בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • פניני הלכה - חנוכה
קטגוריה משנית
  • ספריה
  • חנוכה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

undefined
13 דק' קריאה

חנוכה




זהו שיעור הלכתי בעניין זמן הדלקת נר חנוכה. לחץ כאן לקבלת זמן הדלקת נרות חנוכה




ט - משפחה שמתארחת בחנוכה
בני משפחה שהלכו לבקר ידידים או קרובים, ובשעת הדלקת הנרות הם עדיין בבית מארחיהם. למרות שהם אוכלים שם ארוחת ערב, אין בית מארחיהם נחשב כביתם, ולכן הם אינם יכולים לקיים שם את מצוות הדלקת נרות. לפיכך, אם אפשר, טוב שאחד מבני המשפחה ילך לביתם להדליק נרות בשעת צאת הכוכבים, ובזה יצאו כולם ידי חובת הדלקה. בנוסף לכך, בני המשפחה האחרים יקפידו לשמוע את הברכות ולראות את הנרות בבית המארחים, כדי להשתתף בהודאה על הנס. ואם הם במקום רחוק ואין מי שיכול ללכת לביתם להדליק נרות, אזי כשיחזרו לביתם ידליקו נרות בברכה, ואם ירצו לאכול לפני כן, יסכמו ביניהם שכאשר יחזרו לביתם יזכירו זה לזה להדליק נרות. 1
אבל אם הם מתכוונים לאכול ארוחת ערב ולישון בבית מארחיהם, אזי בית המארח נחשב ביתם באותו יום, ובהדלקת המארח הם יכולים לצאת ידי חובה. ויקפידו לקנות שותפות בנר בשווה פרוטה, או שבעל הבית יקנה להם במתנה חלק מהנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהת הנר.
ולמנהג אשכנז, המהדרין מן המהדרין נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות בברכה, ולכן גם האורחים ידליקו שם נרות בברכה.
ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים נכון שידליקו נרות חנוכה בברכה בדירת האירוח, וישתדלו להדליק במקום שהעוברים ברחוב יוכלו לראות את הנרות ויתפרסם הנס יותר. 2

י - משפחה שמתארחת בשבת
וכן הדין במשפחה שמתארחת כל השבת, שביתם באותה שבת הוא בית המארח, ויתנו לו פרוטה בערב שבת כדי שיהיו שותפים בנרות, ויצאו ידי חובתם בהדלקתו. ולמנהג אשכנז, עדיף שהאורחים ידליקו נרות בברכה. ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים נכון שידליקו נרות בברכה בדירת האירוח.
במוצאי שבת, אם הם מתכוונים לחזור במהרה לביתם, מוטב שידליקו נרות בביתם. ואם הם מתכוונים לחזור מאוחר, בשעה שכבר לא ילכו אנשים ברחוב, עדיף שיצאו ידי חובת המצווה בבית מארחיהם, כפי שיצאו בערב שבת. ואם הם אינם חוזרים במהירות אבל גם לא מאוחר, הרי הם רשאים להחליט היכן להדליק את נרותיהם, כי מצד היום הקודם מקומם עדיין בבית מארחיהם, ומצד היום הבא מקומם בביתם, לפיכך מותר להם לבחור את מקום הדלקתם. 3

