^ 1 למרות שהביטוי "סלחתי כדבריך" מופיע בתורה בפרשת שלח לאחר חטא העגל, שמשה אומר י"ג מידות והקב"ה עונה לו סלחתי כדבריך, המדרש משתמש בביטוי זה גם כאן לאחר חטא העגל, על הסליחה שלאחר אמירת י"ג מידות.
^ 2 שמות רבה (וילנא) פרשה מה "ד"א ויאמר הראני נא את כבודך, נתאוה לעמוד על מתן שכרן של צדיקים ושלותן של רשעים, ומנין שמתן שכרן של צדיקים נקרא כבוד שנאמר (משלי ג) כבוד חכמים ינחלו, וכה"א (ישעיה כד) ונגד זקניו כבוד, ומנין ששלותן של רשעים נקרא כבוד שנאמר (תהלים עג) ואחר כבוד תקחני, מה הקב"ה משיבו ויאמר לא תוכל לראות את פני, אין לשון פני האמור כאן אלא שלותן של רשעים כדכתיב (דברים ז) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו".
^ 3 נאמר בהן טוב - גבי כיבוד אב ואם דכתיב בהן למען ייטב לך.
^ 4 אע"פ שלא נאמר בפירוש שמשה אמר כאן י"ג מידות.
^ 5 שמות רבה (וילנא) פרשה ג "וא"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי אעפ"כ הראה לו, בשכר ויסתר משה פניו, (שם שמות ל"ג) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, ובשכר כי ירא (שם שמות לד) וייראו מגשת אליו, ובשכר מהביט, (במדבר יב) ותמונת ה' יביט, ור' הושעיא רבה אמר יפה עשה שהסתיר פניו א"ל הקב"ה אני באתי להראות לך פנים וחלקת לי כבוד והסתרת פניך חייך שאתה עתיד להיות אצלי בהר מ' יום ומ' לילה לא לאכול ולא לשתות ואתה עתיד ליהנות מזיו השכינה שנאמר (שמות לד) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו, אבל נדב ואביהוא פרעו ראשיהן וזנו עיניהן מזיו השכינה שנאמר (שם שמות כד) ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו והם לא קבלו על מה שעשו". אפשר לפרש שקבל את שכרו "מיניה וביה", היינו, בגלל שהסתיר פניו זכה לראות מעבר למה שאפשר לראות בעינים, כמו השגת י"ג מידות הרחמים.
^ 6 "ויעבר ה'" פרשו חז"ל כש"ץ שעובר לפני התיבה.
^ 7 אפשר שזה המקור לכך שי"ג מידות הן דבר שבקדושה שצריך עשרה, מפני שהקב"ה הראה לו איך ש"ץ צריך להתפלל.
^ 8 מסיום הפסוק "אלוקי ישראל מושיע" אנו לומדים שעומק ההנהגה הנסתרת מכוון לישועות ישראל, ואפשר לומר לי"ג מידות הרחמים.
^ 9 חז"ל פירשו "כאשר דברת לאמור" בזמן שעלה למרום לקבל לוחות ראשונות, שהיו לפני חטא העגל.
^ 10 "ונקנה לא ינקה" דרשו חז"ל "מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים".
^ 11 דוגמא לדבר מתשובתו של מנשה, כפי שמתואר בירושלמי מסכת סנהדרין פרק י דף כח "אמר רבי לוי מולא של נחושת עשו לו ונתנו אותו בתוכה והיו מסיקין תחתיו כיון שראה שצרתו צרה לא הניח עבודה זרה בעולם שלא הזכירה כיון שלא הועיל לו כלום אמ' זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת בצר לך ומצאוך כל הדברים הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יי' אלוקיך ושמעת בקולו כי אל רחום יי' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם הרי אני קורא אותו אם עונה אותי מוטב ואם לאו הא כל אפיא שוין והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקב"ה והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם אדם שעבד עבודה זרה והעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה אמר להן אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה מה עשה לו הקב"ה חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו הדא היא דכתיב ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיביהו ירושלם למלכותו".
