הלכות כלאי האילן ב' - האסור והמותר

כללי איסורי כלאיים
כלאיים הוא ערבוב של שני מינים שונים ביחד. בחמישה דברים הקפידה התורה שלא נערב מינים שונים. ונפרטם בקיצור:
1) כלאי זרעים, שלא לזרוע שני מיני זרעים שונים ביחד.
2) כלאי הכרם, שלא לזרוע תבואה וירקות ליד גפנים.
3) כלאי אילנות, שלא להרכיב מין בשאינו מינו.
4) כלאי בגדים, שלא לעשות בגדים שיש בהם צמר ופשתים ביחד.
5) כלאי בהמה, שלא להרביע בהמה או חיה מין בשאינו מינו.

כדי לעמוד על ההבדלים ההלכתיים בין סוגי הכלאיים השונים יש לדעת כלל יסודי: כל המצוות הקשורות לקרקע נוהגות מן התורה בארץ ישראל בלבד, ואילו המצוות שאינן קשורות לקרקע נוהגות גם בחוץ לארץ. לפיכך איסור כלאי זרעים וכלאי הכרם חל מן התורה רק בארץ ישראל. ואילו איסור כלאי בגדים וכלאי בהמה חל בכל העולם. איסור הרכבת שני מיני אילנות זה על זה, אע"פ שהוא שייך במידה מסוימת לעבודת האדמה, מכל מקום הצמידה התורה איסור הרבעת בהמה לאיסור הרכבת אילן, כדי להעמידנו על הדמיון שבאיסור הרבעת בהמה מין בשאינו מינו לאיסור הרכבת אילן מין בשאינו מינו. בשני האיסורים הללו, יוצרים דבר חי, בהמה או עץ, שיש בו עירוב של שני מינים. כשם שאיסור הרבעת בהמה אסור בכל העולם, כך איסור הרכבת אילן אסור מהתורה בכל העולם (קידושין לט, א).

עוד דבר משותף ישנו בשני איסורי הכלאיים הללו, שאע"פ שיש איסור להרביע בהמה ולהרכיב אילן, מכל מקום הפירות שגדלו על האילן המורכב מותרים באכילה, וכן הבהמה או החיה שנולדה עקב ההרבעה של מין בשאינו מינו מותרת בהנאה, ואם היא נולדה משני מינים הכשרים לאכילה, מותר אף לשוחטה ולאוכלה 1 .

קיום כלאיים
שאלה מרכזית מאוד בדיני הרכבת האילן היא, האם מותר לקיים ולטפל בעץ מורכב. כבר למדנו שיש איסור להרכיב שני מיני עצים זה על זה, ועם זאת למדנו שאם עבר אדם על איסור הרכבה, הפירות שגדלו מהעץ המורכב מותרים באכילה, שכן האיסור הוא להרכיב אבל אין איסור ליהנות מהפירות שצמחו ממנו. השאלה שצריך לברר היא כפולה: האם מותר לאדם ששתל בטעות בשדהו עצים מורכבים להמשיך ולטפל בהם או שעליו לעוקרם? אם לטפל בהם, האם מותר גם לשתול באדמה עץ מורכב שנמצא בתוך גוש אדמה?

שאלות אלו מעשיות מאוד. למשל, בעצי אגס רוב העצים מורכבים, וכן בעצי שזיפים ואפרסקים יש שכיחות רבה של עצים המורכבים באיסור. והשאלה מה יעשה אדם שנטע בשדהו אגסים ולאחר זמן התברר שהם מורכבים, האם עליו לעוקרם או שכיוון שכבר נטע מותר לו להמשיך לטפל בהם?

שתי שיטות עיקריות נאמרו בסוגיה זו ונזכירם בקצרה: הדעה המקילה סוברת, שהאיסור הוא להרכיב שני מינים שונים, אולם מרגע שההרכבה נעשתה, אין יותר איסור לקיים את העץ המורכב, ואף מותר לשותלו בשדה ולטפל בו. הטעם הוא, שדין הרכבת אילנות דומה לדין כלאי בהמה, שהאיסור הוא רק להרביע בהמה ממין אחד על מין אחר, אבל לאחר מכן מותר להשתמש בבהמה שנולדה, וכן מותר להשתמש בעץ המורכב ולקיים אותו. מאידך דעת הרבה פוסקים וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רצה, ז) שאסור לקיים עץ מורכב. יש אומרים שמשמעות האיסור היא שאסור להשקות את העץ המורכב, לעקור את העשבים שסביבו ולגוזמו, אבל מותר להשאירו בשדה ללא טיפול. ויש אומרים שכיוון שאסור לקיימו, ממילא חובה על מי שיש בשדהו עץ מורכב לעוקרו. לדעת בעל החתם סופר, אכן יש איסור לקיים עץ מורכב, אלא שהאיסור נמשך רק עד לאותה שעה שהכנה והרוכב מתאחים, אבל לאחר מכן, מותר לקיים עץ מורכב ולטפל בו.

