בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • נושאים שונים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ורד מעינה בת יהודית עדנה

undefined
6 דק' קריאה
ירבעם בן נבט – הלוחם הגדול למען העם
איך מצליח ירבעם בן נבט לחוקק חוקים ולקלקל את כל ישראל בעבודה זרה למשך דורות עד הגלות והחורבן. מלכים קמים ונופלים. שולשלות מלכים מתחלפות וחטאות ירבעם לא מתחלפות עד הושע בן אלה. איך הוא מצליח לקנות אמון כל כך גדול של עם ישראל.
בשביל זה צריך לדעת שירבעם בן נבט היה היה מגדולי הלוחמים למען הצדק החברתי. חכמינו אמרו שדוד המלך פתח את החומות של ירושלים כדי שכל ישראל יוכלו להכנס לעיר ירושלים, לעלות לרגל באין מפריע. שלמה המלך סגר את הפרצות הללו וכל מי שנכנס לירושלים היה צריך להרשם אצל השומרים בשער. (מלכים א פרק יא כז) כותב הנביא על ירבעם
"וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ, שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא, סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו". "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִפְּנֵי מַה זָּכָה יָרָבְעָם לְמַלְכוּת? מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת שְׁלֹמֹה (לשם שמים). וּמִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם יא) "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ, שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא, סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו". אָמַר לוֹ, דָּוִד אָבִיךְ - פָּרַץ פְּרָצוֹת בַּחוֹמָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל, וְאַתָּה גָּדַרְתָּ אוֹתָם - כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְגַּרְיָא לְבַת פַּרְעֹה?" (סנהדרין קא:). (מלכים א פרק יא מ) "וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהָמִית אֶת יָרָבְעָם, וַיָּקָם יָרָבְעָם וַיִּבְרַח מִצְרַיִם אֶל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיְהִי בְמִצְרַיִם עַד מוֹת שְׁלֹמֹה".

אחרי שלמה עולה רחבעם בנו למלכות. ואז קורא הציבור לירבעם בן נבט ממצרים שיבוא ללחום את מלחמת העם על הצדק החברתי.

ירבעם בן נבט – הלוחם הגדול למען העם
"וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיְדַבְּרוּ אֶל רְחַבְעָם לֵאמֹר: אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ".

ירבעם הוא דובר כל קהל ישראל. הם מבקשים מהמלך להקל מהמיסים.
התוצאה ידועה. רחבעם זונח את עצת הזקנים שאומרים לו מלכים א פרק יב "אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם וַעֲנִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים, וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים" אתה לא מקבל שררה אלא עבדות. אם תקבל אותה – הם יהיו לך עבדים. אם תנהג שררה – תיפול.
רחבעם הולך בעצת הנערים ואומר לעם אחרי שלשה ימים: "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם. אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". המילים הטפשות גורמות לעם לומר "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי. לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל". כל אחד לעצמו.
אבל אין דבר כזה. אין אנרכיה בלי מלכות. אי אפשר לנהל מדינה בלי מיסים. אחרי שהעם זורק את גובי המיסים של רחבעם בן שלמה. הם מבינים שהאנרכיה הזאת היא סוף הממלכה. הם קוראים לירבעם כדי שימלוך עליהם.

