א. מותר לאכול בערב תשעה באב עד סמוך לשקיעה, אבל בין השמשות, אסור בכל מה שאסור בתשעה באב, ולכן צריכין לחלוץ את המנעלים קודם בין השמשות. (עיין שו"ע תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק ט).

ב. לא יטייל בערב תשעה באב. ונוהגין שלא ללמוד אחר חצי היום כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב. אמנם אם ערב תשעה באב חל להיות בשבת, מקילין ללמוד תורה גם אחר חצות (עיין רמ"א תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק חי. בא"ח דברים יח).

ג. חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון מותר לנהוג בו כבכל שבת רגילה, לאכול בשר ויין כסעודת שלמה בשעתו אפילו בסעודה שלישית (שו"ע תקנב סע' י).

ד. ברית מילה ופדיון הבן שזמנם בערב תשעה באב יעשו סעודה קודם חצות היום. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קסח). ויש מתירין לאכול בסעודה זאת גם בשר ויין (שם תקנ"א ס"ע י' ומשנ"ב ס"ע עח) ולדעת בא"ח נהגו להחמיר בבשר ויין גם בשבוע שחל בו (דברים טו) ומשמע מדבריו שאפילו מר"ח מחמירים בכך.

ה. אין אומרים תחנון במנחה של ערב תשעה באב מפני שתשעה באב נקרא "מועד". דכתיב "קרא עלי מועד" (איכה א טו). ולכן אם חל ערב תשעה באב בשבת - לא אומרים "צדקתך" במנחה. (שו"ע ורמ"א תקנב סע' יב.).

ו. מי שמתענה כל ימות השנה שני וחמישי וחל תשעה באב להיות ביום שלישי, יבקש שיתירו לו את נדרו. אמנם אם אין לו מי שיתיר נדרו, יש אומרים שיאכל ביום זה ויקבל על עצמו לצום יום אחר כנגדו. ויש אומרים שיצום עד לפני השקיעה כיוון שזה כאילו התנה מראש בעת שקיבל עליו לצום שלא לצום בערב צום אחר. (עיין שו"ע ורמ"א תקנב סע' יא. תקסב סע' א, ג. כה"ח תקנב ס"ק הן-חן).

ז. מי שיש לו "יארצייט" בערב תשעה באב, יתנה בפעם הראשונה שלא להתענות רק עד סמוך לשקיעה ואז יאכל סעודה מפסקת. ואם חושש שתזיק לו התענית יעשה התרת נדרים. (עיין שו"ע תקנב סע' יא. כה"ח שם ס"ק ון, זן, חן).

ח. סעודה מפסקת - אין אוכלים בה שני תבשילים, ואפילו לא ביצה רכה וביצה קשה שנחשבים לשני מינים. (עיין משנ"ב שם ס"ק י' יג יד) ומותר לאכול רק סוג אחד של תבשיל בלבד, ואף על פי שיש בו כמה מינים ובלבד שכך מבשלים אותו תמיד. ומעיקר הדין מותר לאכול סוגים שונים של ירקות או פירות או מוצרי חלב לא מבושלים, אך טוב להתרחק מהם כדי למעט הנאותיו (עיין שו"ע שם סע' א, ג, ד. בא"ח דברים יט).

ט. משקה ה"קולה" נחשב דבר מבושל. גם חלק מהגבינות הן מבושלות. רסק עגבניות נחשב מבושל. סתם לבן או חלב מפוסטר - לא נחשב מבושל. גלידה ושוקולד נחשבים מבושלים. ואף על פי שתבשיל אחד מותר בסעודה זו - אין לאכול מעדנים בסעודה מפסקת אפילו לא תבשיל אחד (עיין בא"ח ט).

י. נהגו לא לאכול סעודה מפסקת בישיבה על כסא ושולחן, אלא בישיבה על הקרקע. ולא ישב בסעודה זו על הארץ ממש, אלא על שמיכה או שטיח וכדו'. ולא ישב על דבר שגבוה טפח או יותר (שמונה ס"מ). ולא ישבו לאכל שלושה ביחד, ואם ישבו שלושה - לא יזמנו. (עיין שו"ע שם סע' ז, ח. כה"ח שם ס"ק טל, מג. בא"ח דברים כ. משנ"ב ס"ק ז יט).

יא. אין אנו מפסיקים לאכול, אלא זמן מועט קודם השקיעה ואם הפסיק מוקדם יותר יוכל לחזור ולאכול, אלא אם כן אמר בפירוש שלא יאכל עוד. ויש מחמירים גם אם חשב בליבו שלא לאכול. אם קיבל עליו תענית קודם השקיעה - אסור בכל הדברים האסורים בתשעה באב. (עיין שו"ע תקנג סע' א. כה"ח שם ס"ק א, ד).

יב. כל הדינים המוזכרים לעיל לאיסור בסעודה מפסקת - הם רק לסעודה שאחרי חצות היום ושלא אוכל אחריה סעודת קבע אפילו שהאוכל ארעי. וכששני התנאים האלו לא מתקיימים - לא יחמיר באותה סעודה (עיין שו"ע תקנב סע' ט. בא"ח דברים כ).

יג. כתב הרמ"א שנהגו בכל גלילות אשכנז לאכל בערב תשעה באב סעודה קבועה קודם מנחה. (תקנב סע' ט). וכתב המג"א שסעודה זו היא זכר לשמחה שהיתה נהוגה בתשעה באב בימי בית שני (שם ס"ק יא).