בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שמות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

התלמיד שסחט את הכוונות מהרב'ה

משה רבנו רצה שאהרון יגאל את עם ישראל כי מידתו של אהרון היא מידת הרחמים והשלום, בעוד שמידתו של משה היא מידת הדין. ירושלים – היא העיר המאחדת את מידות הדין והשלום. לאור רעיון זה ממשיך הרב לבאר את חטא מי מריבה – ראה על כך בשיעור "".

undefined

הרה"ג שלמה פישר זצ"ל

כ"ו טבת, התשס"ד
4 דק' קריאה 11 דק' צפיה
התלמיד שסחט את הכוונות מהרב'ה
בפרשת שמות 1 מתואר דיאלוג ארוך בין משה רבינו לקב"ה:
ויאמר ה'... ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים:
ויאמר משה אל האלהים מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים:
ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנוכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה:
ויאמר משה של האלהים הנה אנוכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם:
ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם: ...
ויאמר משה אל ה'... לא איש דברים אנוכי גם מתמול גם משלשום...
ויאמר ה'אליו מי שם פה לאדם...
ויאמר... שלח נא ביד תשלח:


סיפור חסידי מספר על רב'ה גדול שבישר לתלמידו החביב בערב ראש השנה שהוא יהיה התוקע. אמר לו התלמיד – 'איני יודע את הכוונות!' לימדו הרב'ה את הכוונות, וכשסיים אמר לו התלמיד – 'אבל איני יודע לתקוע!' תמה הרב'ה – 'אם כך, מדוע סחטת ממני את הכוונות?' ענה לו התלמיד: 'עשיתי מעשה משה רבינו! גם משה רבינו שאל בתחילה "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם", הקב"ה גילה לו את שמו, ורק אחר כך אמר משה שהוא אינו מתאים לשליחות'.

מהו באמת הסבר הדו שיח בין הקב"ה למשה?

משה ואהרון – דין ושלום
הגמרא 2 אומרת:
משה רבנו היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרון אוהב שלום ורודף שלום...


מידתו של משה רבנו היא מידת הדין, ומידתו של אהרון מידת השלום. בספר הזוהר 3 נאמר ששמאי והלל הם כנגד משה ואהרון, שמאי הולך במידת הדין כמידתו של משה, והלל היה אומר "הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום" 4 . משה טוען לפני הקב"ה "לא איש דברים אנוכי", ועונה לו הקב"ה "הוא יהיה לך לפה". אומר על כך המגלה עמוקות ש"לא איש דברים אנוכי" סופי תיבות שמאי, ו"הוא יהיה לך לפה" ראשי תיבות הילל 5 .

משה רבנו נקט שישראל אינם במדרגה רוחנית טובה, ובמידת הדין הם לא ראויים להיות נגאלים. הנביא יחזקאל 6 מתאר באריכות את התנהגות עם ישראל במצרים, שהיתה למטה מכל ביקורת, עד כדי שהקב"ה רצה להשמידם אלא שחס על כבודו "ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים, ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם..." 7 על כן אומר משה רבנו שהשליח לגאולת ישראל צריך להיות אהרון, במידת הדין המהלך לא יצליח. "ואמרו לי מה שמו" – ראשי תיבות שלום. עונה לו הקב"ה "אהיה אשר אהיה": אהיה (21) בריבוע עולה ל 441, כמנין אמת. גם מה שאומר משה "יקוב הדין את ההר" הוא ראשי תיבות של שם אהיה.

אם כן, משה רבנו מציע לקב"ה שאהרון ילך, והקב"ה אומר 'אתה תלך'. משה רבנו אומר 'שלח נא ביד תשלח', זה לא יצליח, ובאמת בסוף הפרשה הוא בא בטענות "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני" 8 . מה ענה לו הקב"ה? "עתה תראה את אשר אעשה לפרעה – העשוי לפרעה אתה רואה, ואי אתה רואה במלחמת ל"א מלכים" 9 . שואלים המפרשים, וכי החטא שבגללו לא נכנס משה רבנו לארץ היה אמירתו 'למה הרעות'? הרי מפורש בתורה שמשה נענש בגלל הכאת הסלע! הקב"ה אומר למשה, אם אתה מסתכל על כלל ישראל בעין רעה ומחשיב אותם כממרים אתה תגיע לכך שתכה את הסלע, ובגלל שתכה את הסלע סופך שלא תיכנס לארץ 10 .