איך ירבעם בן נבט מצליח למשוך את לב כל העם?
ירבעם בן נבט נחשב בימיו לתלמיד חכם גדול. ענק בתורה. (סנהדרין דף קב/א) "תּוֹרָתוֹ שֶׁל יָרָבְעָם,
לֹא הָיָה בָּהּ שׁוּם דֹּפִי". הוא ואחיה השילוני שחובר אליו לומדים תורה ו"שֶׁחִדְּשׁוּ דְּבָרִים, שֶׁלֹּא שָׁמְעָה אֹזֶן מֵעוֹלָם". הגמרא אומרת שכל כך הם היו ענקים בלימוד התורה שלהם "אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, שֶׁכָּל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דּוֹמִין לִפְנֵיהֶם כְּעִשְׂבֵי הַשָּדֶה. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי, שֶׁכָּל טַעֲמֵי תּוֹרָה מְגֻלִּין לָהֶם כַּשָּדֶה".
כשהוא מארגן את המשלחת לשאת ולתת עם רחבעם הוא הולך בסמכות של כל ישראל. "וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיְדַבְּרוּ אֶל רְחַבְעָם" גם חכמי ישראל הולכים איתו, הם נותנים לו סמכות, והוא בחכמתו מושך אותם אחריו. כיצד הוא עושה את הדברים?
"וַיִּוָּעַץ". התייעץ ירבעם עם חבריו, ובהתיעצות הוא "הוֹשִׁיב רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק" גם הרשעים היו נראים כמוהו. כלפי חוץ נקיים וצדיקים, אבל בליבם הם היו באותה עצה. בא ירבעם לחבר היועצים שלו ואומר להם: "חַתְמִיתוּ עַל כָּל דַּעֲבִידְנָא? (האם אתם חותמים על כל מה שאני עושה? האם אתם נותנים לי סמכות לנהל משא ומתן?) אָמְרוּ לֵיהּ: הֵן. אָמַר לְהוּ: מַלְכָּא בָּעִינָא לְמִיהֲוֵי. (אמר להם: כדאי שאהיה מלך. כך נוכל להוריד את רחבעם, המלך העריץ) אָמְרוּ לֵיהּ: הֵן. אמר להם: כָּל דַּאֲמִינָא לְכוּ עַבְדִיתוּ? (האם כשאהיה מלך תעשו כל מה שאומר לכם?) אָמְרוּ לֵיהּ: הֵן. אמר להם: "אֲפִלּוּ לְמִפְלַח לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים?" (האם תעשו כל מה שאומר, גם לעבוד עבודה זרה?)
כאן נבהלו הצדיקים שביועציו ואמרו: "חַס וְשָׁלוֹם". אָמַר לוֹ רָשָׁע לַצַּדִּיק: סַלְקָא דַּעְתָּךָ, דְּגַבְרָא כְּיָרָבְעָם פָּלַח לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים? אֶלָּא לְמִינַסְנְהוּ הוּא דְּקָא בָּעִי, אִי מְקַבְּלִיתוּ לְמֵימְרֵיהּ" תרגום פירוש: אמרו הרשעים שבאותה מועצה של ירבעם לצדיקים שבאותה מועצה: מה עולה על דעתכם שירבעם הצדיק הגדול יבקש מאיתנו לעבוד עבודה זרה? הוא רק רוצה לנסות אותנו אם נלך אחריו באמת. אם ניתן לו סמכות הוא יוריד את המלך העריץ רחבעם, וימליך מלכות של צדק בעם ישראל.

הצדיקים שטועים ונותנים כוח ללוחמי הצדק שבסופו של דבר מחטיאים את ישראל
הצדיקים שהיו שם חתמו על בקשתו של ירבעם בן נבט. "וְאַף אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי טָעָה וְחָתַם". גם הנביא אחיה השילוני טעה וחתם על כתב המינוי של ירבעם בן נבט.
לוקח ירבעם את הכתב החתום הזה ואומר לעם: לא עולים יותר לירושלים.
"אָמַר רַב נַחְמָן, גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁהָיָה בּוֹ בְּיָרָבְעָם - טְרָדַתּוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר, (מ"א יב) "וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ, עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד, אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלַיִם, וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגוּנִי, וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה".

אם אתן לעם ישראל לעלות לירושלים – הם יראו את הכבוד המיוחד ששמור בבית המקדש לרחבעם ולמלכי בית דוד, רק הם יכולים לשבת בעזרה בבית המקדש. המלכות שלי תתערער. אלך ואעשה שני עגלי זהב אחד בדן ואחד בבאר שבע. כך תתקיים המלכות שלי.
חכמינו אמרו שהחתימות הללו של הצדיקים עם ירבעם - לוחם הצדק הנודע, הם החטיאו את ישראל במשך מאות שנים לעבוד עבודה זרה ולקרוע את עם ישראל לחתיכות ולהגלות אותם מעל אדמתם. גם יהוא המלך שהיה צדיק גדול "צַדִּיקָא רַבָּה הֲוָה" גם הוא "חוֹתָמוֹ שֶׁל אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רָאָה, וְטָעָה". לכן הוא ממשיך להחזיק בטעות של ירבעם בן נבט ובסופו של דבר משלם במלכותו ובמלכות ישראל שהולכת ולא שבה.
עד כמה הענין האישי היה משמעותי בחייו של ירבעם בן נבט ניתן ללמוד מהגמרא המפורסמת על גאוותו.
"אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה" וְגוֹ'. מַאי ,אַחַר'? אָמַר רַבִּי אַבָּא, אַחַר שֶׁתְּפָשׂוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָרָבְעָם בְּבִגְדוֹ, אָמַר לוֹ, חֲזֹר בְּךָ, וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן יִשַׁי נְטַיֵּל בְּגַן עֵדֶן. אָמַר לוֹ, וּמִי בָּרֹאשׁ? אָמַר לוֹ, בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ. אמר ירבעם: אִי הָכִי - לָא בָּעִינָא" (סנהדרין קב).

