בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • האבילות על החורבן
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • הכיסופים והבית השלישי
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
6 דק' קריאה
למוד הקרבנות בזה הזמן
חכמינו למדונו שיש מצווה לעסוק בהלכות קרבנות בזמן הזה. שכן העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, ובזמן הזה שאין מקדש צריך להשלים את עמוד העבודה ע"י למוד הקרבנות. וכך אמר דוד המלך ע"ה "ונשלמה פרים שפתינו", שעל ידי שעוסקים בקרבנות כאילו הקריבו אותם. ובססו את דבריהם על הפסוק "בכל מקום מוקטר מוגש לשמי", ושאלו וכי אפשר להקטיר בכל מקום ובכל זמן? ותשובתם בגמ' (מנחות דף קי עמוד א), וז"ל:
"בכל מקום מוקטר מוגש לשמי, בכל מקום סלקא דעתך? ...ורבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם".

ולכן מצאנו שלמדו בכל הדורות את סדר קודשים, והיו בקיאים בד' סדרים, וכך כתב רש"י (בבא מציעא דף קיד עמוד ב).
"בארבעה לא מצינא - בגירסא דארבעה סדרין, כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית, וקדשים נמי כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ואמרינן (מנחות קי, א): אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה בכל מקום - מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בבית המקדש".

ולכן יש לנו גמרא בבלי על זבחים ומנחות, וכתבו על כך רש"י ותוספות את פרושיהם. ולכן מצאנו שריב"ז התקין תקנות זכר למקדש, וז"ל (ראש השנה דף ל עמוד א):
"ומנלן דעבדינן זכר למקדש? דאמר קרא ירמיהו ל כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה, מכלל דבעיא דרישה".

למוד בנין המקדש בזמן הזה
האם יש מצווה לעסוק גם במצות בנין בית המקדש?
מובא במדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן יד, וז"ל:
"ואם רצונך לידע בא וראה כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית מה הוא אומר הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית (יחזקאל מג) אמר יחזקאל לפני הקב"ה רבש"ע עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית וכתוב אותו לעיניהם וישמרו את כל צורותיו ואת כל חוקותיו וכי יכולין הן לעשות הניח להם עד שיעלו מן הגולה ואח"כ אני הולך ואומר להם, א"ל הקב"ה ליחזקאל ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל, א"ל הקב"ה גדול קרייתה בתורה כבנינה לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה ובשכר קריאתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית".

משמע שיש מצווה לעסוק בבנין הבית גם בזמן הגלות, ומעלה עליו הכתוב כאילו בנה בית המקדש. ועוד נראה ללמוד מכאן שיש מצווה לעסוק בבנין הבית כפועל כפשוטו, כמו שנאמר שם "הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית".

והנה ישנה דעה שבית המקדש השלישי ירד באש מן השמים, כפי שכתב רש"י מסכת (סוכה דף מא עמוד א) "אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך", משמע לכאורה שאנו לא נצטרך לבנותו, אולם מהרמב"ם נראה שמצות עשה לבנות בית לה' נוהג לדורות. וגם את דברי רש"י ניתן להסביר שלא יחלוק על הרמב"ם, שאמנם ישנה אפשרות כזאת שירד באש מן השמים, אבל אנו צריכים להתכונן לבנותו במעשה בפועל. (ואפשר שתלוי הדבר אם זכו, או לא זכו).

בית מקדש של מעלה
הוכחנו לעיל שמצווה עלינו ללמוד הלכות בנין בית המקדש, ואף להשתדל לקיים המצווה לבנותו בפועל, אבל בודאי עלינו לעסוק בבינינו הרוחני של המקדש, ע"י שנשוב בתשובה שלימה, ונכין עצמנו להשראת השכינה. וזה מה שאמר הנביא יחזקאל באותה הנבואה הנזכרת "הגד את בית ישראל את הבית וייכלמו מעונותיהם", שהבית צריך להזכיר לנו להיכלם לעונותינו על שעדין לא זכינו להשראת השכינה, וע"י שיהיה ראוי להבנות.
מובא במדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סימן ז וז"ל:
"שמקדש של מעלה מכוון כנגד בה"מ בית המקדש של מטה והארון מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה שנאמר (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון, ובאיזה מקום היה מקום מקדשנו הוי פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך, אל תקרי מכון אלא מכוון כנגד כסא הכבוד הוא עשוי למעלה הימנה שהם כפרה".

ולכן עלינו לבנות בית מקדש של מעלה כדי שיתאפשר בנין בית מקדש של מטה. וכן אמרו חז"ל שהקב"ה השביע אותנו שש שבועות בזמן הגלות, ואחד מהם הוא (כתובות דף קיא עמוד א) "שלא ירחקו את הקץ", ופרש"י שם "ושלא ירחקו את הקץ - בעוונם". ולכן עלינו לדרוש על מה נחרב הבית, כדי לתקן זאת שיוכל הבית להבנות מחדש.

שאל השפת אמת על מה אמרו חכמינו (מדרש תהלים (בובר) מזמור קלז ד"ה [י] שאלו את), וז"ל: "ללמדך שכל דור שאינו נבנה בימיו מעלה עליו כאלו החריבו, מאי טעמא לפי שלא עשה תשובה", ואיך אפשר לומר זאת על כל הדורות שהיו בהם צדיקים גמורים שכאילו החריבו את המקדש? אלא שבכל דור צריך לבנות את הנדבך שלו למקדש, ואחרי שיהיה מוכן יבנה המקדש, ודור שלא תרם את חלקו לבנין המקדש כאילו החריבו.