דברים רבה (וילנא) פרשה ב "ואף לע"ל אין נגאלים אלא מתוך חמשה דברים הללו, מתוך צרה דכתיב בצר לך הרי מתוך צרה, ושבת עד ה' אלוקיך הרי מתוך תשובה, כי אל רחום ה' אלוקיך הרי מתוך רחמים, ולא ישכח את ברית אבותיך הרי מתוך זכות אבות, ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים הרי מתוך הקץ ודוד פירש אותן (תהלים קו) וירא בצר להם הרי מתוך צרה, בשמעו את רנתם הרי מתוך תשובה ויזכור להם בריתו הרי מתוך זכות אבות, ויתן אותם לרחמים הרי מתוך רחמים (שם תהלים ק"ו) הושיענו אלוקי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים הרי מתוך הקץ". הרי לנו, תשובה מתוך רחמים.
^ 12 הגמ' שם ממשיכה ועונה על הקושיות הנ"ל: "מכל מקום קשו קראי אהדדי! ואראה את ה' - כדתניא: כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה. דרשו ה' בהמצאו - הא ביחיד, הא בצבור. ויחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. את מספר ימיך אמלא - תנאי היא; דתניא: את מספר ימיך אמלא - אלו שני דורות, זכה - משלימין לו, לא זכה - פוחתין לו".
^ 13 עיין הערה 11
^ 14 עיין הערה 8
^ 15 המפרשים דנו בשאלה, אם אליהו הגיע לחורב למערה בעצת ה' "כדי שיבקש רחמים על ישראל" (רלב"ג), או שאליהו בעצמו בקש להבין את דרכי ה' כפי שבקש משה רבנו, וחזר למקום שבו קבל משה תורה.
^ 16 להלן נוכיח שכדי לזכות למידות הרחמים יש לנהוג "כסדר הזה" במידת הרחמים, ולפי זה יובנו דברי חז"ל בהמשך המדרש הזה "ר' יודן בר חנן בש' ר' ברכיה אמ' אם ראית זכות אבות שמטה וזכות אימהות שנתמוטטה לך הדבק בגמילות חסדים, הה"ד כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה (שם ישעיהו נד, י), הרים אלו אבות וגבעות אילו אימהות, מיכן והלך וחסדי מאתך לא ימוש (שם ישעיהו נ"ד) . אמ' ר' אחא לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים כי א-ל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו' (דברים ד, לא)".
^ 17 יש להעיר שלפי המדרש הוא בן האשה הצרפתית שהחיה אליהו, וז"ל מדרש תהלים כ"ו "אבל בן צרפת האלמנה, הוא יונה בן אמתי, היה צדיק גמור, נצרף בבליעת דגים ובמצולות ימים, ולא מת, אלא ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אל היבשה (יונה ב יא), ונכנס בחייו בכבודו לגן עדן". ולפי זה נקרא בן אמיתי, משום היותו כבן אליהו שמידתו הייתה מידת האמת והדין. ולפי דברינו יונה השלים את אליהו, אליהו תבע כבוד האב ויונה כבוד הבן.
^ 18 חז"ל תקנו לומר י"ג מידות בעשרה ככל דבר שבקדושה, ונראה שלמדו זאת מזה שהקב"ה הראה למשה ששליח צבור אומר זאת, משמע שזה נאמר בתפילה בצבור.
^ 19 שפת אמת על סוכות מפרש "תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י-ה כי שמע אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם", הערער הוא הערבה שאין לה טעם ואין לה ריח, פתח בלשון יחיד "תפילת הערער", וסיים בלשון רבים "ולא בזה את תפילתם", לומר שאף את תפילת הצדיקים לא בזה בזכות הערער, שתפילתו מקובלת יותר, מפני שהוא מבקש לא בגלל מעשיו מטובים אלא מתנת חנם.