בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

undefined
2 דק' קריאה
במשנה במסכת ביצה (דף לו ע"ב ) כתוב: "לא מקדישין, ולא מעריכין, ולא מחרימין, ולא מגביהין תרומה ומעשר. כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת" - כל הדברים האלו הם פעולות שמקנות ממון להקדש. הגמרא בהמשך מבארת שהפעולות האלו נאסרו בגלל שהם דומות למקח וממכר שגם כן אסורים בשבת. רש"י (ביצה לז ע"א) מביא שני טעמים לאיסור מקח וממכר בשבת ויו"ט, או שמקור האיסור הוא מספר ישעיהו (נח, יג): "אם תשיב משבת רגליך... ממצוא חפציך ודבר דבר" - כל עיסוק בענייני חולין בשבת נאסר, או שזו גזירת חכמים שלא יעסוק במסחר שמא יבוא לכתוב.

האם מי שעבר ומכר או קנה בשבת יכול לחזור בו או שהמכירה מועילה
הרי"ף (מסכת ביצה דף כ ע"ב מדפי הרי"ף) כותב שמי שעבר והקנה בשבת ויו"ט קרקעות או מטלטלין הקנאתו הקנאה. כמובן שגם המקדיש בשבת הקדשו הקדש וכן המחרים והמעריך.
הגמרא במסכת תמורה (דף ד:) מביאה את מחלוקת אביי ורבא, במקרה שאדם עשה מעשה עבירה, האם מעשהו מועיל או לא. לדוגמא - מי ששחט בשבת חילל שבת, האם כעת הבהמה כשרה לאכילה או לא? אביי סובר שאם עבר ועשה את המעשה האסור המעשה מועיל, רבא חולק ואומר שהמעשה לא מועיל. בלשון הגמרא - "אי עביד מהני" - לאביי, או "אי עביד לא מהני" לרבא.

הסוגיה בתמורה קשורה גם כן לדברי הרי"ף שהרי מדובר במקרה שאדם מכר וקנה ועבר על איסור מקח וממכר בשבת.

השלטי גבורים (מסכת ביצה דף כ: מדפי הרי"ף אות ד) מקשה על הרי"ף שבמחלוקת בין אביי ורבא אנו בדרך כלל פוסקים כרבא. אם כן, כיון שרבא סובר שאי עביד לא מהני, מדוע פסק הרי"ף שמי שעבר איסור והקנה בשבת המקח מועיל, הרי לפי רבא העושה מעשה איסור, מעשהו לא מועיל.

הסברים על שיטת הרי"ף - מתי גם לפי רבא אי עביד מהני
הט"ז: ( חושן משפט סימן רח סעיף א) מתרץ שרבא אמר את דבריו במקרה שהמעשה עצמו אסור, לדוגמא - ישנם מקרים בהם אסור לאדם למכור את נכסיו, ובהם המכירה לא תועיל. אבל כשאדם מכר בשבת, הבעיה היא בעיתוי, שמכר בשבת, אבל עצם המכירה היא לא בעייתית. לכן במקרה של מכירה בשבת גם רבא יאמר שהמכירה תועיל.
רבי עקיבא איגר (שו"ת רבי עקיבא איגר סימן קכט) מתרץ שרק במי שעבר על איסור תורה רבא אמר שמעשהו לא מועיל, אבל במי שעבר על איסור דרבנן, מעשהו מועיל. לכן מי שמקנה בשבת המכר חל, כי כפי שהבאנו לעיל בשם רש"י מקח וממכר בשבת הוא רק גזירה דרבנן שמא יבוא לכתוב, או איסור שמסתמך על הכתוב בישעיהו, אבל איננו איסור תורה.

להלכה
השולחן ערוך (חושן משפט סימן רלה סעיף כח) פסק כרי"ף, שהמוכר או המקנה קנין בשבת או ביום הכיפורים או ביום טוב, אף על פי שלוקה כי עבר על דברי חכמים, מעשיו קיימים.
הסמ"ע (חושן משפט סימן רח סעיף ג) פסק שהעושה קניין באיסור קניינו לא מועיל.

סיכום
בגמרא במסכת ביצה ( דף לז.) כתוב שאסור לעסוק במכירה וקניה בשבת. הרי"ף פסק שאם עבר ומכר או קנה בשבת, המכירה תקיפה. השלטי גיבורים הקשה משיטת רבא שסבר שהעושה מעשה איסור, מעשהו לא תקף (אי עביד לא מהני). האחרונים הסבירו שדברי רבא לא נאמרו במקרה של מקנה בשבת, או מפני שמקח וממכר בשבת הינו איסור מדרבנן, או משום שהמכירה כשלעצמה הייתה מותרת והאיסור היה רק בעיתוי שהיא נעשתה בשבת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il