בית המדרש

  • מדורים
  • הרב חרל"פ
לחץ להקדשת שיעור זה
מאת: יאיר חרל"פ מחבר הספר 'שירת הי"ם- שירת חייו של רבי יעקב משה חרל"פ

הרב משה לוינגר מספר על ילדותו בסמיכות לרב חרל"פ

יום אחד לפני כמעט 30 שנה הגיע הרב לוינגר בשמחה ובטוב לבב לישיבתנו ישיבת 'שבי חברון'. ולשמחה הגדולה מה זו עושה?שאלתי. הרב לוינגר הסביר מייד: "הבור הוא ענקי משהו כמו ששה מטר עומק". איזה בור ענק משמח כל כך את הרב לוינגר?התפלאתי. הרב לוינגר המשיך: אם הבור הוא כה גדול וכה עמוק סימן שהיסודות יהיו חזקים והבניין יהיה גדול ומפואר. פה בשכונת 'אברהם אבינו' נזכה במהרה לבניין מגורים להרבה משפחות. ואכן תוך זמן קצר נבנה הבניין שעד היום מאכלס משפחות רבות בשכונת 'אברהם אבינו'. לאחר מכן בקשתי מהרב שיספר לי חוויות מילדותו עת היה גר בסמיכות לסבי הגדול-רבי יעקב משה חרל"פ רבה של שכונות 'שערי חסד' ו'רחביה' בירושלים.

undefined

הרב משה לוינגר

אייר תשעה
6 דק' קריאה 20 דק' צפיה
הרואה את הנולד
יום אחד לפני כמעט 30 שנה הגיע הרב לוינגר בשמחה ובטוב לבב לישיבתנו ישיבת 'שבי חברון'. ולשמחה הגדולה מה זו עושה?שאלתי. הרב לוינגר הסביר מייד: "הבור הוא ענקי משהו כמו ששה מטר עומק". איזה בור ענק משמח כל כך את הרב לוינגר?התפלאתי. הרב לוינגר המשיך:
אם הבור הוא כה גדול וכה עמוק סימן שהיסודות יהיו חזקים והבניין יהיה גדול ומפואר. פה בשכונת 'אברהם אבינו' נזכה במהרה לבניין מגורים להרבה משפחות. ואכן תוך זמן קצר נבנה הבניין שעד היום מאכלס משפחות רבות בשכונת 'אברהם אבינו'.
לאחר מכן בקשתי מהרב שיספר לי חוויות מילדותו עת היה גר בסמיכות לסבי הגדול-רבי יעקב משה חרל"פ רבה של שכונות 'שערי חסד' ו'רחביה' בירושלים.

וכך סיפר הרב לוינגר:ההורים שלי גרו בגבול שערי חסד-רחביה-ברח' אוסישקין. אבא ז"ל הכיר את המעלה של שערי חסד וגם היה הולך תמיד להתפלל שם, למרות שהיו בתי כנסת אחרים בסביבתו. אבא היה מתפלל שם כל השבוע. היה לו קשר לחוג היֶקי, לכן התפלל גם בקול תורה באולם העליון. אבל ביום כיפור בתור ילדים תמיד לקח אותנו לבית כנסת הגר"א, ששם התפלל הרב חרל"פ, שמאוחר יותר התרגלתי יותר לשם ר' יעקב משה, אבל אז לא קראנו לו עדיין ר' יעקב משה, זה היה רק אח"כ כשהייתי בישיבה(ישיבת 'מרכז הרב').
אבא לקח אותנו מישיבת קול תורה ששם התפללנו את כל התפילות של ר"ה ויו"כ. באופן קבוע עזבנו את תפילת מנחה בקול תורה ביום כיפור, אבא היה לוקח את המחזורים, לוקח את המגבת שהיה משתחווה עליה ועוזב את התפילה. ישיבת קול תורה היתה מול הסוכנות, כדי להגיע לנעילה אצל הרב חרל"פ בבית כנסת הגר"א,אבא היה הולך כבר באמצע מנחה, זה היה בזמן חזרת הש"ץ.
שם בביכ"נ הגר"א ראיתי את הרב חרל"פ מתפלל בהתרגשות גדולה מאוד.
בתחילת נעילה, לפי מיטב זכרוני, לא בטוח שבאמת כך היה, היו שני אנשים עם ספרי תורה משני צידיו של הרב חרל"פ. והוא היה מתפלל את תפילת נעילה, זכור לי גם כן זעזוע באמירת השמות, שאמר את השמות, אחרי תפילת נעילה, "שמע ישראל" "ברוך שם" ו "ה' הוא האלוקים". כל זה אני זוכר בתור ילד.
אז לא ידעתי בדיוק שהרב חרל"פ הוא תלמיד של הרב קוק, ומאוחר יותר כששמעתי יותר עליו, הייתי מאושר מאוד שאכן הוא תלמיד של הרב קוק. בעיקר הרשים אותי התפלת נעילה ביום כיפור.

