עבדות

ספר שמות מפגיש אותנו עם סוג של עבדות שכוללת גם מוטיבים של עינוי, ניצול והשפלה. אחד מסימני העבדות היה "וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם". החקיקה המודרנית אף שהיא מתנגדת לעבדות וניצול, ושומרת על כבוד האדם וחירותו - מאפשרת לממשלה לגבות מסים מתושביה, ולכאורה "לענותו בסבלותם" דבר שמהווה, לכאורה, סתירה לעקרונות היסוד של כבוד האדם וחירותו.
אלא, שלא כל כפייה - פוגעת בזכויות הפרט. ראיה כללית של טובת החברה ורווחת הפרט בתוכה מחייבת את קיומם של מיסים ואת הכוח לגבייתם מהפרט. כל עוד עקרונות גביית המס - שווים, וכל עוד הרווחה מהמס מוצעת לפרטים באופן שווה, וכל עוד המיסוי הוא הגיוני ומאפשר לפרט לקיים את עצמו בכבוד - רואים במס הכרח לא יגונה. מאידך - גבייה לא שוויונית, או חלוקה לא שוויונית של כספי המיסים בין שכבות הציבור או הטלת מס מכביד שאינו מאפשר קיום בכבוד - עשויים להיכלל הבגדרת "לענותו בסבלותם" המנוגדת לעקרונות היסוד של השיטה.
ואולי זו אחת הפרשנויות לביטוי "לענותו בסבלותם" שהטילו מס על עם ישראל "לענותו" כדי שיממן את "סבלותם" של המצרים. וכשהמס נגבה רק מציבור אחד לטובת רווחת ציבור אחר - יש כאן מימד של עבדות, ניצול והשפלה.