- מדורים
- קרוב אליך
גליון מס 109
"רק" ניגונים
בדרום תאילנד היה גר בחור ישראלי בשם אבי שהתעסק הרבה ביוגה והפך ל"יוגה מאסטר". הוא התמקם באחד האיים שמשך אנשים ללמוד את תורות המזרח, ופתח שם מרכז.
בכל פעם שהוא הגיע לבנגקוק הוא היה נכנס לבית חב"ד לומר שלום, אבל תמיד היה ממהר ומיד בורח, ראיתי שהוא חושש להישאר יותר מדי. יום אחד, היה זה בתאריך ב' תמוז, ראיתי אותו מהדלת נכנס ומיד כשניגש אלי אמרתי לו "אתה חייב לבוא לכאן הערב!". הוא מיד שאל מה יש הערב, ואמרתי לו שג' בתמוז זה יום ההילולא של הרבי ויש התוועדות מאוד מיוחדת. הוא שאל מה זה התוועדות והסברתי לו ששרים הרבה ניגוני נשמה מיוחדים ושווה לו לבוא. הוא בירר אם לא יהיו יותר מדי "הטפות", והרגעתי אותו שיהיו בעיקר ניגונים.
באותה התוועדות באמת השתדלנו להמעיט בדיבורים וניגנו הרבה מאוד ניגונים, ראיתי שהבחור מאוד נהנה ומתרגש. לקראת סיום ההתוועדות, בשעה שתיים בלילה, אמרתי שנהוג בהתוועדות חסידית שכל אחד מקבל על עצמו החלטה טובה. התחלנו סבב בין הנוכחים, וכשהגענו לאבי הוא אמר לי "אצלנו נהוג שהמאסטר אומר לך מה להחליט, כאן אתה המאסטר אז אתה תגיד לי מה להחליט". עניתי לו שאם אני אגיד זה יכול להיות יקר ועדיף לו להחליט לבד, והוא בשלו "אתה תגיד, ומה שתגיד – אעשה". אמרתי לו "אם כך, אני רוצה שתניח תפילין בכל יום". "זו בעיה" הוא ענה לי, "אבל אמרת שתעשה כל מה שאגיד!" טענתי, הוא צחק ואמר לי "לא הבנת, אין לי בעיה להתחיל להניח אבל אין לי איך, כי אין לי תפילין באי שלי". אמרתי לו שהבעיה הזו תיפתר עוד דקה, רצתי לבית הכנסת והבאתי לו תפילין, הראיתי לו איך להניח והוא הבטיח שיתחיל להניח כל יום.
חודש אחר כך, ביום שישי אחרי־הצהריים אבי נכנס לבית חב"ד ואמר לי: "הגעתי לעשות אתכם שבת". שמחתי מאוד לראות איך מצווה גוררת מצווה, והנה לראשונה הוא יחווה שבת כהלכתה. בעונג השבת בביתנו, כשהגיע תורו של אבי, הוא נעמד וסיפר לכולם שלפני כחודש הוא השתתף בהתוועדות ומאוד נהנה מהניגונים והתחבר אליהם, ואז הרב ביקש שכל אחד ייקח החלטה טובה "ואני החלטתי להניח תפילין בכל יום, ומאז אני מניח תפילין בכל בוקר ובכל ערב". כולם כמובן צחקו אבל נתנו לו לסיים את דבריו, הוא סיפר שהוא מאוד מתרגש בכל פעם שהוא מניח, ואמר תודה על שעזרנו לו להחליט את ההחלטה.
כשסיים שאלתי אותו "למה החלטת להניח גם בערב, הרי אמרתי לך להניח בכל בוקר?". אבי ענה לי "כבוד הרב, אתה עדיין לא מכיר אותי מספיק. אני אדם מאוד יסודי, כשאני עושה משהו זה עד הסוף. מכיוון שראיתי שכתוב 'כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין, כאילו מעיד עדות שקר', וראיתי שיש פעמיים ביום 'שמע ישראל', הבנתי לבד שמניחים גם בערב. אם אני כבר עושה משהו, אני מעדיף לעשות אותו בצורה הכי מושלמת...".
כמובן שהסברתי לו את סדר הדברים והמשכנו ללמוד ביחד. כיום, ברוך ה', אבי נשוי לבעלת תשובה והם מנהלים בית שומר תורה ומצוות לתפארת.
בכל פעם שהוא הגיע לבנגקוק הוא היה נכנס לבית חב"ד לומר שלום, אבל תמיד היה ממהר ומיד בורח, ראיתי שהוא חושש להישאר יותר מדי. יום אחד, היה זה בתאריך ב' תמוז, ראיתי אותו מהדלת נכנס ומיד כשניגש אלי אמרתי לו "אתה חייב לבוא לכאן הערב!". הוא מיד שאל מה יש הערב, ואמרתי לו שג' בתמוז זה יום ההילולא של הרבי ויש התוועדות מאוד מיוחדת. הוא שאל מה זה התוועדות והסברתי לו ששרים הרבה ניגוני נשמה מיוחדים ושווה לו לבוא. הוא בירר אם לא יהיו יותר מדי "הטפות", והרגעתי אותו שיהיו בעיקר ניגונים.