השפ"א התכוון בדבריו לבית המקדש של מעלה, שכל דור צריך לבנותו, ואחרי שנהיה ראויים לבנין בית המקדש ואז הוא יבנה, שכן הגויים החריבו את המקדש לאחר שהשכינה עזבה אותו, וגלתה עשר גלויות מחוצה לו, ולכן אמרו חכמינו שנבוכדנצר החריב בית חרוב, ובית שרוף, ודוד המלך אמר (שמות רבה (וילנא) פרשה נא):
"א"ר חייא בר אבא אמר דוד רבון העולם כך תעלה לפניך שאלו היו יכולין לקצוץ ארזים לעשות סולמות עולים היו למעלן, מנין כמ"ש (תהלים עד) יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות אלא שאינן יכולים ומניחים אותך ובאים עלינו. ועלינו להחזיר את השכינה למקומה, ואז יגיע הזמן לבנות לה בית".

על מה חרב הבית בראשונה ובשנייה
מובא בגמ' (יומא דף ט עמוד ב), וז"ל:
"מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים... אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים. רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו: ראשונים שנתגלה עונם - נתגלה קצם, אחרונים שלא נתגלה עונם - לא נתגלה קצם".

מדוע נחשב חטא שנאת חנם כאילו שלא נתגלה עונם?
פירש "משך חכמה" (דברים), שחטא שנאת חנם הוא בפנימיות הלב, ולכן קשה לתקנו, אבל בבית ראשון חטאו בפועל מעשיהם, אבל היתה להם אהבת תורה ואהבת ישראל, ולא היה בהם דילטורין, וכיון שחטאם היה חטא ברור, נחשב שנתגלה עונם, וקל יותר לשוב בתשובה מזה. וכך מפרש את הכתוב "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו", היינו, שאם החטא יהיה כחוט השני, שהוא חוט לבן צבוע אדום, משל לחטא חצוני, אזי אחרי התשובה יתלבן כשלג, שהוא לבן ביותר, אבל אם החטא יהיה "כתולע" שהוא אדום מבפנים בגלל דמו, משל לחטא פנימי, אזי אחרי תשובתו יהיה לבן כצמר שאינו לבן במיוחד.

מקור נוסף המלמד על הסיבה לחורבן הבית, בגמ' (בבא מציעא דף פה עמוד א), וז"ל:
"אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ירמיהו ט' מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה על מה אבדה הארץ, אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו. שנאמר ירמיהו ט' ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם. אמר רב יהודה אמר רב: שלא ברכו בתורה תחילה".

ופרש"י שם "שלא ברכו בתורה תחילה - כשהיו עוסקין בתורה לא היו מברכין לפניה, קרא יתירא דאשר נתתי לפניהם קא דרש ברכת אשר (נתן לנו תורת אמת) מסורת הש"ס: בחר בנו מכל העמים שהיא לפניה של דברי תורה, וכיון דלא מברכי - גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם".

לכאורה תאור מצב זה, מתאים לבית שני, שהיו עוסקים בתורה ואף מקיימים מצוותיה, עד שהחכמים והנביאים לא ידעו לפרש את חטאם, והקב"ה אמר שזה בגלל חטא דק, על שלא ברכו בתורה תחילה, היינו שלא למדו לשמה (ר"ן בנדרים), או שלא היתה חשובה להם (רש"י ב"מ), וזה משתלב עם הגמ' ביומא הנ"ל שבית שני נחרב בגלל שנאת חנם, שבאה בגלל שלמדו שלא לשמה. ולכאורה קשה, שהרי הנביא ירמיהו היה בזמן בית ראשון, ומנבא על חורבן הבית שבימיו, ובימיו היו חטאים חמורים של ע"ז ג"ע וש"ד?

נראה לומר, שחז"ל דרשו מדבריו של ירמיהו את השייך לזמנם בבית שני, אולם אין זה פשט דבריו, ולפי פשוטם של דברים הוא מנבא על "עוזבם את תורתי" בג' עבירות חמורות, אבל רמז יש בכתוב גם לעזיבת התורה בפנימיות הלב כפי שהיה בזמן בית שני.

דוגמא לדבר במדרש הבא: (איכה רבה (וילנא) פתיחתות ד"ה ב רבי אבא), וז"ל:
"ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל ברבי יצחק אמר מצינו שויתר הקב"ה על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על מאסה של תורה. שנאמר: על מה אבדה הארץ, על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן, אלא: על עזבם את תורתי, ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמרי כתיב (ירמיה ט"ז): ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב, רב הונא אמר למוד תורה אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה".

נראה שגם כאן חז"ל דרשו את הפסוק באיכה, שנאמר ע"י ירמיהו הנביא, דברים המתאימים לבית שני, שלא למדו תורה לשמה ולכן לא היה להם סגולת המאור שבתורה שהיה מחזירן למוטב.

אפשר לפרש, שקיום התורה הוא בשני ענינים, במעשה המצוות ובאיכות הכוונה בהם. וכאשר נפגם המעשה החטא הוא ברור, ויש לשוב על כך, אולם כאשר המעשים הם כהוגן, אלא שנעשים כמצוות אנשים מלומדה, נאמרת הדרשה ההפוכה שויתר הקב"ה על אותם המעשים, ולא ויתר על המאור שבתורה, שבו מנימיות הכל, והוא הערובה לכך שישובו למוטב.

ולכן עלינו לעסוק בבנין הבית בשני מובניו, הגשמי והרוחני, בלא התקון הרוחני אין טעם לבנין הבית שיהיה ריק מתוכן, ובלא שכינה, אך לעומת זה מזהיר הנביא יחזקאל לעסוק בבנין הבית בפועל, שהוא תנאי להשראת השכינה.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il