בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נושאים שונים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

בדרך הישר

הטענה כאילו ארגון 'בית הלל' מקל ופתוח, עושה עוול לשאר הרבנים, שכביכול הם מ'בית שמאי' * מהסיפור על החסיד ובית השער ומדברי הרמח"ל אפשר ללמוד דברים אחרים * תגובה לרבנית נויברט

undefined

הרב יהושע שמידט

אדר תשע"ב
4 דק' קריאה
בתחילת דבריי אומר שאף אני נמנה יחד עם כלל רבני ישראל שבכל אתר ואתר, אשר אף הם שייכים לבית הלל, שאמרו במסכת אבות פ"א: "הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". כך אני חושב שנוהגים רוב רבני ישראל בהנהגתם היום יומית במעשי החסד, בהשכנת שלום בית, בהרבצת תורה ובהארת פנים, גם אם הם אינם מהמגזר שלי. ואין בית הלל מצטמצמים לציבור של מספר רבנים ורבניות.
הרבנית פנינה נויברט כתבה בדבריה במאמר לפני שבועיים שאחת הסיבות שבגללן קם ארגון 'בית הלל' היא כדי "ללכת בדרכי הלל אשר היו נוחים ועלובים והקדימו דברי בית שמאי לדבריהם". משמע מדבריה שהם 'בית הלל', ושאר הרבנים בכל העולם הם 'בית שמאי'.
הייתה כאן אמירה גבוהה של פתיחות, של הקדמת דברי השני שחושב שונה, אך במציאות הוצגה כאן רק דרך אחת, וזה הפוך ואינו הוגן וישר. אני מקווה שזו לא תהיה דרכו של הארגון, כדרכם של ארגונים ורבנים מסויימים אשר מגדירים את עצמם כפתוחים, אך הם פתוחים רק לדרך מסוימת, ובעצם אטומים לגמרי לדרך של אבותינו מדורי דורות.
יש צורך לתקן טעות שיכלה לצאת מתוך המאמר. הובא שם סיפור על חסיד אחד שבנה בית שער לחצרו וכתוצאה מכך אליהו הנביא שהיה רגיל אצלו, הפסיק להגיע אליו. אותו חסיד אמנם טעה על פי הגמרא ורש"י שבנה בית שער, ועל ידי כך נמנע ממנו לשמוע את קול העניים.
כאן צריך לומר כי דברי האגדה חשובים הם. אך הקורא את המאמר יוצא עם תפישה לא ישרה, שהרי השו"ע בחו"מ סימן קס"א פסק שכן צריך לבנות בית שער, כי זהו אף פשט המשנה. וכך פסק השו"ע בסעיף א': "בני העיר (נוסחה אחרת החצר) כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר".
זאת אומרת שלוקחים מדרש ושוכחים את ההלכה... הגמרא בבבא בתרא דף ז' ע"ב שאלה על ההלכה הנ"ל מהסיפור של החסיד, ותירצה איך ובאיזה אופן עושים את בית השער, אבל מכל מקום חשוב לדעת שצריך לעשות בית שער!
הכותבת הסבירה את מעשהו של החסיד בנימוק של "הרצון לשמור על כבודם של בני הבית ועל צניעותם ולהרחיק את השפעות הבית מהחוץ". מנין פירוש זה? האם הרשב"א, רא"ש, רמב"ן, רמב"ם ונו"כ, שו"ע, ערוך השולחן, שער המשפט ור"י אמרו זאת? אם הם לא פירשו כך, מדוע הרבנית מפרשת כך וכתוצאה מכך תוקפת את אדיקותו של אותו חסיד? זהו פירוש ישר?
כאן נשאלת שאלה נוספת: האם 'בית הלל' הוא ארגון שנבנה על פגיעה בזולת, התנשאות על השני - זוהי ענוותנותו של הלל הזקן?