יא - נשוי שאינו בביתו
נשוי שנסע בחנוכה לבדו מביתו, והוא מתארח לשינה אצל ידידים או בני משפחה, אשתו שנשארה בביתם צריכה להדליק נרות, ובהדלקתה היא פוטרת אותו. ואע"פ שידי חובת מצוות הדלקת נרות הוא יוצא בהדלקת אשתו, יש אומרים שידי מצוות פרסום הנס וראיית הנרות אינו יוצא, לפיכך עליו לשמוע את הברכות ולראות את הנרות בבית מארחיו או בבית הכנסת, כדי להשתתף בהודאה על הנס (כמבואר לעיל יב, ו, 4).
ואם זה שנסע ירצה להדליק נרות - לפי מנהג אשכנז הוא רשאי להדליק בברכה, וישתדל להקדים להדליק לפני הזמן שאשתו תדליק בביתם. ולמנהג ספרד לא ידליק. 4
ואם הוא מתארח בדירה ריקה או בבית מלון, למרות שאשתו מדליקה בביתו, ידליק שם נרות. למנהג אשכנז ידליק בברכה, ולמנהג ספרד אם הוא בארץ ידליק בלא ברכה, ואם הוא בחוץ לארץ ידליק בברכה. 5
וכן חייל נשוי שיצא למילואים, אינו צריך להדליק נרות מפני שאשתו מדליקה עבור שניהם בביתם, וישמע את הברכות מחייל אחר שידליק נרות. ואם אין שם במחנה מי שידליק נרות, ידליק נרות בברכה בחדר האוכל, כי גם אם הוא נוהג כמנהג ספרד, מצווה להדליק נרות עבור שאר החיילים הרווקים. ואם כולם שם דתיים ונשואים ומדליקים עליהם בביתם, אם הם עשרה, ידליקו נרות בברכה בבית הכנסת.
ומה שלמדנו שהנשוי יוצא בהדלקת אשתו, זה בתנאי שהיא נשארה בביתם, אבל אם נסעה להתארח במקום אחר, כגון בבית הוריה, חזר החיוב לבעלה, ולכל המנהגים חובה עליו להדליק נרות במקום שהוא נמצא, וידליק בברכה.
וכן דין אשה שנסעה מביתה, שאם בעלה מדליק נרות בביתם, היא יוצאת ידי חובתה בהדלקתו. ותשתדל להיות נוכחת בעת הדלקת נרות בבית מארחיה. ואם היא לבדה במלון, תדליק נרות בעצמה - למנהג אשכנז תברך, ולמנהג ספרד לא תברך.

יב - רווקים עצמאיים
ככלל, דין רווקים עצמאיים כדין משפחה (לעיל ט). לפיכך, בחורים או בחורות, שיש להם בית משלהם, קנוי או שכור, צריכים להדליק נרות בדירתם. וגם אם יתארחו אצל חברים בשעת הדלקת הנרות, כיוון שהם ישנים בביתם, אינם יכולים לצאת בהדלקת נרות בבית המארחים, אלא עליהם לחזור לביתם להדליק נרות (ועיין לעיל ו-ח מתי הוא זמן הדלקת נרות לכתחילה ובדיעבד).
ואם הם מתארחים גם ללילה, אם הם ישנים בדירת המארחים, ישלמו פרוטה לבעל הבית או שבעל הבית יקנה להם חלק מהנר, ויצאו ידי חובתם בהדלקתו. ולפי מנהג אשכנז, טוב שידליקו נרות לעצמם בברכה להיות 'מהדרין מן המהדרין'. ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים ידליקו שם נרות בברכה. 6

