בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תבוא
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה
צדיק גדול זכיתי להכיר בזמנו בירושלים, ושמו – רבי רפאל לוין זצ"ל. רבי רפאל היה בנו של הצדיק הירושלמי, רב האסירים רבי אריה לוין זצ"ל. מאביו הגדול קיבל רבי רפאל את מסורות תורת הנסתר מבית מדרשו של הגר"א, ורבים שיחרו לפתחו לעצה וברכה. כאביו הגדול, היה מקבל את פני הבאים בחום ואהבה, כשהוא מקדיש לכל אחד את כל הזמן שבעולם.
זכיתי להיכנס אליו מספר פעמים. תמיד, בתום העצה והברכה, היה מבקש – 'תבוא לבשר' (בשורות טובות)!
משפט זה טומן בחובו אמירה חשובה. אנשים הולכים לצדיקים בשעת צרה ומצוקה, ומשתפים אותם בקושי ובבעיה. כמה הולכים לשתף אותם בבשורה הטובה?
כיוצא בדבר, בעבודת ה'. האדם נזכר ופונה לבוראו בשעת הקושי, אך בשעות הטובות שוכח לעיתים להודות לו. וכבר אמר חכם אחד – 'שיר המעלות' כולם אומרים, אך 'מזמור לתודה' רבים שוכחים!
בפרשת כי תבוא יש ציווי מיוחד – להביא ביכורים, ולהגיד תודה לה'. לבוא לבשר!
והנה, למרבה התמיהה, דווקא בתוך פרשת הביכורים, בעת שאנו מודים לה', אנו מזכירים גם את המאורעות הקשים. "ארמי אובד אבי", "וירעו אותנו המצרים, ויענונו...". עד שבא האדם ומודה לבוראו, הוא שב ונזכר בכל הקשיים?
והתשובה נעוצה בתובנה דקה ועדינה בנפש האדם. לאדם לא נעים להיזכר בזיכרונות קשים, לכן הוא מעדיף להדחיקם, ולהיזכר רק בזיכרונות הטובים. כך מתרגל האדם להתרפק רק על זיכרונותיו הטובים, 'נוסטלגיה' בלעז. תכונה זו כשהיא לעצמה היא טובה, אולם חסרונה נעוץ בכך שהיא יוצרת אצל האדם את התחושה שפעם היה טוב והיום פחות טוב (מוכר?).
האמת מצויה בתפיסה המאוזנת, המוצאת את נקודות הטוב בעבר ובהווה, ויודעת להודות עליהם לבורא. "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זאת".
לפיכך, מנחה אותנו התורה, להיזכר גם בקשיי העבר, ומתוך כך להיזכר בישועות העבר, ולדעת להודות על הטוב שהוליד ה' מתוך כל המשברים והוענק לנו בהווה. רק כך נוכל להגיע למדרגה השלימה של – "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך"!



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il