טעם מצוות מצה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ספריה
והגדת לבנך

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2 דק' קריאה

1 תרופה אלוקית
אין צורך לחפש נימוקים לגזרת הכתוב, היא גבוהה מכל הסבר, אבל התורה בעצמה מצאה צורך להגדיר מהי המצה, התורה מגדירה את המצה: "לחם עוני" (דברים טז, ג), לחם מסולק מעשירות, אין בו תוספת, אין בו תסיסה ותפיחה אלא כמו שהוא: קמח ומים. המהר"ל מבאר כי תכונות אלו גורמות למצה לבטא את העצמות של היציאה לחרות, אי תלות אי תלות באחרים, חרות גמורה, מקוריות, עצמיות (גבורות ד', פרק לו). בנוסף יציאת מצרים באה ממדרגה עליונה מופשטת, ממקור עליון, שהרי הקב"ה בעצמו הוציאנו ממצרים. מעלה עליונה זו מופשטת היא וגם לחם העוני, המצה היא מופשטת. בדומה לכך הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים לקודש הקדשים ביום הכיפורים לא בבגדי זהב מכובדים אלא דווקא בבגדי לבן פשוטים.
בימים אלו, ימי היציאה מארץ מצרים, אכלו ישראל מצה ולא חמץ. החמץ מסמל השפעה זרה ומזיקה והמצה מסמלת ניקיון וטהרה מכל השפעה זרה, כמו אדם שעובר טפול רפואי - השתלת לב, כדי שהגוף לא ידחה את האיבר החדש צריך לדכא את כל הנוגדנים, אבל באותה שעה הוא חשוף למחלות, ועליו להיות בסטריליזציה גמורה עד שהגוף יקלוט את הלב החדש לתוכו. כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים, באותה שעה ניתן בהם לב חדש, רוח חדשה, אור האמונה האיר בהם. הם היו צריכים לקלוט לתוכם בפתיחות גמורה את גודל האמונה. הפתיחות הכרחית לקליטת האמונה, אבל היא מסוכנת שכן יכולה לחדור השפעה זרה. על-כן היה זה בחיפזון כדי למנוע השפעה שלילית. כן האוכל הוא אוכל פשוט שאין בו כל דבר נוסף על עצמו. המצה היא כעין תרופה בעלת ערך כפול המאפשרת את ההתרוממות לאמונה האלוקית, את הקליטה הרוחנית העליונה, וגם מונעת השפעות זרות מזיקות.
לכן בימים אלו של חג הפסח, ימי החרות העליונה המתחדשים בכל שנה ושנה, צריך הבית להיות נקי מכל חמץ שמבטא זרות ושלילה. כל זהירות מחמץ יש לה ערך עצום, עוד טהרה פנימית. בליל בדיקת חמץ אנחנו בודקים את עצמנו, מטהרים את לבנו מכל רבב של שלילה ונעשים מוכשרים להתעלות רוחנית של חג הפסח, התעלות אמתית טהורה.

^ 1.. דרשת שבת הגדול שנת תשס"ה.

והגדת לבנך