יג - בחורי ישיבה חיילים וסטודנטים
בחורי ישיבה הלנים בחדרם ואוכלים בחדר האוכל, צריכים להדליק את נרות החנוכה בחדרם, מפני שהם רגילים לשהות בו זמן רב והוא מיוחד להם. ואם יש בחדרם חלון הפונה לרשות הרבים, ידליקו לידו כדי לפרסם את הנס. ואם אין שם חלון הפונה לרשות הרבים, ידליקו בתוך חדרם, וטוב שידליקו בצד שמאל של הדלת, כדי שתהיה המזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. 7
לגבי מנהג הספרדים התעורר ספק, שכן למנהג הספרדים ההידור הוא שגדול הבית ידליק עבור כל בני ביתו, ואם כן לדעת הרבה פוסקים, בחור הישיבה, אף שהוא מתגורר בישיבה, ביתו הוא בית הוריו, שהרי לשם הוא חוזר תמיד, וגם בהיותו חולה הוא חוזר לבית הוריו, לכן בהדלקת אביו הוא יוצא ידי חובה.
אולם מנגד, יש אומרים, שהואיל ורוב השנה הבחור מתגורר בישיבה, הרי הוא נחשב כאדם עצמאי שיש לו בית בפני עצמו ועליו להדליק נרות בברכה, אלא שלפי מנהג ספרדים אחד מבני החדר ידליק עבור כולם, וצריך ששאר החברים יהיו שותפים בנרות על ידי קניין או תשלום פרוטה. 8
וכדין בחורי ישיבה כך דין חיילים ותלמידי אוניברסיטה, שלפי מנהג אשכנז וחלק מהספרדים, עליהם להדליק נרות חנוכה בחדרם בברכה. ולמנהג רבים מהספרדים, יסמכו על הדלקת הוריהם, ואם אין שם מי שמדליק נרות, ידליקו נרות בלא ברכה.
וכן דין בנות שלומדות במכללה או באוניברסיטה ומתגוררות בפנימייה או בדירה שכורה. שלפי מנהג אשכנז וחלק מהספרדים ידליקו נרות בברכה. ולפי מנהג רבים מהספרדים, יסמכו על הדלקת הוריהן, ואם אין שם מי שמדליק נרות, ידליקו נרות בלא ברכה. 9

יד - בית מלון
המתארחים בבית מלון צריכים להדליק נרות. ונחזור בקצרה על מה שכבר נתבאר בהלכות הקודמות: אם הם משפחה או רווק עצמאי, ידליקו בברכה. ואם יש להם בן זוג שמדליק בביתם, או שהם סמוכים על שולחן הוריהם שמדליקים בביתם, למנהג ספרד ידליקו בלא ברכה, ולמנהג אשכנז ידליקו בברכה.
והנכון שידליקו את הנרות בחדרם, מפני שהוא מיוחד להם לעומת חדר האוכל שהוא מקום ציבורי. אם יש בחדר חלון הפונה לרשות הרבים, ידליקו ליד החלון. ויישארו בחדר לכל הפחות חצי שעה, וכשיצאו יכבו את הנרות, כדי שלא תפרוץ שם שריפה. ואם בעלי המלון אינם מסכימים שידליקו נרות בחדרים, בלית ברירה ידליקו בחדר האוכל. 10

טו - חולים בבית חולים
חולים המאושפזים בבית חולים חייבים בהדלקת נרות. אלא שאם הם נשואים, הם יוצאים ידי חובה בהדלקת בן זוגם בביתם. וכן אם הם צעירים וסמוכים על שולחן הוריהם, הם יוצאים ידי חובתם בהדלקת הוריהם בביתם.
ולמנהג אשכנז, למרות שהם נפטרים בהדלקת בני משפחתם בביתם, אם ירצו להדר יוכלו להדליק נרות בברכה, כמבואר לעיל (הלכה יא). ולמנהג רוב הספרדים, לא ידליקו נרות (לעיל 19, 22; יב, ג).
והמדליקים נרות בבית חולים, עדיף שידליקו בחדרם שהוא המיוחד להם. ואם הדליקו בחדר האוכל, יצאו ידי חובתם, שאף הוא נחשב קצת כביתם בזמן שהותם בבית חולים.
חולים שפטורים מהדלקת נרות, מפני שמדליקים עליהם בביתם, צריכים להשתדל לראות את נרות החנוכה ולשמוע את הברכות על הדלקתם. מפני שיש אומרים, כי אף שהם יוצאים ידי מצוות הדלקת הנרות בהדלקה שהדליקו בביתם, מכל מקום ידי מצוות ההודאה על הנס לא יצאו (לעיל יב, ו, 4). לפיכך, עליהם לחפש מי שצריך לברך ולהדליק, או אשכנזי שנוהג להדליק בברכה, ולשמוע את ברכותיו, ולכוון לצאת ידי חובת ברכת 'על הנסים', וביום הראשון יכוונו לצאת גם ידי ברכת 'שהחיינו'.

