בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • הלכות ירושלים והמקדש
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

undefined
2 דק' קריאה
כדי שנוכל להסביר את שיטת מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל אנו חייבים להקדים הקדמה נוספת. התורה בספר דברים משתמשת בכינויים כאשר היא עוסקת בשאלה מהו המקום שהקב"ה ייעד להקרבת קרבנות. וז"ל התורה:
"כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם מכל שבטיכם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם: וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה' אלוקיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אלוקיך: לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לָךְ: וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיקֹוָק: וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אלוקיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה: כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' באחד שבטיך שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". )דברים י"ב ו-יד).

לא ברור מהו המקום, מדוע התורה חוזרת פעמיים על הציווי "כי אם במקום-כי אם אל המקום", לא ברורה הכפילות של "מנוחה - נחלה" ולכאורה קיימת סתירה בין הביטויים "מכל שבטיכם-באחד שבטיך". נחלקו תנאים בהסבר העניין. וז"ל המדרש:
"כתוב אחד אומר (דב' י"ב יד) "באחד שבטיך" וכתוב אחד אומר "מכל שבטיכם", כיצד נתקיימו שני כתובים הללו, ... הכסף מכל שבטיכם בית הבחירה משבט אחד דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר באחד שבטיך זו שילה, מכל שבטיכם זו ירושלם" (ספרי דברים פיסקא סב ד"ה (ה) כי).

לפי זה לדעת רבי שמעון כל דברי התורה מוסבים אך ורק על ירושלים ואילו לפי דעת רבי יהודה התורה מצווה אותנו מה לעשות במשכן שילה ואחר כך במקדש בירושלים. (עמוד הימיני סימן א סע' ו). בשיעור הבא נסביר מה משמעות העניין לענייננו.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il