באותה התוועדות באמת השתדלנו להמעיט בדיבורים וניגנו הרבה מאוד ניגונים, ראיתי שהבחור מאוד נהנה ומתרגש. לקראת סיום ההתוועדות, בשעה שתיים בלילה, אמרתי שנהוג בהתוועדות חסידית שכל אחד מקבל על עצמו החלטה טובה. התחלנו סבב בין הנוכחים, וכשהגענו לאבי הוא אמר לי "אצלנו נהוג שהמאסטר אומר לך מה להחליט, כאן אתה המאסטר אז אתה תגיד לי מה להחליט". עניתי לו שאם אני אגיד זה יכול להיות יקר ועדיף לו להחליט לבד, והוא בשלו "אתה תגיד, ומה שתגיד – אעשה". אמרתי לו "אם כך, אני רוצה שתניח תפילין בכל יום". "זו בעיה" הוא ענה לי, "אבל אמרת שתעשה כל מה שאגיד!" טענתי, הוא צחק ואמר לי "לא הבנת, אין לי בעיה להתחיל להניח אבל אין לי איך, כי אין לי תפילין באי שלי". אמרתי לו שהבעיה הזו תיפתר עוד דקה, רצתי לבית הכנסת והבאתי לו תפילין, הראיתי לו איך להניח והוא הבטיח שיתחיל להניח כל יום.
חודש אחר כך, ביום שישי אחרי־הצהריים אבי נכנס לבית חב"ד ואמר לי: "הגעתי לעשות אתכם שבת". שמחתי מאוד לראות איך מצווה גוררת מצווה, והנה לראשונה הוא יחווה שבת כהלכתה. בעונג השבת בביתנו, כשהגיע תורו של אבי, הוא נעמד וסיפר לכולם שלפני כחודש הוא השתתף בהתוועדות ומאוד נהנה מהניגונים והתחבר אליהם, ואז הרב ביקש שכל אחד ייקח החלטה טובה "ואני החלטתי להניח תפילין בכל יום, ומאז אני מניח תפילין בכל בוקר ובכל ערב". כולם כמובן צחקו אבל נתנו לו לסיים את דבריו, הוא סיפר שהוא מאוד מתרגש בכל פעם שהוא מניח, ואמר תודה על שעזרנו לו להחליט את ההחלטה.
כשסיים שאלתי אותו "למה החלטת להניח גם בערב, הרי אמרתי לך להניח בכל בוקר?". אבי ענה לי "כבוד הרב, אתה עדיין לא מכיר אותי מספיק. אני אדם מאוד יסודי, כשאני עושה משהו זה עד הסוף. מכיוון שראיתי שכתוב 'כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין, כאילו מעיד עדות שקר', וראיתי שיש פעמיים ביום 'שמע ישראל', הבנתי לבד שמניחים גם בערב. אם אני כבר עושה משהו, אני מעדיף לעשות אותו בצורה הכי מושלמת...".
כמובן שהסברתי לו את סדר הדברים והמשכנו ללמוד ביחד. כיום, ברוך ה', אבי נשוי לבעלת תשובה והם מנהלים בית שומר תורה ומצוות לתפארת.

קרוב אליך (551)
הרב יהושע שפירא
165 - איפה הלהט???
166 - "רק" ניגונים
167 - אנרגיה מתחדשת
טען עוד

ארבע מצוות חג הפורים - בפנימיות!
גליון מס 117
רבנים שונים | אדר ב תשע"ו

חלק אלוה ממעל ממש?
פרק ב גליון מס 95
רבנים שונים | חשוון תשע"ו

בשבילי נברא העולם?!
קרוב אליך גליון מס 88
רבנים שונים | אלול תשע"ה

קרוב אליך פרשת פנחס תשפ"ג
גליון מספר 473
רבנים שונים | תמוז תשפ"ג
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
שופר
מה המשמעות הנחת תפילין?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להתכונן לחגים?
איך ללמוד גמרא?

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הבדלה למוצאי יום טוב
נוסחים שונים
הסידור המהיר | סיון תשפ"ב

ארבעת המינים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
השראת שכינה
הרב יהודה רוט | תשרי תשפ"ג