איך צריך להלחם בשחיתות החברתית?
יש שואלים אם כן מה היה צריך אחיה השילוני לעשות. הגמרא אומרת ששלמה המלך טעה. בכך שהנהיג את המלכות שלו לפי הצרכים ולפי העצות של בת פרעה. על הטעות שלו צומח ירבעם בן נבט. בודאי שרחבעם טועה. לא צריך לוותר לשלמה שהולך אחר בת פרעה, ולא צריך לתת כוח לגובי המיסים של רחבעם שעושקים את הציבור.
התיקון האמיתי הוא שהמלך יהיה צדיק כמו דוד. "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו". מלכי בית דוד צריכים להמשיך את דרכו של דוד. אם שלמה היה כמו דוד לא היה צומח ירבעם בן נבט. אם שלמה ורחבעם טועים – צריך להוכיח אותם בלי לביישם. צריך לתקן את דרכיהם ולא להמליך מישהו שלא הוכיח את עצמו במעשים. הטעות של רחבעם ושלמה תוקנה דור אחד אחר כך. הטעות של הצדיקים שחתמו על כתב המינוי של ירבעם בן נבט הייתה אסון לדורי דורות.
"אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, יָצְתָה בַּת - קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן, מִי שֶׁהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וְהוֹרִישׁ אֶתְכֶם גַּת, תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים לְבָנָיו? "בָּתֵּי אַכְזִיב - לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל".

דוד מסר את נפשו למען עם ישראל במלחמה עם גוליית. הוא הוכיח את עצמו לא רק בדיבורים ובהפגנות, אלא גם במעשים ובמסירות נפש. ירבעם הוכיח את עצמו רק בהפגנות. גם כשיש טעות, לא נותנים לאנשים שנראים כמו לוחמי צדק להוביל את העם. הם עלולים להביא עליו אסון חמור פי כמה.

מהפכה חברתית בלי אלוקים?
סיפור כזה היה לפני כמאה שנה. עוול חברתי גדול היה ברוסיה. הצאר וחבר מרעיו האצילים והכמרים ניצלו את רוב רובו של העם הרוסי. עשרות מיליונים של אנשים נמקו בעניות ובחוסר כל ומעט אנשים ניצלו את עבודתם באכזריות.
על רקע זה התחילה מהפכה לתקן את העולם. רוב העולם היה מקולקל במידה זאת או אחרת בתחום הזה. כשנשמע קולה של המהפכה, סגרו תלמידי ישיבות רבים את הגמרות והלכו להצטרף לתיקון העולם של הבולשביקים. ישיבות רבות נסגרו כשתלמידיהם הלכו להיות חלק מהמהפכה שהבטיחה צדק ושיווין לכל. סדר ושלום עולמי. המהפכה הצליחה. איכרי רוסיה הצמיתים יצאו מתחת ידי הצארים העריצים ובעלי ההון. מושגים של צדק שוויון ושלום נישבו בעולם.
תוך כדי המהפכה, זרקו היהודים שבהם את האמונה באלוקים. לא באמת. אבל זאת הייתה הרוח. התוצאה של המהפכה הזאת ידועה. במקום שלום – הם כבשו באכזריות מדינה אחר מדינה. במקום שוויון ורווחה – הם בנו מחנות עבודה בסיביר. במקום צדק – הם הביאו לעולם עוול שיכול להתחרות רק ברצחנות של היטלר ומנהיגי סין הקומוניסטית.
מרן הרב זצ"ל אמר על המהפכה ברוסיה את הפסוק בהושע (ה) שהגמרא אמרה אותו על ירבעם בן נבט. אותו דבר. שניהם באו בשם הצדק החברתי שניהם מרדו בקב"ה ושניהם גרמו עוול נורא לציבור. על שניהם נאמר: "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ, וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם". המשמעות שלו היא כי אנשים באים בשם הציבור ומורדים בה'. בסופו של דבר הם גורמים עוול נורא פי כמה. מענישים את הציבור בעונשים נוראיים על דבר קטן בשביל מלכותם.
"אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵם הֶעֱמִיקוּ מִשֶּׁלִּי; אֲנִי אָמַרְתִּי, כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לָרֶגֶל - עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, וְהֵם אָמְרוּ, כָּל הָעוֹלֶה לָרֶגֶל - יִדָּקֵר בַּחֶרֶב".

כך משרתים את הציבור? כך עושים מהפכה חברתית?
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il