- ספריה
- מסכת פסחים
- משנה וגמרא
- פסחים
אמר רבי לוי: האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו, והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה.
לא הובא, ותוס' (ד"ה לא) הביאו את הירושלמי.
הסבה לאשה בליל הסדר פ"י ה"א [סח:]
רבי יוסי בעא קומי (לפני) רבי סימון: אפילו עבד לפני רבו אפילו אשה לפני בעלה (צריכים הסבה)? אמר ליה: כרבי עד כאן שמעתי (קרבן העדה ויפה עיניים פירשו שנשאר בספק, ופני משה פירש שאין צריך הסבה).
פשוט שאשה אצל בעלה אין צריכה הסבה.
שמחת נשים וקטנים ברגל בבלי קט. • פ"י ה"א [סח:]
צריך הוא אדם לשמח את אשתו ואת בניו ברגל, במה משמחן? ביין. רבי יודה אומר: נשים בראוי להן וקטנים בראוי להם: נשים בראוי להן - כגון מסנים (מנעלים) וצוצלין (בגדים), וקטנים בראוי להן - כגון אגוזין ולוזין.
משמח נשים בבגדים, ולא הוזכרו מנעלים. קטנים לא הוזכרו בבבלי לעניין שמחה, אלא מחלק להם קליות ואגוזים כדי שלא ישנו. והרמב"ם (יום טוב פ"י הי"ח) והשו"ע (או"ח סי' תקכט סעיף ב) הביאו שישמח את הקטנים בקליות ואגוזים.
טעמן של ארבע כוסות בבלי צט: • פ"י ה"א [סח:]
מניין לארבעה כוסות? רבי יוחנן בשם רבי בנייה: כנגד ארבע גאולות וכו', רבי יהושע בן לוי אמר: כנגד ארבע כוסות של פרעה וכו', רבי לוי אמר: כנגד ארבע מלכיות, ורבנן אמרי: כנגד ארבעה כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם.
לא הובא שום טעם 1 . רש"י (ד"ה ארבע) ורשב"ם (ד"ה ולא) הביאו את הטעם כנגד לשונות של גאולה, ותוס' (ד"ה לא) הביאו שכך איתא גם בירושלמי.
כוס חמישי בבלי צט:
הירושלמי דן בזה בפסחים השמטות ד"ה שם כנגד, ועיין מה שכתבנו שם (בסוף המסכת).
פריסת מפה על הלחם בשעת הקידוש בבלי ק.
הירושלמי דן בזה בפסחים השמטות ד"ה פ"י, ועיין מה שכתבנו שם (בסוף המסכת).
אכל במזרח התאנה ובמערבה בבלי קא:
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ו ה"ח [נ.], ועיין מה שכתבנו שם.
סדר ההבדלה ביו"ט שבמוצ"ש בבלי קב:
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ח ה"א [נז:], ועיין מה שכתבנו שם.
איש קודש הקדשים בבלי קד.
הירושלמי דן בזה במגילה פ"א הי"א [טו.], ועיין מה שכתבנו שם.
מבדיל אפילו עד יום חמישי בבלי קה.,קו.
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ה ה"ב [לט:], ועיין מה שכתבנו שם.
ספק אם כל השבוע נקרא "מוצאי שבת" בבלי קו.
הירושלמי דן בזה בגיטין פ"ז ה"ח [מד.], ועיין מה שכתבנו שם.
דימוי קופות בשבת לקופות בשקלים פ"י ה"א [סט.]
הירושלמי כאן הובא גם בשבת פ"ח ה"א [נד.], ועיין מה שכתבנו שם.
שיעורן של כוסות בבלי קח: • פ"י ה"א [סט.]
הירושלמי כאן הובא גם בשבת פ"ח ה"א [נד.], ועיין מה שכתבנו שם.
שתה ד' כוסות בבת אחת בבלי קח: • פ"י ה"א [סט.]
אפילו שתיין בכרך אחד (שתה ד' כוסות בבת אחת) - יצא.
כתב שיצא ידי חובת כוס אחת ולא ארבע כוסות.
ד' כוסות ביין של שביעית בבלי קח: • פ"י ה"א [סט.]
יוצאין ביין של שביעית.
לא הובא.
שיעור של רביעית בבלי קט. • פ"י ה"א [סט:]
כמה הוא שיעורו של כוס? רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל: אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע.
השיעור: אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, ותוס' (ד"ה רביעית) הביאו את הירושלמי ודנו בו.
קידוש והבדלה כשאין יין, ברכת מעין שבע פוטרת קידוש בבלי קז. • פ"י ה"ב [סט:]
אמר רבי זעירא: מדברי שניהן מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. היא דעתיה דרבי זעירה, דרבי זעירה אמר מבדילין על שכר ואזלין מן אתר לאתר למישמע קידושא (צריך ללכת למקום אחר בשביל יין לקידוש). אמר רבי יוסי ברבי בון: נהגין תמן (בבבל) במקום שאין יין שליח ציבור יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש ישראל ויום השבת.
