עד היכן הזהירות בדיני טהרה? (חלק ו') | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הלכות ירושלים והמקדש

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הר הבית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

2 דק' קריאה

בשיעורים האחרונים ניסינו לברר מה התחדש עם הכניסה לארץ בעניין המצווה לבנות את בית הבחירה שהרי כבר נצטוו במדבר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". עדיין לא מצאנו הסבר המסתדר עם המקורות בכתובים ועם דברי חז"ל. ננסה עתה ללכת לכיוון חדש בעקבות דברי מו"ר מרן הגר"ש ישראלי בספרו "עמוד הימיני" סימן א "קדושת ירושלים והמקדש". המשנה בשבועות קובעת:

"אחד הנכנס לעזרה ואחד הנכנס לתוספת העזרה; שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא, ואורים ותומים, וסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות ובשיר; ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן, וכל ישראל אחריהם" (דף יד ע"א).

לפי משנה זו הזהירות בדיני טהרה בכניסה אל שטח העזרה בהר הבית נדרשת גם ביחס להרחבה של שטח העזרה שבוצעה בתהליך המתואר במשנה בתקופות שונות. הגמרא בהמשך מבררת נקודה זו וז"ל:

"אמר רמי בר חמא: אין העזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה; מאי טעמא? כירושלים, מה ירושלים - דבר הנאכל בה מקדשה, אף עזרה - דבר הנאכל בה מקדשה. אטו לחמי תודה בעזרה מי לא מתאכלי? אלא כירושלים, מה ירושלים - דבר הנאכל בה ויוצא ממנה נפסל, אף עזרה - דבר הנאכל בה והיוצא ממנה נפסל" (שם טו ע"א).

מקשים בעלי התוס' במקום:

"תימה למאן דאמר בפ"ב [דזבחים] (דף קיג. ושם) דאין מנחה בבמה היאך מתקדשת בשלמא בימי עזרא איכא למימר דסבר כמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד אבל בימי שלמה ויהושע קשיא" (תוספות מסכת שבועות דף טו עמוד א ד"ה אין עזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה).

כלומר קשה לבעלי התוס' איך קידשו לראשונה את העזרות במשכן שילה ובבית המקדש בירושלים בימי שלמה שהרי לפני ההקדשה אי אפשר היה להביא מנחה. בשיעור הבא נסביר מדוע לא היה קשה לבעלי התוס' מהקמת המשכן בימי משה רבנו.