רשב"י במערה – יוזמה וחיים | הרב אברהם בלס | בית המדרש

שבת ומועדים
רשב"י

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שחר מיכאל בן רעות

3 דק' קריאה

בסיפור המפורסם של רשב"י שבורח מפני הרומאים ומתחבא במערה, מביא התלמוד הירושלמי גרסה שונה, שבין היתר מתארת את יציאתו של רשב"י מהמערה באופן אחר. בעוד לפי גרסת הבבלי (שבת לג, ב) אליהו הוא זה שמודיע לרשב"י שאפשר לצאת מן המערה, הרי הגרסה בירושלמי (שביעית ט, א) היא שרשב"י הבחין בצייד שמנסה לצוד ציפור, והציפור נמלטה מפניו, ואז הוא שמע בת קול שאומרת שאכן הציפור צריכה לצאת לחופשי. רשב"י הבין ממקרה זה שהוא צריך לצאת מן המערה.
את גרסת הירושלמי מסביר הרב עוזי קלכהיים, וזאת בעיקר סביב הסיפור שמושמט בתלמוד הירושלמי לפיו רשב"י נתן את עיניו כאשר יצא מן המערה באדם שחרש את שדהו. בבבלי אנו מוצאים את רשב"י ובנו צוררים את הטבע אחר שהתקדשו במערה. זה תלמודה של בבל, תלמוד הגלות. זו "השכינה שירדה בגלות עם ישראל והיא הכשרון להעמיד קדושה בניגוד לטבע". לעומת זאת, בגרסה שבירושלמי (שביעית ט, א) לא מופיע כלל עניין זה. אדרבא, אחר י"ג שנים רצופות, הטבע הוא שמלמד אותם שיכולים הם לצאת לחירות. בירושלמי מסופר שישבו על פתח המערה וראו צייד שנכשל בציד ציפור, ושמעו בת קול אומרת "דימוס" (חופשי). מזה נרמזו שיכולים הם כבר לצאת לחופשי. בתלמודה של ארץ ישראל, הספוג מקדושת הארץ, הטבע אינו עומד בניגוד לקדושתם של התנאים. אדרבה, הם נעזרים בו. זו "הקדושה שבטבע".
אם נשווה בין שתי הגרסאות של התלמודים לסיפור רשב"י, ניווכח שבסיפור בתלמוד הבבלי רשב"י כל הזמן מגיב. הוא יוצא מן המערה רק בעקבות הודעתו של אליהו, הוא אומר שעליו לעשות תיקון בטבריה רק כתגובה על הנס שנעשה לו, וגם ביחס לתיקון שהוא טיהור שטח שהיה ספק בית קברות כדי שכוהנים יוכלו לעבור בו, הוא עשה זאת רק לאחר שתושבי טבריה אמרו לו שזה התיקון הרצוי. לעומת הגרסה של הבבלי, בירושלמי רשב"י כל הזמן יוזם – הוא יוצא בעצמו מן המערה, הוא בעצמו יוזם את תיקון טבריה ללא קשר למה שקרה לו קודם לכן, וגם את התיקון הספציפי שבטבריה הוא יוזם בעצמו.
תורת ארץ ישראל מציגה את רשב"י כיוזם. כיוון זה יסביר לנו מאמר תמוה מאוד בירושלמי. התלמוד הירושלמי (תענית ד, ה) מביא את דברי רשב"י שהעיד על רבו רבי עקיבא שאמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח. לכאורה הדברים תמוהים. מרד בר כוכבא נכשל, ואם כך כביכול רבי עקיבא טעה. מדוע אם כן רשב"י מדגיש את טעותו של רבו? האם במקרה כזה לא יותר נכון פשוט לשתוק? התשובה לדברים היא שרשב"י מנסה ללמדנו שרבי עקיבא לא טעה. אמנם מרד בר כוכבא לא הצליח, אולם רבי עקיבא לימד אותנו דבר עקרוני, והוא שאין להסכים בשום אופן לשלטון זר, וכאשר אנו מגלים מצביא דגול כדוגמת בר כוכבא, מוטלת החובה למסור את הנפש ולצאת למאבק לשחרור העם. רשב"י רצה לומר לנו שהפעם באמת לא הצלחנו, אבל למדנו מרבי עקיבא שאסור להתייאש. ברגע שנמצא את המנהיג המתאים שיניף את נס המרד, אנחנו נצעד איתו. אסור להיכנע לפאסיביות, אנחנו חייבים ליזום מהלכים שיתקנו את העולם ובראש ובראשונה להוריד את השלטון הזר.
ישנו הבדל נוסף. רשב"י פועל לתקן את טבריה. הבעיה שהפריעה לזרימת החיים בטבריה הייתה שטח שהיה ספק בית קברות והכוהנים היו חייבים להקיף אותו, שכן אסור מדרבנן לכוהנים לעבור בשטח זה. לפי הגרסה שבתלמוד הבבלי, רשב"י סימן את השטח של הקברים עצמם, כך שהכוהנים יכלו לקצר את דרכם. אולם לפי גרסת הירושלמי רשב"י לא הסתפק בכך, אלא ממש הוציא את העצמות מתוך הקברים – ופינה את השטח. התלמוד הירושלמי מדריך בצורה ברורה, והדבר מהווה כפי הנראה תנאי ליוזמה שראינו שהירושלמי מעודד, שהחיים וצורכיהם מנצחים את המתים. חיים תחת שלטון זר מהווים כניעה למציאות של חולשה, ואנו מצווים להרבות חיים בעולם.
מתוך העיתון בשבע

רשב"י