בסימן מ"ה סעיף י"ב כותב השו"ע שאם יש עדים רבים בשטר וחלקם קרובים תתקיים העדות בשאר. פסק זה מבוסס (בראשונים על ב"ב קס"ב) על כך שנהגו להשאיר מקום בשטר לחתימת קרובים לכבוד. האם היום שאין מנהג כזה בתי דין פוסלים שטרות שחתומים עליהם גם עדים פסולים?