"החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" - לכל זמן יש תכונות מיוחדות משלו, חודש ניסן הוא ראש, והוא ראשון לכם, דהיינו לישראל.
ראשון משמעותו חופשי, עצמאי, בלתי תלוי באחרים. אין דבר לפניו שהוא תלוי בו ונמשך ממנו. אלא הוא ראשון, הוא מוביל, יש לו תכונה של ראש. זהו חודש האביב שבו הכל פורח, הכוחות המכונסים הפנימיים פורצים החוצה. חודש זה הוא הזמן להתחדשות, להשתחררות, להתעלות. לחודש מיוחד זה הננו נכנסים.

נתבונן נא בדברי חכמינו ז"ל במדרש-רבה בפרשת בא:
"החודש הזה לכם וגו' הדא הוא דכתיב, אשרי הגוי אשר ד' אלקיו וגו', משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים. וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש-חודש של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים, ובו עתידין ליגאל, שנאמר, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ובו נולד יצחק, ובו נעקד, ובו קיבל יעקב את הברכות, ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".

חכמינו מלמדים אותנו שבחודש זה חודש ניסן היו בו מאורעות מרכזיים בחיי האומה. בו נולד יצחק, בו נעקד. לא נאמר בו נולד יעקב, אולי משום שעם יעקב נולד עשו ולכן הדגש על כך שבו קיבל יעקב את הברכות ונקבע שהוא העיקר, הוא הנבחר. ובו נגאלו, ובו עתידים להגאל.
הגאולה היא שחרור מעבדות לאחרים, שחרור מתלות באחרים. הזמן המתאים לה הוא החודש הזה שהוא ראשון, הוא לבדו, עצמאי. הראשון אינו נגרר, אינו חיקוי, וזה ענין הגאולה. זה מה שאמרו "ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר ראשון הוא לכם לחדשי השנה".
כמובן ששחרור מעבדות, אין משמעותו התרוקנות מתוכן ויצירת חלל ריק ללא מגמה, ללא תכלית, אלא שחרור מעבדות הוא שחרור מתוכן זר, מעול זר גשמי ורוחני המנוגד למהות הפנימית. השחרור מאפשר את החזרה לתוכן העצמי הפנימי הישראלי, לטבע האלקי הטבוע בקרבינו ובעצם מהותנו. גאולה משחררת את הנפש מנמיכות קומה המסתכלת בהערצה על כל מה שיש לאחרים ומסתכלת בביטול של רגש נחיתות על כל מה שיש לעצמה.
גאולה מחזירה לישראל את הבטחון העצמי, את ההכרה של הרוח הפנימית הגדולה, הכמוסה בתוכנו, רוח ד' העליונה מכל הרוחות האנושיות. בגאולה הננו חוזרים להכרת עצמנו להכרה שהאור האלקי המאיר בישראל עתיד להאיר על ידי ישראל לכל העמים.
לרוח חרות זו הננו נכנסים בהתקדש עלינו חודש ניסן הבא עלינו לטובה.