נחלקו האם מבדילים על השכר, ולכו"ע אין מקדשים עליו. תוס' (פסחים קו: ד"ה מקדש) הביאו את הירושלמי והוכיחו מכאן שאין מקדשים על הפת. בבבלי שבת כד: הזכיר את ברכה מעין שבע, אך לא הובא שהיא פוטרת מקידוש.
סוגיית זוגות, כשפים ושדים - אינה בירושלמי בבלי קי:-קיב.
האריך מאוד בסוגיית זוגות, כשפים ושדים. וסוגיא זו לא הובאה בירושלמי, והבבלי עצמו כתב (קי:) שבארץ ישראל לא מקפידים על זוגות 2 .
השטן מרקד - אינו בירושלמי בבלי קיב:
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ה ה"א [לח.].
מחלוקת כיצד סוס הורג את בעליו במלחמה בבלי קיג:
הירושלמי דן בזה בעבודה זרה פ"א ה"ו [ו:], ועיין מה שכתבנו שם.
יוסף הבבלי הוא יוסי בן יהודה בבלי קיג:
הירושלמי דן בזה בבבא קמא פ"ג ה"ז [טז.], ועיין מה שכתבנו שם.
שני התבשילים בליל הסדר - אינם בירושלמי בבלי קיד. • פ"י ה"ג [סט:]
הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת.
במשנה הוסיף "ושני תבשילין".
לקיחת ביצה וזרוע בבלי קיד:
הירושלמי דן בזה בפסחים השמטות ד"ה בכל, ועיין מה שכתבנו שם (בסוף המסכת).
נטילת יד אחת לדבר שטיבולו במשקה בבלי קטו.
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ו ה"ו [מח:], ועיין מה שכתבנו שם.
נשבע שלא יאכל פת, כרכה בעלי קנים ואכלה בבלי קטו:
הירושלמי דן בזה בשבועות פ"ג ה"ג [יג.], ועיין מה שכתבנו שם.
גירסא אחרת ב"מה נשתנה" בבלי קטז. • פ"י ה"ד [ע.]
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות (שלוש שאלות:) שבכל הלילות אנו מטבילין וכו', חמץ ומצה וכו', בשר צלי שלוק ומבושל וכו'.
במשנה מוסיף גם את השאלה "שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה כולו מרור", כמו כן סדר השאלות שונה 3 .
גירסא אחרת בארבעת הבנים בבלי קטז. • פ"י ה"ד [ע:]
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: בן חכם, בן רשע, בן טיפש, בן שאינו יודע לשאל.
לא הובא, בהגדה של פסח הוזכר "בן תם" במקום טיפש29.
גירסא אחרת בלשון ההגדה בבלי קטז: • פ"י ה"ד [ע:]
לפיכך אנו חייבין להודות וכו' למי שעשה לנו את כל הניסים האילו והוציאנו מעבדות לחרות ונאמר לפניו הללויה.
במשנה הגירסא "למי שעשה לאבותינו ולנו". וכן מוסיף "מעבדות לחירות, מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב ומאפילה לאור גדול ומשיעבוד לגאולה"29.
גירסא אחרת בברכת הגדה של פסח בבלי קטז: • פ"י ה"ה [ע:]
כן ה' אלהינו יגיעינו לרגלים הבאים לקראתינו לשלום וכו'.
במשנה הוסיף "למועדים ולרגלים אחרים"29.
המנהגים בסדר הברכות בראש השנה פ"י ה"ה [עא.]
הירושלמי כאן הובא גם בראש השנה פ"ד ה"ו [יט:], ועיין מה שכתבנו שם.
לא תתגודדו בפורים בי"ד וט"ו פ"י ה"ה [עא.]
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"ד ה"א [כו:], ועיין מה שכתבנו שם.
חילוק המילה "הללויה" בבלי קיז.
הירושלמי דן בזה בסוכה פ"ג ה"י [טז.], ועיין מה שכתבנו שם.
הלשון "רוח הקודש" במקום "שכינה" בבבלי בבלי קיז.
הירושלמי דן בזה בסוכה פ"ה ה"א [כב:], ועיין מה שכתבנו שם.
שרי ברד ואש, והגויים יביאו דורון למשיח - אינם בירושלמי פ"י ה"ו [עא.]
האריך כאן באגדות, ובהן גם על יורקמו שר הברד ועל גבריאל שר של אש, ושלעתיד לבוא יבואו מצרים כוש ורומי להביא דורון למשיח, ומרומי לא יקבל. ובירושלמי אגדות אלו לא הובאו 4 , וכן בירושלמי לא נזכרו שרי ברד ואש כלל 5 .
דעה ש"פרט שיצא מהכלל" לא נאמר כשהם סמוכים בבלי קכ.
