עיקרי ההלכות
א. מר"ח אלול ואילך נוהגים לתקוע בשופר. שני טעמים לדבר- לערבב את השטן, להתעורר לתשובה.
ב. נחלקו הראשונים האם יש מצוות עשה דאורייתא לחזור בתשובה. לדעת הרמב"ן חזרה בתשובה היא מצוות עשה, לרמב"ם אינה מצוות עשה.
ג. ארבעה שלבים לתשובה: עזיבת החטא, קבלה לעתיד, חרטה וידוי.
ד. ראוי לכל השב מחטאו שיצעק אל ה' כל ימיו בבקשת סליחה ומחילה, ירבה בצדקה ויתרחק מן העבירה שעבר.

תקיעת שופר
במדרש מובא שבר"ח אלול אמר הקב"ה למשה "עלה אלי ההרה", כדי לקבל את הלוחות השניים. באותו יום העבירו שופר במחנה כדי להודיע לישראל שמשה עלה להר ושלא יטעו שוב ויעשו ע"ז.
בעקבות זאת תקנו חז"ל לתקוע בכל שנה בר"ח אלול ובכל החודש1.
שני טעמים נתנו לתקיעות אלו
א. לערבב את השטן- תוקעים בכל יום מימי חודש אלול כדי להטעות את השטן שלא ידע מתי ראש השנה וכך לא יוכל לקטרג עלינו2.
ב. להתעורר לתשובה- קול השופר מעורר לתשובה, ככתוב "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". קול השופר כביכול אומר "עורו ישנים משתנכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם" (לשון הרמב"ם)3.

מצוות תשובה
בתורה כתוב "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו"4. ומשמע שיש מצוות עשה של חזרה בתשובה.
וכך היא דעת הרמב"ן, הספורנו, רבינו יונה, ועוד ראשונים5.
אולם, לדעת הרמב"ם אין מצוות עשה לשוב בתשובה, אלא אם אדם רוצה לחזור בתשובה מוטלת עליו מצוות עשה להתוודות6.
לפי הרמב"ם, פירוש הפסוק לעיל הוא שהתורה מבטיחה שלעתיד לבוא כל עם ישראל ישוב בתשובה שלמה, במהרה בימינו7.

שלבי התשובה
הרמב"ם מונה ארבעה שלבים בחזרה בתשובה.
א. עזיבת החטא- השלב הראשון הוא "סור מרע", לא רק במעשה אלא גם במחשבה.
ב. קבלה לעתיד- אחרי שעזב את החטא גם במחשבה, יקבל שלא לחטוא עוד. שני שלבים אלו הם כמעט אחד, ועל שניהם מביא הרמב"ם את הפסוק, "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ".
ג. חרטה- בנבואת ירמיה נאמר, "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי", מזה למד הרמב"ם שהשלב הבא אחרי הקבלה לעתיד הוא החרטה והצער על העבירות שעבר.
ד. וידוי- השלב האחרון בתשובה הוא הוידוי, את הוידוי יש לומר בפה ולא מספיק מחשבה וצריך לפרט את החטא, לומר שהוא מתחרט עליו ולומר את מה שקיבל על עצמו לעתיד8.
אחרי שקיים האדם את שלבי התשובה המנויים לעיל, עדיין ראוי שימשיך ויבקש מחילה וסליחה מה' יתברך וכל חייו יתחנן לפני ה' ויתן צדקה ויתרחק מאד מהדבר בו חטא9.