- מדורים
- שו"ת "במראה הבזק"
מינוי מי שנשוי לנכריה למנהל בית-הספר היהודי
פריז, צרפת Paris, France
תמוז, ה'תשנ"ו
שאלה
בקהילתנו יהודי שנשא לתומו (לא להכעיס) אינה יהודיה (לטענתו כדי לקרבה) והוא רוצה להבחר כמנהל בית הספר היהודי, כיצד עלינו לנהוג?

תשובה
בעל עברות, ובייחוד אם נשא נכרית 1 , אסור לו לחנך 2 , ואפילו לא לשמש בתפקיד ניהולי 3 , ואסור לכבדו בדבר שנתן להסיק ממנו הסכמה למעשיו הרעים 4 .
ויראו לטפל בנושא זה מצד אחד בתקיפות ומאידך גיסא בדרכי נועם, כדי למנוע מחלוקת ושנאת חינם, שגם הן אסורות.
^ 1. יש שרצו לצרף בעל נכרית למניין. נגד זה כתב בשו"ת "חכם צבי" (סי' לח) "דעד כאן לא אמרינן הכי אלא בעובר לפרקים, אבל העושים ביד רמה בשאט נפש ופורקים מעליהם עול מצוות אפ' מצוה אחת קלה, הרי הוא מאותם שאין להם חלק לעולם הבא כמ"ש הרמב"ם בהלכות תשובה, וכתב (הרמב"ם) ז"ל בריש חולין שהעובר על מצוה אחת שחייב עליה מיתה או שאין בידינו לדונו עתה, מחרימים אותו חרם עולם והנה הבועל ארמית בפרהסיא עד שמפני זה דינו שיהרג ואל יעבור... ואיך יתכן שיעלה לתורה, הלא אין לך חילול השם וכיבוי מאור הדת גדול מזה".
ועיין שו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' ו) שאם היה אפשר, ודאי מחויבים לנדות הנושא נכרית משום מגדר מלתא.
עיין שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ג סי' סה) שהסברות המקילות של "תינוק שנשבה" וכיוצא בזה לא שייכות לעניין נישואי נכרית, "לפי שאין רוב ישראל נכשלים בזה, וחייבים לעמוד בפרץ בכל האפשרות".
^ 2. שו"ע (יורה דעה סי' רמו סעיף ח): "הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף-על-פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב" - על-פי מסכת מועד קטן (יז ע"א), ושם אמר בעניין זה ר' יוחנן את הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא", אם דומה הרב למלאך ד' - יבקשו תורה מפיו, ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו.
^ 3.עיין "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' ק) שאוסר לאנשים יראי שמים להשתתף בועדת דת או חינוך עם פורקי עול (קונסרבטיבים) ומורה להם להפריד קהילתם.
^ 4. ועוברים על איסור חנופה הנלמד במס' סוטה (מא ע"ב) וכמה מן הראשונים מונים אותו כאיסור תורה. מהרש"ל ("ים של שלמה" ב"ק לח) מסביר שמהות האיסור היא הסכמה על דבר עבירה. ולכן, כשהסכמה זאת מפורשת, הרי הוא ככופר בדין מדיני התורה, וחייב למסור על זה את הנפש. על-פי זה מסביר בשו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' נא) את המקרים המובאים בסוטה שם ובתוס' שם, דגם כשאין הסכמה מפורשת רק דיבור או מעשה שיכול להתפרש בתור הסכמה יש בזה איסור מדבריהם ונענשים עליו כפי שנענשו עם ישראל כשחיזקו את ידי אגריפס על אף שהיה ממשיך למלוך ממילא, כמפורש בתוס' שם ע"ב ד"ה אותו היום.
תמוז, ה'תשנ"ו
שאלה
בקהילתנו יהודי שנשא לתומו (לא להכעיס) אינה יהודיה (לטענתו כדי לקרבה) והוא רוצה להבחר כמנהל בית הספר היהודי, כיצד עלינו לנהוג?