לאבי קראו ר' אליעזר ד"ר לוינגר. היה רופא והיה גם מתפלל בבית הכנסת של הרב חרל"פ, וגם שאל את הרב שאלות. פעם הלך להתיר נדר אצלו. נדמה לי שאבי היה נוהג לעמוד כל חזרת הש"ץ בגרמניה, וכשעלה לארץ תנאי עמידה היו יותר קשים אז הלך להתיר את הנדר אצל הרב חרל"פ.
תקיעות שופר

היה קשה מאוד לעמוד בדרישות של הרב חרל"פ, הוא הקפיד מאוד על התקיעות, ופסל הרבה קולות של בעלי התקיעה תוך כדי התקיעות.זה היה נראה כדבר שכמעט ולא ניתן לעמוד בדרישות שלו. אני זוכר כילד היה קשה לעמוד בדרישות שלו ולהיות בעל תוקע בביכ"נ הגר"א. בעלי התקיעה התעייפו והתחלפו, ועוד פעם ניסו, וקראו גם לבעלי תקיעה שסיימו במניינים אחרים לבוא ולסייע.
קריאת שמע
אני זוכר שהרב היה מאריך בשמע ישראל. ראיתי אותו כילד באולם הראשון שנכנסים לבית הכנסת בשערי חסד. היו קודם נכנסים לשם ומתפללים ואחר כך נכנסים מהאולם הזה לאחד המניינים שבצד ימין או שמאל. ואני זוכר שהרב חרל"פ עומד שם בצד ימין והיה מתפלל, היתה לו ארשת פנים מאוד רצינית, כבדה. זה הרשים אותי. לא ידעתי על מעלתו עד שהגעתי לישיבת מרכז הרב.
היציאה מהסוכה
בהקשר אחר, אני לא הייתי נוכח, אבל אחי הגדולים מבני עקיבא, היו מספרים שהיו מוציאים את הרב בסוכות ומלווים אותו מהסוכה שבביתו לבית כנסת הגר"א, לא היה מרחק גדול, והיו שם בני הנוער הדתי ותושבי השכונה, וכולם יצאו בריקודים. הרב חרל"פ יצא עם שקיעה, אחרי תפילת מנחה בסוכתו, לכיוון בית כנסת הגר"א, הייתה אז שמחה גדולה, הצטרפו לזה תושבי השכונה ותושבי השכונות הסמוכות, ואחי מבני עקיבא. שמעתי שהרב חרל"פ יצא רק פעמיים בלבד מהסוכה בכל שבעת הימים, פעם אחת לכותל ופעם כדי להקביל פני רבו-הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
שמחת תורה
לאבי היו מנהגים, סדרים שלו, היה הולך להתפלל די מוקדם בליל שמחת תורה, ואנחנו אכלנו מוקדם יחסית, ואחר כך הלכנו לראות את הריקודים אצל הרב חרל"פ. ושוב אני מדבר על ארשת פנים רצינית, אני זוכר את השירים שהיה שר, "מי הוא זה ואי זה הוא זה לי ואנוהו" ו"ועל ישראל אמונתו" וגם, צווימי צווימי...אני שומע אותם שירים עדיין באזני. השיר הזה על ישראל גאותו זה באמת מתאים לכל הנקודה הגדולה שהרב קוק והרב חרל"פ דיברו הרבה מאוד על הנקודה של עם ישראל. הוא שר גם על ישראל ברכתו, על ישראל גאותו. היה עומד בקצה המזרח של הבית כנסת למעלה, והיה שר. היתה לו אשרת פנים רצינית. עלינו למעלה וראינו את זה..

הרב חרל"פ היה, בבר מצוה של אחי, ישראל מאיר, ואחי הלך להגיד לפניו את הדרשה-
לא יודע אם זה היה מקובל ברחביה, אלא שאצל אבי היה לו הערצה וכבוד לתלמידי חכמים.
כך נהגו כל בני המצווה בשערי חסד.
אחי הרב ישראל מאיר מספר שפעם הרב חרל"פ חלה וכיוון שלהורי היה פנסיון וגם אבי היה רופא,אז הרב החולה שהה בפנסיון לבדו מס' ימים. באחד הלילות נפטרה לפתע אשת הרב חרל"פ. כיוון שהיה כבר חצות חיכה אבי לאור הבוקר.כאשר נכנס לחדר הרב,אמר לו מייד הרב:לא יושבים שבעה על ידיעה אלא על שמועה,יודע אני שהרבנית הלכה לעולמה אנא הודיעני ואשב עליה שבעה.הדבר היה מבהיל ,הלא איש לא היה יכול להגיע ולהודיעו מלבדנו ועל פלפון ומיילים טרם חלמו.
הייתי בן 16 כאשר הרב נפטר.