כל קולא צריכה בדיקה
ובעניין להביא את הרמח"ל כמקור של קולות דווקא, והרי ה'מסילת ישרים' הוא בעל מקור האימרה "שכל קולא צריכה בדיקה"! כפי שכותב ב'מסילת ישרים' בסוף פרק ו': "והנה תדע כי זה כלל גדול מנוסה במלאכת הפרישות, שכל קולא - צריכה בדיקה כי אע"פ שיכולה להיות ישרה ונכוחה, אמנם קרוב הדבר שתהיה מעצות היצר ומרבותיו, על כן צריך לבדוק אחריה בחקירות ודרישות רבות". אכן, גם הקולא צריכה בדיקה מנין היא נובעת ולאן היא הולכת. ואפילו קולא שנראית ישרה צריכה בדיקה.
אכן אבותינו היו ישרים, אכן אבותינו היו גאונים עצומים בש"ס ופוסקים ומדרשים ולכן זכו לשכל הישר. כי מי שגדול בכל, פוסק הלכות ומעורב עם הבריות, מכוח גדלותו והשאלות המגיעות לפתחו, גילו וניסיונו יש לו את המינון לדעת מה מקום המדרש ומה מקום ההלכה, איפה שמים את הרגש וכמה מתחשבים בדעת קהל נגד ההלכה (אם מתחשבים). מי שלא יודע את כל התורה כולה, איך הוא בכלל יכול להביע דעה או להורות לרבים?
לעניות דעתי יש כאן גם פספוס עצום, משום שעד שדנים בלתקוף חסידים שהיה להם גילוי אליהו, צריך לשאול את עצמנו איך מגדלים ילדים ורבנים שיהיו בעלי גילוי אליהו כמו אותו חסיד.
והנה בספר 'מסילת ישרים' נראה שהחסידות מגיעה בסוף הספר, כשלפני החסידות צריך לעבוד קודם על מספר דברים: זהירות, זריזות, נקיות, פרישות, טהרה, ורק אח"כ מגיעים למידה הנכספת של חסידות. כלומר, צריכים לעמול על תיקון המידות, עשיית סייגים בין אדם למקום, בין אדם לחברו, דרישות לא פשוטות של פרישות מאכילה ומתאוות, עם מעורבות עם הבריות. חסיד הוא בעל נפש עדינה וזו עבודה לא פשוטה להגיע למדרגה הזאת, וקשה להסביר את הכל על רגל אחת, למרות שהלל עשה זאת.
ולסיום אומר דבר נוסף: ישנם כאלו הרוצים להקל ולרוץ לרדיו, לעיתון ולעלון ולזעוק על דברים מסוימים הנראים בעיניהם כחומרות. לפעמים זה לא חומרות, זו ההלכה. ואף אם זו חומרה, מדוע הם רצים לתקשורת ואינם מלבנים זאת בתוך הבית? הם פוגעים בציבור שלם ויצא שכרם בהפסדם, עד שהם צדיקים כלפי החילונים וגורמים לחילול ה'. הם פוגעים באחרים ומעמידים אותם בעיני חלק מהציבור כאנשים הזויים שאינם מבינים את הציבור, ולא היא. לא כל המדקדק במצוות הוא סגור ולא כל המכונה 'פתוח' הוא פתוח. לפעמים אנשי 'הפתיחות' יושבים במגדל השן ומקיימים דיונים פילוסופיים ומנותקים מן העמק, ודווקא 'הסגורים והאדוקים' הם המעורים עם הבריות ואהודים על הבריות, ויש לכך דוגמאות רבות.
אסיים כפתיחת דבריי: רוב הרבנים אהובים ואהודים על ידי הציבור מעצם עשייתם הברוכה, צנועים וענוותנים כהלל ועושים את מעשיהם לשם שמיים, בלי להשתייך לארגון זה או אחר, בלי רעש וצלצולים.
ולכל הרבנים הקוראים לעצמם "הפתוחים והקשובים" לדעות אחרות, אני מברך אתכם שיהי רצון שאכן כך תתנהגו כמו שאתה מדברים, ונזכה לקרב ביחד את עם ישראל לאבינו שבשמים ולעשות נחת רוח ליוצרנו.

הכותב הוא רב היישוב שבי שומרון וראש ישיבת 'ברכת התורה'
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il