פסח וארבה | הרב דב בערל וויין | בית המדרש

שבת ומועדים
שיעורים נוספים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

3 דק' קריאה

בשבועות האחרונים מכת ארבה, בצורה מתונה יחסית, הכתה באזור שלנו בעולם. נראה שהארבה גרם נזקים גדולים, גם אם לא בממדי אסון, ליבולים במצרים, לפני שהגיע לחצי האי סיני והצפין משם לתוך ישראל. משרד החקלאות ריסס באופן נרחב מהאוויר כדי להשמיד את נחילי הארבה התוקפני ובמידה רבה הצליח לבלום את התקדמותו לפני שנגרם נזק גדול לשדות בישראל.
מאחר שהאירוע הזה התרחש סמוך לחג הפסח, ומאחר שמכת הארבה מופיעה בתנ"ך כאחת מעשר המכות שהביא הקב"ה על המצרים לפני יציאת בני ישראל מעבדות מצרים, בואו של הארבה למצרים ולכאן עורר עניין גדול בציבור וזכה לסיקור תקשורתי נרחב.
זה דחף אותי לחשוב על המכות כפי שהן מתוארות לנו בתנ"ך, מכות מצרים. האם כולן היו נס מוחלט או שמא היו אירועים טבעיים או טבעיים-למחצה שהקב"ה פקד עליהם להתרחש באותו הזמן ובאותו המקום. נראה שהרמב"ם מחזיק בדעה שכמעט כל הנסים הם נס רק בבחינת הזמן והמקום של התרחשותם, אך האירוע עצמו הוא חלק מן הסדר הטבעי של העולם.
הרמב"ם מאפשר רק מקרים חריגים נדירים לניסים. ראשונים אחרים חולקים על הדעה הזאת ורואים בכל עניין הנסים בתנ"ך כמשהו שנמצא לגמרי מחוץ לתחום הטבעי. שאלת הנסים נותרת, אם כך, מסתורית ונעלמה עד היום, על אף שרוב היהודים תומכים מן הסתם בדעה השנייה שהוצגה כאן ולא בדעת הרמב"ם.
ואם היו לפרעה חומרי הדברה ומטוסים שיכולים לרסס אותם ובכך להתגבר על מכת הארבה שפלש לארצו? ואם הייתה לו רשת חשמל רחבה שמקיפה את ארצו, האם אז מכת החושך באמת הייתה פוגעת בו ובמצרים? נניח שהייתה לו פקולטה לרפואה יוצאת מן הכלל, האם אז הוא היה מסוגל להתמודד עם מכת הכינים ומכת השחין? במילים אחרות, האם כל המכות האלה שפקדו את המצרים ולבסוף שכנעו אותם לשחרר את בני ישראל היו יכולות להשיג את המטרה רק לפני אלפי שנים – בארץ ובציוויליזציה שאין בה טכנולוגיה מודרנית או ידע מדעי? ואולי היו המכות היו נס כה גדול ועל-טבעי עד שלא היה אפשר לשלוט בהן אפילו בימינו אלה?
התשובה לשאלה המסקרנת הזאת תלויה, כמובן, בהגדרה שלנו למושג נס. בספרו המפורסם של מארק טוויין "יאנקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור", היאנקי מנצח בדו-קרב מול מרלין הקוסם בעצם זה שהוא פשוט מכניס טכנולוגיה מודרנית וידע מדעי לתוך הציוויליזציה האנלפבתית בעיקרה של המאה ה-12.
מה שהיה נס בעיני המלך ארתור היה חשמל ליאנקי מקונטיקט שבא מהמאה ה-19. עם זאת, האם לא נוכל לראות בחשמל עצמו נס? אנחנו מסוגלים להסביר איך החשמל פועל, אבל לא מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל. הפוסקים הגדולים ביהדות עדיין מתמודדים עם הניסיון להגיע להבנה הלכתית של החשמל. המסתורין של החשמל עצמו הופך אותו למשהו נסי כמעט במהותו.
אני מרגיש שהמסתוריות במעשה ידיו של האלקים, בטבע וביקום העצום שלנו, שהולכת ונגלית לנו באמצעות הקדמה הטכנולוגית והמחקר המדעי, היא כשלעצמה נסית. ככל שאנחנו יודעים יותר, כן אנחנו נדהמים יותר מהמורכבות ומן היופי והסדר של העולם שלנו והפלאים שיש בו.
היהדות רואה בטבע עצמו פלא צרוף. זאת בעצם הסיבה האמיתית שקשה לנו להגדיר נסים באופן שישביע את רצון כולם. אם כל דבר הוא נס, אז שום דבר איננו נס במובן המקובל של המילה. זה בעצם הבסיס לדעתו של הרמב"ם. רק המקום והזמן של האירוע הופכים אותו למופלא. האירוע עצמו הוא רק פרט אחד ברצף המתמשך של נס הטבע והבריאה.
לכן אפשר לומר שהעובדה שלא היו לפרעה מטוסי ריסוס היא שהפכה את מכת הארבה לנס ולמשהו שהפחיד את פרעה ואת החברה שבה הוא חי, ואילו הניסיון שלנו עם נחילי הארבה שפלשו לארצנו איננו אלא ידיעה מעניינת בעיתון. עם זאת, אני מרגיש שהעובדה שגם אחרי 3,325 שנה עם ישראל מציין את יציאתו ממצרים באותו האופן, על כל פרטיו, שציינו אבות אבותיו את החג היא בהחלט בגדר נס.
שבת שלום ופסח כשר ושמח,
הרב דוב בערל וויין

שיעורים נוספים