בָּרֵךְ

1 מתוך ההבנה אליה הגענו ב"צפון" שגם את הרגש אפשר למלא בקדושה, אנו מגיעים ל"ברך". צריך לדעת, שלא מספיק שתהיה לאדם מדרגה פנימית נפלאה, אלא כל צדדי החיים מלמטה ועד למעלה צריכים להסתדר ולהתעלות יחד בשלמות ושהקודש הפנימי שבנפש ימלא את כל מידותיו ותכונותיו. זהו עניין הברכה, הוספת והתרחבות הקדושה (ראה נפש החיים שער ב, ב).
עד ה"ברך" הייתה לנו עלייה של כל הכוחות עם כל צדדי החיים השונים, ומתוך כך אנו יכולים כעת לברך. לכן נקבעה ברכת המזון כחלק מהמהלך של ליל השימורים. כשהאדם מרחיב את פעולותיו ועוסק בעניינים גשמיים, יש סכנה שהוא יטה מדרכו וימשך אחר החומר וישכח את המגמה העיקרית שאליה הוא פונה. על-כן באה הברכה, כדי לשמור את האדם במדרגה הגבוהה. בייחוד מתאימה הברכה, לאחר השביעה הגשמית, מדרגה בה התעלה כל-כך עד שרומם את כל צדדי החיים ואת כל כוחותיו. זהו הזמן לברך ולשמר הופעה עליונה זו ואף להרחיב אותה על ידי הברכה, שכן שני תפקידים ישנם לברכה, לשמור על הגודל הרוחני ולהרחיבו.

---