנים למי שראוי לירש השאר וצריכים כולם לחתום על זה, בהא כבר נחלקו הפוסקים אם הבת מחוייבת לחתום על השטרות שיקבל הבן...".
בעניין האם מחייבים את הבת לחתום על ויתור זכות הירושה המגיעה לה על פי הערכאות, ישנן ג' גישות 1 :
א. אינה חייבת לחתום כלל 2 ואין לחייבה משום השבת אבידה.
ב. חייבת לחתום בחינם משום השבת אבידה 3 (ויש מי שהוסיף 4 : אלא אם כן יש לה נימוק).
ג. יש לפשר עמה לפי ראות עיני הדיין 5 . ויש שכתבו 6 לתת לבת החותמת עשרה אחוז מן הירושה.
כלומר, היכן שעל פי חוק המלכות הנכסים לא יגיעו לרשות הבן ללא חתימת הבת על ויתור, ישנה מח' הפוסקים האם הבת רשאית להימנע מחתימה ועל ידי כן לזכות בחלק מן הירושה, ויכולה היא לומר קים לי כפוסקים הללו המתירים שלא לחתום 7 .
יש להעיר הערה נוספת, שכאשר מדובר בבת שעדיין לא נישאה הרי שמגיע לה מזונות מכספי הירושה עד שתינשא, וכן נדוניא לפי אומדן דעת האב כמה היה רוצה לתת לה, ונקבע בחז"ל שיעור של עשירית מן הנכסים לצורך הנדוניא.
אמנם כל זה לא שייך לנידון שלנו בו מדובר רק בבנות שכבר נשואות.
כל האמור עד עתה הוא אם אין הסכמה בין האחים והאחיות כיצד לנהוג, אולם אם ישנה הסכמה בין האחים הם רשאים לחלק הירושה כרצונם, ואף הבכור רשאי לוותר על חלקו הכפול ולהתחלק עם יתר האחים. התורה איננה מתנגדת לחלוקה בין כל האחים אלא רק קובעת את ההלכה ומכריעה מה לעשות במקרה שאין הסכמה בעניין. אדרבא מדברי הפוסקים נראה שלמרות שאין חיוב מן התורה ראוי לתת גם לבנות חלק בירושה כדי להשריר שלום ואחוה בין האחים, לכן, במקרה הזה האח הבכור נהג בצורה טובה ונכונה, והאמת והשלום אהבו.

^ 1.עיין פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין חלק י' פס"ד בעמוד שמ"ו, וכן בחלק ז' עמוד ש"נ.
^ 2.שו"ת פני משה מהדו"ת סי' א', וכן מנחת יצחק ח"ב סי' צ"ה, וח"ו סי' ק"ע שהבת יכולה לטעון קים לי כדעה שאינה חייבת לחתום.
^ 3.בדברי גאונים כלל ע' סי' י' הביא בשם בית שלמה חו"מ סי' ק"ח שהוא בכלל כופין על מדת סדום ומחוייבת הבת מדינא לחתום עצמה על שטר סילוק מירושתה. וכן כתב נחלת צבי סי' רע"ו סעי' א', ושו"ת מהריא"ז ענזיל סי' כ"ח, ומשנת אליעזר סי' מ"ה, ומשפט שלום סי' קפ"ד אות א' ושו"ת מהרש"ם ח"ב סי' טו דמה שנטלה הוי גזל ממש ומחוייבת לתקן המעוות ולהשיב את הגזילה שגרמה במעשיה.
^ 4.עיונים במשפט" (שאנן) חו"מ סי' כ"ג אות ב'.
^ 5.ובשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ג' כתב שנוהגין כו"ע שמפשרין בזה והוא כהיתר בעיני העולם בעד שכר אמירה וחתימה.
^ 6.חוקות החיים למהר"ח פאלאג'י סי' ע"ג, ושכן נהגו בקושטא דור אחר דור.
^ 7.עיין יביע אומר (ט',חו"מ ח') שהעלה שיכולות הבנות לומר קים לי, ועל הבנים לתת פיצוי כספי כדי שיסכימו לחתום על ויתור חלקן בירושה עד לעשרה אחוז מהחלק שהיה מגיע להן לפי חוק המדינה.

ירושות וצוואות

אונאה ומקח טעות