בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • יסודות האמונה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

undefined
4 דק' האזנה
כך מתאר החבר את דמותו של החסיד בעם היהודי: החסיד מושל בכל כוחותיו הרוחניים והגשמיים. הוא שולט על מידותיו ותכונותיו שלטון מלא. הוא שולט בכוח הרצון ומעורר אותו להפעיל אל כל הכוחות וכל האיברים שיעשו את מלאכתם בזריזות, בחריצות ובשמחה: שהרגלים לא יתעצלו לעמוד בשעה שצריך, גם אם זה קשה שהעיניים יביטו לאן שצריך ולא יפנו להביט במקום שלא ראוי להביט. כל האיברים של החסיד ממושמעים ועומדים הכן לעשות את המוטל עליהם גם אם זה דורש מאמץ.

לא קל לשלוט על הלשון, והרבה פעמים אדם מדבר דברים שאח"כ הוא מתחרט שאמר אותם. אבל החסיד שולט בלשונו, וכל מה שיוצא מפיו זה מתוך מחשבה תחילה. כל דיבור שקול ומחושב. ונמצא שתפילת החסיד אינה מתוך הרגל בלי שימת-לב כשירת הזרזיר והתוכי. אלא כל מילה - מחשבה עימה, כל מילה בכוונה. ממילא התפילה מרוממת, שעת התפילה היא שעה של התעלות רוחנית. זמני התפילה הם נעשים לעיקר היום, הם הפיסגה. שעות היום הם הכנה לתפילה והוא מצפה ומשתוקק לתפילה המרוממת אותו לפסגות רוחניות כל עבודת החסיד היא בשמחה, לא בכניעה. כמו שדברנו על כך בעבר. התפילה לנפש היא כמו ממון לגוף כשם שהמזון מועיל לגוף ומקים אותו.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il