בסוף הימים, בשעה שהסטרא אחרא מרגישה כי קצה קרב וכי יום ד' בא בוער כתנור, שילהט את כל הרשעים, והיא יודעת שכל זה בא על ידי גלוי האמונה שמחזירה את הכל לראשית ההתחוללות...

כשהסטרא אחרא מרגישה את כל זה, נאבקת היא על קיומה ופורשת ענני עצבון ורוח דכאון על הכל, ומרויחה בזה שמתעוררים פקפוקים והִסוסים ועל ידי זה נעלמת האמונה וכל צבאות קודש פעולותיה, שמכיון שרק השמחה דוחה את כל ההִסוסים והפקפוקים למיניהם ורק היא מוודאת את הכל, יודעת הסטרא אחרא שאם לא תפרוש ענני עצבון, תגלה השמחה בעז ד' וחדות קדשו את הוד תפארת האמונה, ועל ידה תתבטל לגמרי מן הארץ, ולכן ראשית דרכה להזיק ולהכניס עצבון ודכאון בכל העולם.

הוא ענין התעוררות המלחמות בסוף הימים שבזה יורד הכל מן הסדר, ובאין סדר אין נחת ושלות רוח, ואולם דוקא בשביל זה יש להתאמץ ביותר להתלבש בשמחה ובטוב לבב למרות כל הצרות, הענויים והיגונות, כדי להמצא אז ברוח וודאות לדחות בזה כל הפקפוקים, ההִסוסים והספקות ונגלה כבוד ד' וראו כל בשר יחדיו כי פי ד' דבר.