שו"ת "במראה הבזק" (483)
רבנים שונים
155 - קביעת הבימה בסמוך לארון-הקודש
156 - מינוי מי שנשוי לנכריה למנהל בית-הספר היהודי
157 - דיבור לצורך אחר קריאת-שמע שעל המיטה
טען עוד
תשובה
בעל עברות, ובייחוד אם נשא נכרית 1 , אסור לו לחנך 2 , ואפילו לא לשמש בתפקיד ניהולי 3 , ואסור לכבדו בדבר שנתן להסיק ממנו הסכמה למעשיו הרעים 4 .
ויראו לטפל בנושא זה מצד אחד בתקיפות ומאידך גיסא בדרכי נועם, כדי למנוע מחלוקת ושנאת חינם, שגם הן אסורות.
^ 1. יש שרצו לצרף בעל נכרית למניין. נגד זה כתב בשו"ת "חכם צבי" (סי' לח) "דעד כאן לא אמרינן הכי אלא בעובר לפרקים, אבל העושים ביד רמה בשאט נפש ופורקים מעליהם עול מצוות אפ' מצוה אחת קלה, הרי הוא מאותם שאין להם חלק לעולם הבא כמ"ש הרמב"ם בהלכות תשובה, וכתב (הרמב"ם) ז"ל בריש חולין שהעובר על מצוה אחת שחייב עליה מיתה או שאין בידינו לדונו עתה, מחרימים אותו חרם עולם והנה הבועל ארמית בפרהסיא עד שמפני זה דינו שיהרג ואל יעבור... ואיך יתכן שיעלה לתורה, הלא אין לך חילול השם וכיבוי מאור הדת גדול מזה".
ועיין שו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' ו) שאם היה אפשר, ודאי מחויבים לנדות הנושא נכרית משום מגדר מלתא.
עיין שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ג סי' סה) שהסברות המקילות של "תינוק שנשבה" וכיוצא בזה לא שייכות לעניין נישואי נכרית, "לפי שאין רוב ישראל נכשלים בזה, וחייבים לעמוד בפרץ בכל האפשרות".
^ 2. שו"ע (יורה דעה סי' רמו סעיף ח): "הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף-על-פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב" - על-פי מסכת מועד קטן (יז ע"א), ושם אמר בעניין זה ר' יוחנן את הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא", אם דומה הרב למלאך ד' - יבקשו תורה מפיו, ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו.
^ 3.עיין "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' ק) שאוסר לאנשים יראי שמים להשתתף בועדת דת או חינוך עם פורקי עול (קונסרבטיבים) ומורה להם להפריד קהילתם.
^ 4. ועוברים על איסור חנופה הנלמד במס' סוטה (מא ע"ב) וכמה מן הראשונים מונים אותו כאיסור תורה. מהרש"ל ("ים של שלמה" ב"ק לח) מסביר שמהות האיסור היא הסכמה על דבר עבירה. ולכן, כשהסכמה זאת מפורשת, הרי הוא ככופר בדין מדיני התורה, וחייב למסור על זה את הנפש. על-פי זה מסביר בשו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' נא) את המקרים המובאים בסוטה שם ובתוס' שם, דגם כשאין הסכמה מפורשת רק דיבור או מעשה שיכול להתפרש בתור הסכמה יש בזה איסור מדבריהם ונענשים עליו כפי שנענשו עם ישראל כשחיזקו את ידי אגריפס על אף שהיה ממשיך למלוך ממילא, כמפורש בתוס' שם ע"ב ד"ה אותו היום.

שינה שמו האם צריך כתובה חדשה?
רבנים שונים | תשרי תשפ"ג

כיוון התפילה לארץ ישראל
רבנים שונים | תשע"ד

בית העלמין העתיק במנטובה
רבנים שונים | שבט תשפ"ג

ביטול עסקת מכר נדל"ן
רבנים שונים | שבט תשפ"ג

רבנים שונים

טלטול אוסף אבנים בשבת
סיון תשפ"ב

קרוב אליך גליון מס 72
אייר התשע"ה

מסכת ברכות פרק ו משנה ב,ג
ח שבט תשפ"ב

העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
בדיקת פירות ט''ו בשבט
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
דיני קדימה בברכות
תיקון ימי השובבי"ם
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
דיני פרשת זכור
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
מי אתה עם ישראל?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות מכירת חמץ
פרק ו
הרב אליעזר מלמד | תשפ
חודש ניסן - חודש ההתחדשות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ג
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
