רשות הסנהדרין (חלק ג')

לשם מה יש לבקש פונים לסנהדרין לפני יציאה למלחמת רשות?

3303

הרב יוסף כרמל

חשוון תשס"ה

2 דק' קריאה

בשיעור שעבר הבאנו את הגמרא במסכת ברכות העוסקת באותו מקרה בו, באו אל דוד אנשיו והתלוננו על הבעיה החברתית שנוצרה בגלל בעיות כלכליות של העשירונים הנמוכים. הפתרון שהתקבל לבסוף (לאחר שפתרון אחר נפסל) למרבה ההפתעה, היה- יציאה למלחמה. השלל שיילקח ישמש להעלאת רמת החיים של העניים. כדי לצאת למלחמה מעין זו דרושה הסכמת הסנהדרין ומוסיף רש"י שהפניה לסנהדרין הייתה נחוצה גם כדי שהם יתפללו להצלחת הכוחות הלוחמים. מדייק מלשון רש"י מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כי:

"מזה נראה לכאורה שאין הסכמתם נצרכת לעיכובא, והיא רק בבחינת הידור (מצווה) בעלמא שעל ידי זה יתפללו עליהם שיצליחו".

מקשה על כך מו"ר "והוא תמוה שמנין לו לרש"י לפרש טעם זה, שממנו תוצאות ונפקא מינות לדינא, מה שהוא נגד פשטות המשנה (בסנהדרין שהבאנו בשבוע שעבר, שם ברור שיש ליטול רשות מהסנהדרין לפני היציאה למלחמת הרשות) (עמוד הימיני סימן יד סע' א)?

לפני שנביא תירוץ שמופיע בספרי האחרונים, נרחיב את היריעה לכיוון נוסף. בעל "ספר החינוך" פוסק:

"מצות הריגת שבעה עממין :להרוג שבעה עממים המחזיקין בארצנו טרם כבשנו אותה מהם, והם הכנעני והאמורי וכו', ולאבדם בכל מקום שנמצאם, שנאמר עליהם [דברים ז', ב'], החרם תחרים אותם, ונכפלה המצווה בסדר שופטים. שנאמר שם [כ', י"ז], כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו'. ..מדיני המצווה, מה שאמרו זיכרונם לברכה שאין מלך ישראל נלחם תחילה אלא מלחמת מצווה שהיא מלחמת שבעה עממין הנזכרים, ומלחמת עמלק, ומלחמת עזרת ישראל מצר שבא עליהם, ובמלחמות אלו אינו צריך ליטול רשות מבית דין. ...ונוהגת מצווה זו בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן שיש כח בידינו להורגם. ...ועובר על זה ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו מבלי שיסתכן בדבר ולא הרגו, ביטל עשה זה, מלבד שעבר על לאו שנאמר עליהם [דברים כ', ט"ז] לא תחיה כל נשמה..." (ספר החינוך מצווה תכה).

אם כן ה"חינוך" חוזר על העיקרון כי במלחמת מצווה אין צורך בקבלת רשות הסנהדרין ומוסיף כי המצווה מוטלת על כל אחד ואחד, אבל רק מי שיכול לקיים המצווה בלי להסתכן מחויב בה. ומפורש כי אין חובה להסתכן כדי כקיים מצווה זו. בשבוע הבא נביא את תמיהת האחרונים על קביעה זו.