עניני הנישואין | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
לקראת הנישואין

קטגוריה משנית

ספריה
צניעות ונישואין

3 דק' קריאה • 4 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

מצוות הכנסת כלה
הזכרנו את המצווה שההורים יסייעו לבנם או לבתם להתחתן, אך השאלה היא, מה יהיה על היתומים או העניים שאין ברשותם אמצעים מספיקים כדי להתחתן, האם מצבם הקשה הוא עניינם הפרטי בלבד או שכולנו צריכים לדאוג להם? התשובה לכך חד משמעית, על הציבור מוטל לעזור לכל יתום או עני להתחתן. וכן כתוב בשולחן ערוך (שו"ע יו"ד רנ, א):

"אין לו (לעני) אשה ובא לישא, משיאין לו. ושוכרים לו בית ומציעים לו מיטה וכלי תשמישו, ואחר משיאין לו אשה".

ואין לנו צדקה חשובה וגדולה יותר מלחתן עניים. ואם יש ברשות קופת הצדקה סכום מוגבל שאינו מאפשר לדאוג לכל צרכי העניים, ועומדת בפני גבאי הצדקה השאלה למי לעזור תחילה, עליהם להקדים את צרכי הכנסת החתן וכלה לכל הצרכים האחרים (שו"ע יו"ד רמט, טו).

ולא רק זה, אלא אף אם קופת הצדקה ריקה, אין גבאי הצדקה יכולים להשתמט ממצווה חשובה זו, אלא חובתם ללוות כסף ולחתן בו את העניים, ולאחר מכן לאסוף צדקה על מנת להשיב את החוב (שו"ע יו"ד רנז, ה).

ואם מרובים העניים, חתנים וכלות, ואין אפילו אפשרות ללוות כסף כדי לחתן את כולם, על פי ההלכה יש להקדים את האשה לאיש, ומחתנים תחילה את הבתולות העניות ורק לאחר מכן, כשיוכלו, יחתנו את הבחורים (שו"ע יו"ד רנא, ח).

האם יכולה הצעירה להתחתן לפני הבכירה ?
יש רבים המשתדלים להקפיד שלא לחתן אח צעיר לפני האח המבוגר, ובמיוחד מקפידים שלא לחתן אחות צעירה לפני האחות הבכירה. ואכן כמה מן הראשונים, כמו הרשב"ם והרא"ש הזכירו עניין זה בהקשר לנישואי בנות צלפחד שהתחתנו לפי סדר גילן. אך בדרך כלל מבססים מנהג זה על דברי לבן ליעקב אבינו : "לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה" (בראשית כט, כו).

לפני שנזכיר כמה מפרטי המנהג, יש להדגיש שאין איסור מצד הדין לחתן את הצעירה לפני הבכירה, אלא כל המנהג הזה הוא מצד נימוס ודרך ארץ של האחים הצעירים כלפי המבוגרים.

ראשית, ברור לכולם, שכאשר האחות הצעירה כבר הגיעה לפירקה, אין לה להמתין עד שתתחתן הבכירה, וזאת מפני שהתעקבות והשתהות של הבחורה בגיל שבו רוב בנות גילה מתחתנות, עלולה לגרום לתוצאות חמורות. רבות הבנות שהתעקבו בגיל הקובע, ולאחר מכן כשרצו להתחתן, כבר לא נמצא למענם בחור מתאים (שו"ת מהרש"ם ח"ג קלו).

ועוד יש מקום להזכיר את דעתו של הרב פיינשטיין (אג"מ אה"ע ח"ב א'), שסובר שכל המנהג הזה הוא רק כאשר לשתי הבנות נמצאו חתנים והן עומדות עתה להתחתן, שאז צריכה הצעירה לתת את זכות הקדימה לבכירה שתתחתן לפניה. אך אם לצעירה נמצא חתן ולבכירה עדיין לא נמצא חתן, אין להשהות את חתונת הצעירה עד לאחר חתונת הבכירה.

יציאה מן הארץ לצורך נישואין
ערך הנישואין גדול כל כך על פי התורה, עד שהתירו חכמים אפילו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי לשאת אשה. כמובן שמלכתחילה עדיף למצוא אשה מבנות הארץ ולא לצאת לחוץ לארץ, אך אם נראה לחתן שכאן בארץ הוא לא יוכל למצוא את בת זוגו, מותר לו לצאת לחוץ לארץ. וכל זאת בתנאי שיחזור. אבל לצאת לחוץ לארץ ולהתחתן שם עם אשה שאיננה מוכנה לעלות לארץ, על דעת שגם החתן ישאר עימה בגלות -אסור, שכל מה שהתירו לצאת מן הארץ כדי לשאת אשה, הוא רק ליציאה זמנית, אבל יציאה של קבע לא התירו (רמב"ם הל' מלכים ה, ט).

וכל זה דווקא מארץ ישראל לחוץ לארץ, שהרי אסור לעזוב את הארץ לצמיתות. אבל בשתי מדינות בחוץ לארץ, או בשני אזורים בארץ, מותר לחתן להשאר ולגור במדינת אשתו ולא לגור ליד הוריו. כמובן שאם הדבר נחוץ להורים עדיף לקיים את רצונם, אך אם הכלה עומדת על דעתה ורוצה להשאר במקומה, ולא לגור ליד הורי החתן, מותר לחתן לדחות את מצוות כיבוד הורים כדי לישא אשה (שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן סי' ער"ב, ועיין {שו"ע יו"ד רלט, ח} ובש"ך שם).

צניעות ונישואין

לקראת הנישואין