ירושלים – אמת ושלום
ביארנו שמשה מייצג את מידת הדין, ואהרון את מידת השלום. והנה אומרת הגמרא 11 ששמואל הנביא הוא "זרע השקול כשני אנשים, שנאמר "משה אהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו". משמעות הדבר היא ששמואל מכיל בקרבו את שני האלמנטים, אמת ושלום: "והנער שמואל הולך וגדל וטוב גם עם ה' גם עם אנשים" 12 .

ירושלים היא עיר המקדש. במסכת זבחים 13 מתבאר שהיו גם מחשבות אחרות היכן יהיה מקום המקדש, והנביא שבסופו של דבר בחר בירושלים היה שמואל. מדוע דוקא שמואל? כי ירושלים מורכבת מאמת ושלום, מידותיו של שמואל. במדרש 14 נאמר שמלכי צדק קרא אותה שלם, אברהם אבינו קרא אותה יראה, ואמר הקב"ה שהשם יהיה מורכב משניהם. והנה בכל ספרי החסידות הפך ה'יראֶה' שאמר אברהם ל'יראָה'. נמצא, ששמה של ירושלים מורכב ממידת הדין וממידת השלום.

כל הפלפול הזה כתוב בספר תהלים 15 : "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" – ירושלים מחוברת משני שבטים. על פסוק זה יש לשאול את שאלת התוספות 16 כיצד יתכן הדבר, והרי יש דעה בגמרא שאין חולקים עיר לשני שבטים? ותשובתם היא שכך היו מקובלים, שכן השכינה צריכה להיות בחלקו של בנימין, וסנהדרין בחלקו של יהודה, ושניהם צריכים להיות סמוכים זה לזה. ניתן לראות תשובה זו בגוף הפסוק: "ששם עלו שבטים שבטי יה" - לירושלים עולים לרגל לראות פני השכינה, "כי שם ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד - זהו חלקו של יהודה.

חורבה אחת מחורבות ירושלים – איזו?
הגמרא אומרת שכל המשמח חתן וכלה כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים 17 – איזו חורבה? שתי חורבות יש לירושלים. "לא נחרבה ירושלים אלא על שפסקו בה אנשי אמנה 18 , זו חורבת הדין. החורבה השניה היא חורבת השלום: הפסוק אומר "צום הרביעי... יהפכו לששון ולשמחה" 19 , ירושלים תבנה ותכונן, בתנאי אחד – "האמת והשלום אהבו". כל המשמח חתן וכלה ועוסק בתוספת שלום, אהבה ואחוה בונה את חורבת השלום, שהיא חורבה אחת מחורבות ירושלים.


^ 1 שמות, פרק ג'.
^ 2 סנהדרין ו ע"ב.
^ 3 הערת העורך: לא מצאתי, ועיין זוהר רעיא מהימנא לפרשת פנחס דף רמה עמוד א "הלל ושמאי דאתון חד מסטרא דרחמי וחד מסטרא דדינא".
^ 4 מסכת אבות א, יב.
^ 5 בהלכות גיטין נחלקו הפוסקים האם בגט יש לכתוב 'הילל' או 'הלל'.
^ 6 יחזקאל, פרק כ'.
^ 7 שם, פסוקים ח-ט.
^ 8 שמות ה, כב.
^ 9 שמות ו א, סנהדרין קיא ע"א, מובא ברש"י שם.
^ 10 עיין על כך בהרחבה בשיעור "בור ובאר בלימוד התורה".
^ 11 ברכות לא ע"ב.
^ 12 שמואל א, פרק ב, כו.
^ 13 נד ע"ב.
^ 14 בראשית רבה פרשה נו, י.
^ 15 פרק קכ"ב.
^ 16 תוספות ישנים, יומא יב ע"א.
^ 17 ברכות ו ע"ב.
^ 18 שבת קיט ע"ב.
^ 19 זכריה ח, יט.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il