האם ללכת להגנה?
שמעתי ממשה זקס(זק"ש), חבר קבוץ שעלבים. הוא היה לפני בתנועת עזרא, אולי 15 שנה מבוגר ממני, הוא אגרונום במקצועו. והוא סיפר לי שלפני מלחמתה שחרור לא כל הרבנים התירו לבני הנוער ללכת להגנה. למה? מפני שהאווירה שם היתה אוירה חילונית, ורבים מהנוער הדתי החל מעזרא וכלה בבני עקיבא, הפסיק לשמור שבת, יצאו לתרבות רעה. משה זק"ש, סיפר לי שהלך לרבני ירושלים ואף אחד לא התיר לו ללכת להגנה מפני שרובם נהיו לא דתיים בהגנה. הסיבה שנהיו לא דתיים כי האווירה היתה שצריכים להקים מדינה, ואגב המתח של הקמת המדינה אפשר להקל בשבת וכדו'. ורבים נכנסו כדתיים ויצאו כלא דתיים, בין הבנים וגם בין הבנות. היו גם היו פעולות בהגנה שהם סכנו את עצמם והיו צריכים היתר לסכן את נפשם לאו דווקא בהצלת נפשות ממש אלא בפעילות שוטפת. רבני ירושלים לא התירו להם ללכת להגנה. עד שהגיעו לרב חרל"פ, והרב חרל"פ אמר להם שאם הם מרגישים שהם צריכים לעשות את זה, שלא ילכו נגד הרצון הזה. לא התיר להם שחור על גבי לבן, אבל אמר להם לא ללכת נגד הרצון.

ספרי הרב חרל"פ
המשיך הרב לוינגר וסיפר:פעם התבטא באוזני הרב אברהם דוד רוזנטל, שלימים כיהן כרבה של 'שערי חסד'.:
"ספר 'ממעייני הישועה' של רבי יעקב משה הוא השו"ע של הגאולה", (ממעייני הישועה הוא חלק ו' בסדרת מי מרום-ספרי המחשבה של הרב חרל"פ)
גם הרב יעקב צ'רבוניץ סיפר :" כשלמדתי בישיבת חברון הגעתי פעם בז' בכסלו לישיבת 'בית זבול' ביום הזיכרון של הגרי"מ חרל"פ. זכורני היטב דבריו של הרב ישראלי: "ספר 'ממעייני הישועה' של הגרי"מ חרל"פ הוא השו"ע של הגאולה".
המשיך הרב לוינגר:חשוב להכיר את המכתבים המיוחדים של הרב חרל"פ ממסע הרבנים.
(חלקם בספר 'ישלח ממרום'):
וכך כתב הרב חרל"פ– "אין כל הכסף והזהב שבעולם שווה לעומת התענוג הגדול לראות את הוד יופיו של מרן אור ישראל שליט"א מדבר מעומק משנתו בלי שום התפעלות גופנית, רואים איך עולה למקורו ושואב מים ... שאינם נפסקים ומורידם לזה העולם" – הרב חרל"פ מתאר במכתבו איך הרב קוק מדבר את הדברים הכי גדולים בין הפועלים שם. הפועלים יצאו מלאי התפעלות ממנו, מדובר על פועלים שלא היו דתיים, הוריד להם את הרעיונות הגדולים ביותר לתוך זה העולם. בלי שום התפעלות גופנית –בלי לעשות הצגות.אלא בכוח השכל וההסבר, והנעימות, והאמת. כולם ידעו את זה, אבל פתאום הוא אמר: אתם יודעים מה זה ארץ ישראל? במרחביה, בעתלית, בדגניה. ראו את הדבר הזה, איזה ענק היה הרב קוק.
וזה מסביר את מה שאמר הרב חרל"פ לחבר'ה שרצו להתגייס להגנה: שאם אתם מרגישים שזה מה שאתם צריכים לעשות – עשו. "ישראל עם קדוש... הוא האור המאיר לכל העולם כולו.... שכל העולם יכירו במלכותו של הקב"ה, כמו שמעתירים... וידע כל פעול .... ובכל עוז ועצמה מתאמצים ישראל למלא תפקיד קדוש זה..."

כתב: יאיר חרל"פ מחבר הספר 'שירת הי"ם- שירת חייו של רבי יעקב משה חרל"פ





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il