על הגנות ועל השבח

מדורים
מגד ירחים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

3 דק' קריאה

התבוננות בנוסח ההגדה ובמצוות השזורות בליל הסדר, מעלה תמיהה גדולה. בדרך העולם כאשר אומה חוגגת את רגעי השיא שלה, את יום עצמאותה הלאומית, אך טבעי שהיא תבחר להדגיש את נקודות האור והגאות, ולא תיתן מקום מרכזי לנקודות החושך והשפל שעמדו בדרכה, וראה זה פלא, חכמינו תיקנו כי בליל הסדר עלינו לציין לא רק את שבחם של אבותינו אלא גם את גנותם, לכן בראשית ליל הסדר אנחנו מכריזים כי אבות אבותינו עבדו עבודה זרה, וממשיכה ההגדה ומאזכרת גנות נוספת בציינה כי במשך תקופה לא קצרה היינו עבדים לפרעה במצרים 1 . גם אכילת המרור בליל הסדר לכאורה תמוהה שהרי המרור הוא זכר לשעבוד, זיכרון לאותה מרירות ארוכה אותה חוו אבותינו במצרים, ומה לנו להזכיר המרור בליל הגאולה, וכניסוחו של השל"ה הקדוש: "כי לפום רהיטא קשה, מה לנו בשעת חדוה להזכיר צרה שעברה" 2 .
הרב קוק בפירושו לסדר ההגדה, מבאר את חשיבות הזכרת הגנות, ומדבריו אנו למדים על עיקרון רוחני חשוב, וכך הם דבריו:
"מתחיל בגנות ומסיים בשבח, להורות שהגנות היא צורך השבח. מתחיל בגנות של 'עבדים היינו' אמנם העבדות ודאי גרמה כמה דברים רעים, כמה תכונות נשחתות, ואין צריך לומר רעות וצרות בהווה שלה לאותם הסובלים אותה אז, אבל גם תכונת ההכנעה, וההשתעבדות למי שראוי להשתעבד, להיות עבד ד' באמת, להיות יכולים לבטל הרצון העצמי והנטייה העצמית בשביל קבלת עול מלכות שמים, שישראל מצטיינים בה, ושהביאו בזה ועתידים להביא טובה רבה להם ולעולם, גם זה ההכשר נקנה ע"י קנין העבדות והרגל השעבוד, שאחרי שסיגיו יצורפו, וכוח השפלות המוריד את ערך האדם יוסר, ע"י התרוממות הנפש של גאון שם ד' ותפארת הוד החיים המלאים כל טוב, שיברך ד' בהם את עמו באחרית הימים, כמה מעטר ומשלים את כלל התכונה הכללית שבאומה יהיה אז אותו רושם העבדות, אותו התמצית המצטרף לטובה שיישאר אחר הזיקוק. ורק הוא ישלים את החירות הגמורה, בהיות האדם כל כך בן חורין עד שיוכל בחירותו המוחלטת גם כן לשעבד עצמו במקום הראוי, ולהיות עבד במקום שהעבדות היא החירות האמיתית. "אל תירא עבדי יעקב" 3 .

אפשר להתבונן על קלקולי העבדות ולהצטער מרה על שנות הסבל הרבות ולהסתפק בכך. הרב קוק מלמד אותנו כי אין זו ההתבוננות היחידה, אפשר להעמיק ולראות, לראות כיצד מתוך הגלות והשעבוד צמחה לעם ישראל גם ברכה עתידית ותועלת גדולה, הכיצד? קבלת עול מלכות שמים מתוך ענווה גדולה, המוכנות הפנימית להיות עבדים נאמנים לה', מחייבת הכשרה מאומצת. במשך מאות בשנים התרגלנו להיות כפופים לאומה זרה, למשעבד חיצוני לנו, ובכך, על אף הקושי ובאמצעותו, נטבעה בנו תכונת ההכנעה, וכאשר אנחנו מזקקים את סיגיה ומכוונים אותה לעבודת ה', אנחנו יכולים להשתמש לטובה בכוח העבדות שהוטבע בנו, להיות עבדי ה' נאמנים. נמצא שגנות העבדות הצמיח בנו לטווח רחוק קומה רוחנית מופלאה.
על פי עקרון זה נוכל להבין כיצד גם גנות העבודה זרה וגם מרירות העבר המסומלת באכילת המרור הכשירו את לבבות אומתנו לקניינים עילאיים שיתגלו בהמשך.
לכן בליל הסדר אנחנו מציינים בגאון גם את גנותנו, מתוך ראיה פנימית שהגנות היא במבחן הזמן, הכשרה לשבח העתידי. הזכרת הגנות הראשונית, היותנו עבדים והזכרת העבודה הזרה שעבדו אבות אבותינו, היא למעשה הודאה על השבח הגדול שצמח דווקא מתוך הגנות. נמצאנו למדים כי גאולה אמתית מתבטאת ביכולת להתבונן באירועי העבר ולהבין ולהרגיש כי גם רגעי הקושי, בנו אצלנו דברים חיוביים.
וכשם שנכונים דברי הרב ביחס לגאולת העם כך נכונים הם ביחס לגאולת היחיד. וכך כותב הרב באורות התשובה פרק ט פסקה ב':
הפגימות, הנראות בסדרי החיים, נעשות מוכרות בתור קמטים המתישרים ומתפשטים, בגודל החיים של הרצון הטוב, השוטף כנהר גדול מאד למשך דורות ותקופות, שרק גלויי חיים קטעיים מתגלים בכל דור מיוחד והשלמתם באה במרוץ כל הדורות, שהרצון החודר והמקיף של התשובה מביא לכולם חיים שלום וברכה מלאת עדנים. בהגלותו מתגלה, שהאושר והעליזה הצודקת קובעים את מקומם מתחילתו ומעיקרו, וכל מה שהיה נראה למצער, וכל מה שהיה מן הכעור בעבר, - מתגלה שרק הוד וגודל הוא מלא בתור חלק מהגדולה העליונה של התקדמות התשובה 4 .
הרב קוק מלמדנו כי בעל תשובה גבוהה מסוגל להתבונן אחורנית, לסקור את רצף חייו, על שלל הצלחותיו וכישלונותיו, ולראות כיצד גם רגעי השפל שחווה, תרמו לבניין אישיותו. כיצד המעידות הצמיחו בעומק אישיותו כשרון רוחני איתן. כך גם ניתן להבין את דברי הגמרא כי לבעל תשובה מאהבה, זדונות נהפכות לזכויות, שהרי נפילותיו וחטאיו הכשירו את אישיותו למדרגה גבוהה.
נסכם ונאמר כי על פי הרב קוק גאולה אמיתית, כללית ופרטית, היא המסוגלות שלנו לסקור את מאורעות העבר ולראות כיצד גם לחסרונות העבר יש מקום, ואדרבה לראות כיצד דווקא מהן צמח כאן משהו גדול. מתחיל בגנות ומסיים בשבח.

^ 1.. בעל ההגדה הכריע כשתי הלישנות במסכת פסחים בביאור גדר הגנות.

^ 2.. של"ה, מסכת פסחים,
מצה עשירה, אות כ"א.
^ 3.. עולת ראי"ה, חלק ב', פירוש נוסח ההגדה.

^ 4.. אורות התשובה פרק ט' פסקה ב'.

מגד ירחים