הירושלמי דן בזה בנזיר פ"ו ה"א [כד:], ועיין מה שכתבנו שם.
האם "פרט שיצא מהכלל" נאמר גם כשהפרט קודם בבלי קכ.
הירושלמי דן בזה בנזיר פ"ו ה"א [כד:], ועיין מה שכתבנו שם.
נותר טמא משום היסח הדעת בבלי קכא. • פ"י ה"ז [עא:]
למה (נותר טמא)? מפני הסיע (היסח) דעת או משם שעבר עליו חצות (משום עצלי כהונה) וכו'? הוי לית טעמא דא אלא מפני הסיע דעת.
פשוט שהוא משום עצלי כהונה.
סיום המסכת בבלי קכא: • פ"י ה"ז [עא:]
הפסח עיקר והזבח טפילה (מסיים בברכת הפסח).
מסיים במעשה בפדיון הבן 6 .
השמטות מתלמוד ירושלמי
קטעים שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו אך הובאו בראשונים, ונדפסו בירושלמי בסוף כל כרך
יש ישיבה בעזרה אפילו לכה"ג השמטות ד"ה פ"ה
כהן גדול נמי יש לו ישיבה בעזרה.
סוטה מ: סובר שרק למלכי בית דוד יש ישיבה בעזרה. ובירושלמי סוטה (פ"ז ה"ז [לג:], ועיין מה שכתבנו שם) כתוב שאפילו למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה.
פריסת מפה על הלחם בשעת הקידוש בבלי ק. • השמטות ד"ה פ"י
פורסין מפה כדי שלא יראה הפת בושתו (שהוא מוקדם בפסוק והיה ראוי להקדימו בברכה, ומקדימים ברכת הלחם).
לא הובא 7 . והמשנה ברורה (סי' רעא ס"ק מא) הביאו.
כוס חמישי בבלי צט: • השמטות ד"ה שם כנגד
רבי טרפון היה מביא (כוס) חמישי כנגד והבאתי.
לא הובא, והמשנה ברורה (סי' תפ ס"ק י) הביא מנהג כזה.
לקיחת ביצה וזרוע בבלי קיד: • השמטות ד"ה בכל
לכך לוקחין ביעא ודרעא (ביצה וזרוע), כלומר בעא (מלשון ביצה) רחמנא למפרק יתנא בדרעא מרממא.
כתוב שצריך שני תבשילים, אחד כנגד פסח ואחד כנגד חגיגה, ודן מה הם. אך לא הביא שהם דווקא ביצה וזרוע. ובשו"ע (או"ח סי' תעג סעיף ד) כתב שנהגו בזרוע וביצה 8 .
דצ"ך עד"ש באח"ב השמטות ד"ה בספר
דצ"ך עד"ש באח"ב, שכך היו כתובות במטה האלהים.
לא הוזכרו כלל "דצ"ך עד"ש באח"ב", והובאו בנוסח ההגדה וברמ"א (או"ח סי' תעג סעיף ז).
שהחיינו בראש השנה - מדאורייתא או מדרבנן השמטות ד"ה ה"ה
אומר זמן על הכוס בראש השנה מדברי סופרים, בשופר מדברי תורה.
עירובין מ: דן האם אומר זמן בראש השנה, והסיק שאומרו ואפילו בלא כוס. אך לא דן באמירתו על השופר וכן לא דן האם הוא מדרבנן או מדאורייתא.
^ 1.כדרך הירושלמי להביא טעם אגדתי, והבבלי ממעט בטעמים כאלה. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף לג.
^ 2.דומה לכך שהירושלמי ממעט בענייני סגולות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף מו.
^ 3.יש כמה וכמה שינויי גרסאות בהגדה של פסח בין התלמודים. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף טו.
^ 4.הירושלמי ממעט לעסוק בענייני העתיד לבוא. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף נח.
^ 5.דרך הירושלמי למעט בשמות מלאכים ושדים, והבבלי מביאם. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף מז.
^ 6.דרך הבבלי במקומות רבים לסיים מסכתות בסוגיות שאינן הלכתיות, כגון מעשה או אגדה, אך הירושלמי מסיים בסוגיא הלכתית. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף עד.
^ 7.כדרך הירושלמי להביא טעם אגדתי, והבבלי ממעט בטעמים כאלה. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף לג.
^ 8.קשור לכך שדרך הירושלמי להביא טעם אגדתי, והבבלי ממעט בטעמים כאלה. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף לג.
הלכות נתינה בפורים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
כשר קצר ולעניין!
איך עושים קידוש?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
מה הייעוד של תורת הבנים?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
"שלא עשני עבד", "שלא עשני אשה", "שעשני כרצונו"
עולת ראיה – ברכות השחר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד כסליו תשפ"ה

פרשת השבוע: רחל, לאה ודוד המלך, מה קרה? (חלק ג')
הרב יוסף כרמל | שבט תשפ"ה
