בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בהעלותך
לחץ להקדשת שיעור זה

כוחה של המנורה

על מעלותיה של הדלקת המנורה על פני הקרבת הקורבנות

undefined

הרב מנחם מקובר

סיון התשע"ה
3 דק' קריאה
בראשית פרשתנו נאמר: "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות".
מבאר רש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות".
יש להתבונן בדבריו: מהו יתרון עבודת המנורה על יתר עבודות המקדש? כמו כן: מהי הנחמה של ההדלקה, הרי בפסוקים אלו לא מדובר על חנוכת המנורה, כשם שהיה בקורבנות הנשיאים שחנכו את המזבח?
תחילה נבאר את מהות ההבדל בין עבודת המזבח לעבודת המנורה. הקרבת הקרבנות היא תיקון העולם הבהמי, כאשר הקורבן העולה על המזבח הופך להיות "אישה ריח ניחוח לה'". אולם לאחר שאיברי הקורבן נשרפים נותר דשן, שהוא החלק החומרי שלא נשרף באש, והוא נזרק מחוץ לירושלים. דבר זה מלמדנו על כך שאמנם עבודת המזבח מבררת ומתקנת, אולם קיים עדיין חלק שאינו מתוקן, וזאת בבחינת הטומאה והרע שעדיין קיימים בבריאה ואין להם תיקון שלם.
גם במנורת המקדש קיימת עבודה, והיא הטבת נרות המנורה. עבודה זו כוללת (לשיטת הרמב"ם) הן את דישון המנורה, שהוא החלפת השמנים והפתילות, והן את הדלקת הנרות. בשונה מעבודת הקורבנות, עבודה זו היא עבודה רוחנית שעניינה הדלקת אור, כאשר שמן המנורה נשרף כולו ולא נותר אחריו פסולת. ניתן לומר כי מהות עבודת המנורה היא גילוי האור בבריאה בבחינת גילוי אור הנשמה, וזאת בלי אחיזה לרע, ומשום כך אין דשן ממשי לשמן המנורה. מתוך כך מבואר כי עבודת הקורבנות נעשית רק ביום ולא בלילה, שהוא זמן שליטת הדינים. אולם הדלקת המנורה חותמת את היום במקדש, והיא מאירה את הלילה. זהו בבחינת האור שמסלק את החושך כחלק מתיקון העולם השלם.
לאור זאת מובנת הסגולה המיוחדת של עבודת המנורה, ובה ניחם ה' את אהרן הכהן, שכן עניינה גילוי האור הרוחני אשר בבריאה שמכוחו מסלקים את ההסתר ואת הטומאה. באופן זה גם ברור מדוע המנורה ניצבת בהיכל בית ה' מול שולחן לחם הפנים. אם המנורה מהותה היא אור רוחני, הרי שהשולחן מהותו היא השפעת השפע הגשמי לבריאה. הגשמיות בעם ישראל יונקת את ברכתה מהאור הרוחני של נרות המנורה.

גילוי האור הגנוז
באופן נוסף אפשר לומר כי עבודת המזבח עניינה תיקון עץ הדעת טוב ורע, שזו עבודת הבירורים שעניינה ביעור הרע וגילוי הטוב. לעומת זאת, עבודת המנורה עניינה גילוי בחינת עץ החיים, שמהותה היא גילוי האור הגנוז בבריאה ולא עבודת הבירורים. מכאן מובן כי הנשיאים, שמהות עבודתם היא תיקון עץ הדעת, היו שותפים לחנוכת המזבח. אולם אהרן מהותו היא העלאת האור לשורשו וגילוי מדרגת עץ החיים בבריאה, ומכאן שכוחו גדול יותר ומדרגתו היא בבחינת מציאות העולם המתוקן לעתיד לבוא.
בבחינה זו המנורה קשורה בשורשה לארון הברית, שעניינו הוא אור – כדרשת חז"ל שזו משמעות שמו, שכן "ממנו יוצאת אורה לעולם". באופן זה מבואר שהן המנורה עשויה מקשה אחת, והן הכרובים אשר על ארון הברית. ללמדנו כי עבודת המנורה והארון יש בהן שלמות שעניינה גילוי האור הגנוז. מכאן גם מובן מדוע נאמר בפרשתנו "וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה", פסוק העוסק לכאורה במבנה המנורה ולא בהלכות הדלקתה. אלא שבחינה זו של מקשה אחת מראה על כך שבמנורה יש מהות של תיקון מראש ועד סוף בכל המדרגות כולן, בבחינת תיקון הבריאה השלם, שמהותו אור המנורה המגלה את האור הגנוז הקשור בשורשו להארת ארון הברית.
באופן נוסף ניתן לבאר את מעלת המנורה, וזאת בהמשך לדברי האור החיים הקדוש: "וכפי זה נשכיל כוונת תשובת ה' לאהרן, כי אהרן היה מתאנח על חנוכת המזבח, והשיבו הקדוש ברוך הוא 'חייך שלך' וכו', פירוש מעשה המנורה שמוריד הנרות ומניחן באוהל ומקנחם, וחוזר ובונה אותם מחדש ומדליקה, הרי הוא כל יום כעושה מעשה חדש, שמחנך הוא המנורה בכל הדלקה והדלקה... הרי שישנה להדלקה והטבה לילה ויום, ונמצא שמחנך בכל יום המנורה והם לא חנכו אלא פעם אחת המזבח...".
מכאן ששלמות המנורה היא בכך שחונכים אותה בכל יום, שזהו האור החדש הבוקע ומאיר לכל הבריאה מן המנורה בבחינת גילוי "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". מכאן גם מבוארת שיטת הרמב"ם בנוגע לזמן הדלקת המנורה. לשיטתו מדליקים את נרות המנורה הן בבוקר והן בין הערביים, ולאור דברינו העניין מבואר, שכן עיקר עניינה של המנורה הוא גילוי האור הן ביום והן בלילה, שכן זהו כוח חידושה של המנורה שמאיר הן ביום והן בלילה.
שנזכה להארה שלמה, בבחינת "אור חדש על ציון תאיר".


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il