בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שיחות לחג החנוכה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

החושך המאיר

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

כסלו תשע"ד
3 דק' קריאה
'באנו חושך לגרש', שרים ילדי הגן בעוז ותעצומות, 'בידינו אור ואש'.
"חושך לא מגרשים במקלות, חושך מגרשים בעזרת אור", אומרים המבוגרים.
האור מסמל את הטוב, ואילו - החושך מסמל את הקושי והרוע, והאדם בטבעו שואף לגרש את החושך ולהעלות אור. אך האם הדרך היחידה להגיע לאור ולטוב עוברת בגירושו של החושך?
כיום, מקורות האור העולמיים הם השמש והירח. אולם, מקורות אלו נבראו רק ביום הרביעי לבריאה, ואילו האור עצמו נברא ביום הראשון. אם כן – מה האיר ביום הראשון? עונים חז"ל – האור הגנוז. אור רוחני מיוחד שהאיר בעולם ללא מקורות אור, ובו היה רואה האדם מראש העולם ועד סופו. ראה הקב"ה שאין כדאי לרשעים להשתמש באור זה, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא (רש"י בראשית א, ד).
נשאלת השאלה – היכן גנוז אור זה? עונים ספרי החסידות – בתורה. אך הרב צבי יהודה קוק זצ"ל הוסיף לכך רובד עמוק – בעולם. מה הכוונה?
הדבר הראשון שנברא בעולם הוא – האור. ואכן גם המדע הגיע היום למסקנה שהעולם החל באור. המפץ הגדול הוא התפרצות אדירה של אנרגיה ואור (כמובן, התפרצות זו נוצרה בהשגחת ה'). אור זה לא נעלם, אלא הלך והתגשם עד שהפך לחומר.
ואכן מי שמתבונן בספר בראשית רואה שתהליך התגשמות זה קורה במהלך הבריאה. ששת ימי הבריאה מחולקים לשני מחזורים. ביום הראשון נברא האור, ומקביל לו היום הרביעי שבו נבראים המאורות. ביום השני נבראים המים והשמיים, ומקביל להם היום החמישי שבו נבראים הדגים והעופות החיים במים ובשמיים. ביום השלישי נבראת הארץ והצומח, ומקביל לכך היום השישי בו נבראים האדם וחיות היבשה.
זהו תהליך של התגשמות, כי דבר רוחני הוא אין סופי, ואכן האור הוא המציאות ה'חומרית' שמתפשטת למרחקים הגדולים ביותר, אחריהם המים הם נוזליים ומתפשטים, ורק לבסוף הארץ שהיא בעלת חומר מוצק ומוגבל.
האור הראשוני עדיין מצוי בעולם. העולם מורכב מאטומים. האטום מורכב מגרעין האטום המכיל פרוטונים וניטרונים, ומקליפת האטום המורכבת מאלקטרונים המסובבים אותו. למעשה, כמעט כל חלל האטום הוא ריק, כך שאם היו דוחסים את כל האטומים בעולם, היה כדור הארץ בגודל של... קופסת גפרורים, והשמש בגודל של... דלי (קצת כבד).
אם כך רובו של העולם עומד בזכות סיבוב האלקטרון. ומה גורם לסיבוב זה?
אנרגיה. אותה אנרגיה של בריאת העולם. אור הגנוז. ואכן, אם אנרגיה זו תשתחרר בצורה לא מבוקרת בידיהם של רשעים, בכוחה להרוס את העולם כולו, זוהי – פצצת הגרעין.
אולם, את הצדיקים מלמד אור גנוז זה שהחושך הוא הקליפה החומרית של העולם, באמת בתוך החושך בעצמו גנוז אור גדול. אם נדע להתבונן בעולם במשקפיים של צדיקים נגלה שהעולם מלא אור וטוב.
באמת שתי השיטות לגבי מקום גניזתו של האור הן אמת. האור גנוז בעולם עצמו. התורה מעניקה לאדם חלון לאותו אור גדול, ומלמדת אותו לשמוח ולמצוא את הטוב הגנוז במעשיו ובחייו.
אמר על כך הרוקח – מצאנו שהאור הגנוז האיר 36 שעות ברציפות, כי כתוב במדרש (בראשית רבה יא, ב) ובירושלמי שאמנם כשנבראו המאורות נגנז האור. אך ביום שישי לרגל בריאת האדם האיר האור בעולם, ובליל שבת וביומו המשיך להאיר האור, ורק במוצאי שבת נגנז. ומצאנו שכיום אנו מדליקים בסך הכל בימי חנוכה – 36 נרות (ללא השמש), מכאן למדנו שבחנוכה מאיר לרגע האור הגנוז.
פעמים רבות בחיינו, אנו רודפים ושואפים להשיג אור וטוב נוסף שאינו בידינו כרגע. בטוחים אנו, שאם רק נשיג זאת נשמח ויהיה לנו טוב. אך האמת היא, שהאור והטוב מצויים כבר בחיינו, עלינו רק לגלותם ולשמוח בהם.
אמור מעתה, עבודת ימי החנוכה אינה לגרש את החושך, כי אם למצוא את האור שבתוך החושך. "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול", במהרה בימינו אמן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il