למעשה, יש שסומכים על השיטה המקילה, שכל האיסור הוא רק להרכיב, או לקיים עד שעת האיחוי, אבל לאחר מכן אין איסור לקיים ולטפל בעץ המורכב ואף מותר לנטוע שתיל של עץ מורכב באדמה לאחר שלב האיחוי. למעשה אין למחות ביד המקילים. אבל דעת רוב הפוסקים להחמיר בספק איסור תורה, שאין לטפל בעץ מורכב גם לאחר שההרכבה התאחתה, אלא שבמקום שיש ספק אם ההרכבה נעשתה באיסור, משני מינים נפרדים, או שנעשתה בהיתר, משני זנים של אותו המין, אזי אפשר להקל ולקיים את העץ, שכן משני צדדים של ספק אפשר להקל: ראשית יתכן שאיננו מורכב בעבירה, ואף אם נאמר שהוא מורכב בעבירה, אולי הלכה כדעה הסוברת שמותר לקיים עץ פרי שהורכב בעבירה. כך היא דעת החזון איש. אבל לעניין נטיעה, הורה החזון איש שאסור לנוטעו באדמה, שכן נכנסים בזה לספק איסור תורה, שהשתילה נחשבת לדעתו כמו ההרכבה עצמה ולא כמו קיום עץ מורכב 2 .

האם מותר לגוי להרכיב אילנות ולהרביע בהמות
באיסור כלאי בהמה והרכבת האילן אנו רואים מגמה, לשמור על כל מין שברא הקב"ה בעולמו כפי צורת חייו הטבעית ולא לשנות את אורחותיו. ישנה שאלה עקרונית בהלכה זו, האם האיסורים הללו חלים רק על בני ישראל, שאותם ציוותה התורה שלא לעשות פעולה המנוגדת לטבע העץ או בעל החיים, אבל אין איסור על בן נח לעשות כן, או שמא האיסור חל על כל בני האדם, שלא יעשו פעולה בניגוד לטבע העץ והחי.

לדעת הרמב"ם (מלכים י, ו) ועוד פוסקים רבים, איסור הרכבת אילנות והרבעת בהמה חל על כל בני נח, שכן נאמר (ויקרא יט, יט): "את חקתי תשמרו", ולמדו חז"ל: את החוקים שכבר חוקקתי בעבר עוד בטרם נתנה התורה לישראל, תשמרו. מכאן שאף שאיסור הרכבה והרבעה אינו בכלל שבע מצוות בני נח, ואינם נענשים עליו כפי חומרת שבע המצוות, מכל מקום אסור לכל בני האדם להרכיב שני אילנות שונים זה על זה, וכן אסור להרביע שני מינים של בעלי חיים זה עם זה.
אולם לדעת מקצת הפוסקים, כיוון שאיסורי כלאיים אינם מכלל שבע מצוות בני נח, ממילא אין עליהם איסור להרכיב אילנות או להרביע בעלי חיים שונים 3 .

עם זאת, צריך לציין שלשתי השיטות אסור ליהודי לבקש מגוי שירכיב עבורו עץ. לדעה הראשונה מפני שאסור ליהודי להכשיל את הגוי באיסור. ולשיטה השנייה, אף שלגוי עצמו מותר להרכיב עץ, מכל מקום על פי חכמים כל דבר שאסור ליהודי לעשותו מהתורה, אסור לו לבקש מהגוי שיעשהו עבורו וכשם שאסור ליהודי לבקש מגוי לחלל עבורו שבת, כן אסור לו לבקש ממנו שירכיב עבורו עצי פרי (ב"מ צ, א; רא"ש הל' כלאים ג').

---