- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
חז"ל ממשילים את העולם הזה ללילה ואת העולם הבא ליום, גם הגלות נמשלה ללילה והגאולה ליום ואף תורה נמשלת לאור "ותורה אור" ("ויקרא אלקים לאור יום") והעדר תורה לחשך.
המפגש בחודש זה עם הלילות הארוכים הוא בעצם מפגשם של ישראל עם היוונים.
ידועה דרשת חז"ל על הפסוק "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום" וחשך – זו יון שהחשיכה עיני ישראל בגזרותיה" וחנוכה שחל בחדש זה חל גם בסביבות היום הכי קצר בשנה וגם בסוף החודש, בשעה שאור הלבנה הולך ומתמעט עד שכלל לא נראה.
היוונים באים להחשיך את אורו של העולם הבא והם גוזרים על המילה ועל השבת ועל החודש ועוד גזרו "כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלוקי ישראל". אלו גזירות שמטרתן לנתק את החיים הארציים הישראליים ממקורם הרוחני. כלומר, לחיות בחשך.
היוונים באים להשכיח את התורה (אור) מישראל -"להשכיחם תורתך". כלומר, לחיות בחשך.
היוונים באים לשלוט על ישראל ולהשכיחם את אור הגאולה. כלומר, לחיות בחשך.
היוונים מטמאים את השמנים ופורצים פרצות במקדש - באורו של עולם. כלומר, לחיות בחשך.
החיים בחשך, פירושם, שהמציאות מצד עצמה נשארת אותו דבר, כמו שקורה בחדר כשמכבים את האור, הכסא נשאר כסא ונשאר באותו מקום וכן השלחן וכן שאר רהיטי החדר. הבעיה היא של האדם שנמצא בחשך שנדמה לו הכסא כמו שלחן והשלחן כמו אדם. זה מה שהיה במאבק עם היוונים, זו הגלות היחידה שבכלל לא גלינו מארץ ישראל, נשארנו בארץ עם אותם דברים, אבל החושך היה כל כך גדול שלמרות שנשארנו בארץ היינו כמי שגלינו מארצנו. זו הגלות היחידה שיש מושג של "מתיוונים" יהודים שמכניסים את התרבות הגויית פנימה. גם בשאר הגלויות מן הסתם, היו יהודים שפרשו, אך הם יצאו החוצה, אבל כאן הוכנסה התרבות היוונית אל הקודש, יהודים שמתנהגים כמו יוונים וחושבים שכך צריך להתנהג יהודי! זה בלבול המושגים, כמו לחשוב על הטהור שהוא טמא ועל הטמא שהוא טהור, זו המשמעות של לחיות בחושך!
מהו הכח שמאפשר לישראל לנצח את יון? הכח שמנצח את החושך הוא פשוט האור, אבל כדי לנצח את החשך היווני, ניצרך אור בעל עוצמה גדולה מאד, כפי שבאמת הצליחו להדליק את האור במנורה על ידי שמן טהור שהיה בפך החתום בחותמו של הכהן הגדול. כהן גדול המבטא את שיא הופעת הקדושה בכל רבדי הופעתה בעולם בשנה ובנפש (עש"ן). קדושת הכהן הנכנס ביום הכי קדוש למקום הכי קדוש, זה השמן שמבטא את עומק הקדושה הישראלית ששום יד נוכרי וזר לא יכולה לגעת בו ולטמאו. מה עניינו של אותו שמן? חז"ל דורשים על הפסוק "במחשכים הושיבני" זה תלמודה של בבל ובפשטות הכוונה היא, שתלמוד בבל ביחס לתלמוד ארץ ישראל הוא כחשך ביחס לאור וכפי שמופיע בתלמוד הירושלמי הביטוי - "תא חזי"- בוא וראה ואילו בבבלי הביטוי המקביל הוא - "תא שמע" -בוא ושמע, כי בחושך אפשר לשמוע ואי אפשר לראות. אך יחד עם זה ניתן לומר שחז"ל מלמדים אותנו שיש כוח של תורה שמאיר ומחיה גם במציאות של חשך. מה שורשו של אור התורה הפנימי הזה שמתגלה בתורה שבעל פה? אומרים חז"ל, אור שברא הקב"ה ביום הראשון, כיוון שראה רשעים לא רצה שישתמשו בו, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא והיכן גנזו? בתורה. אור זה לפני שנגנז שימש את אדם הראשון ל"ו שעות מיום ששי ועד מוצאי שבת. והנה בתלמוד הבבלי יש ל"ו מסכתות, זהו הכח המאיר את העולם גם בזמן של חושך וכדרך שאמרו חז"ל שבכל דור יש ל"ו צדיקים נסתרים שעליהם העולם מתקיים. (עפ"י ה"בני יששכר")
כדי לנצח את היוונים התגלה כוח האור הגנוז שאכן האיר במשך שמונה ימים וביטא בזה את הופעת המימד העליון שמעל לטבע כפי שמבוטא במספר שמונה, וכדי להאיר לדורות גם בזמני החושך היותר גדולים ציוו אותנו חכמים להדליק (למהדרין) ל"ו נרות במשך שמונה ימים, ללמדנו שהאור הגנוז אף פעם אינו נפגם והוא אשר מאיר גם בשיא החושך – הימים הקצרים וסוף החודש – וממנו יואר העולם עד שיעלם החושך ואכן ימי החנוכה מתחילים אמנם, בסוף החודש ובימים הקצרים, אך מסתיימים בתחילת החודש הבא, לאחר מולד הלבנה וכשהימים מתחילים לאט לאט להתארך.
וכבר כתב הרב זצ"ל: "הגויים טמאו את היהדות הגלויה במגעם, נגעו בשמנים הקדושים ושקצו אותם, אבני מזבח נתפגלו, אבל בקדושתם נשארו פנימיות הסודות שהם עלומים וחתומים ממגע זר – ודווקא הפנימיות היותר נשמתית, כי המבטאים אשר לסודות כבר באו פריצים וחללום. ופנימיות זו שהיא נשמת הנשמה העליונה קבועה היא בנשמה הסגולית אשר לישראל ואינה זזה ממנה, כל זמן שהקישור לכללות האומה ולצביונה חי בקרבו, כל זמן שהוא חפץ בכלל באושר והצלחת האומה הישראלית, אע"פ שאינו יודע לקרוא בשם ולפרש את צפונותיו. ואפילו אם הוא טועה במעשיו ודעותיו, תוכו קדש קדשים". (אורות התחיה פרק ס"ג.)
שלושה כוחות מתאבקים
בהוצאת "בית הרב" גליון מס' 131
הרב דניאל הרשקוביץ | אלול תש"ע
מגד ירחים כסלו תשע"ט
גליון מס 233
רבנים שונים | כט חשוון תשע"ט
ביטויו הכפול של חג השבועות
מגד ירחים גליון מס' 178
הרב מאיר טויבר | סיון תשע"ד
מגד ירחים כסלו תשע"ג
גליון 159
רבנים שונים | כסלו תשע"ג
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
קילוף פירות וירקות בשבת
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
איך ללמוד גמרא?