טז - שדה וכלי תחבורה
הפוסקים בשאלה, האם חיוב הדלקת נרות חנוכה קשור לבית. יש אומרים שתקנת חכמים היא שמי שיש לו בית ידליק נרות, אבל מי שמתגורר ברחוב, אינו יכול לקיים את המצווה. וכן מי שיצא לטיול והוא ישן בשדה, או חייל שנמצא באוהל קטן שאין בו שיעור בית (כשני מטר על שני מטר), אינו יכול לקיים את המצווה. ויש אומרים שגם מי שאין לו בית חייב להדליק נרות במקום שבו הוא נמצא.
וכיוון שיש בזה ספק, מי שאין לו בית ידליק נרות בלא ברכה. למשל, היוצא לטיול בחנוכה וישן בשדות ובדרכים, ידליק נרות בלא ברכה. וכן חייל שישן בשוחות או באוהל קטן, ידליק בלא ברכה. אבל מטייל או חייל שישן בתוך אוהל גדול, האוהל נחשב כבית, וידליק בברכה בפתח האוהל.
הנוסעים במשך כל הלילה ברכבת או מטוס או ספינה שיש בה חדרים, אף שהם בנסיעה, ידליקו שם נרות בברכה, כיוון שחלל הקרון או המטוס או החדר שבספינה נחשב כבית לעניין מצוות הדלקת נרות חנוכה. אמנם פעמים שמסיבות בטיחותיות לא ירשו להדליק שם נרות. ואם יסכימו שאחד מהנוסעים ידליק נר אחד עבור כולם, יוכלו לצאת בו ידי חובתם. 11



^ 1.. עי' מ"ב תרעז, יב, באו"ה 'במקום'. אמנם בקניין תורה ה, עב, סובר שאם הם רוצים לאכול לפני שיחזרו לביתם, ובלא שיקיימו את המצווה אסור להם לאכול, יכולים לצאת ידי חובתם בבית המארחים אפילו שלא יישנו שם (פס"ת תרעז, 29). ודעת הרב אליהו שאם יצאו מביתם לפני פלג המנחה וחוזרים אחר שתכלה רגל מהרחוב, יכולים לצאת בבית המארחים (מקראי קודש הררי ט, כא). אבל לרוה"פ בלא שישנו שם אין זה מקומם, ולכן כתבתי שידליקו כשיחזרו, ויזכירו זה לזה, שע"י כך יוכלו לאכול כמבואר בפניני הלכה תפילה כה, ט, לעניין ק"ש ותפילת ערבית. (יש סוברים שצריך שמונה ימים לקביעות, ועי' בהלח"ב ד, 25, בדברי החזו"א שדחה דבריהם, וכ"כ בהליכות שלמה יד, יח).
עוד עצה, לבקש משכן שידליק עבורם בביתם. ולדעת רוב האחרונים הוא ידליק בלא ברכה כי הם אינם לידו (עי' בימי הלל והודאה פרק לא). י"א שעדיף שהשכן ידליק עבורם בזמן (נר איש וביתו ח, א), וי"א שעדיף שהם ידליקו בברכה כשיחזרו (שבט הלוי ד, סו).
^ 2.. כשהם ישנים שם צריכים להשתתף בפרוטה, או לעשות קניין כמבואר במ"ב תרעז, ג, ושעה"צ ט. ואמנם לדעת גינת ורדים, אם הם סמוכים על שולחן המארח אינם צריכים לקנות חלק בנר, מ"מ יש חולקים עליו, וכך משמע ממ"ב תרעז, ד. ואפילו כאשר בן נשוי בא אצל אביו יש סוברים שצריך לקנות שותפות בנר, וכך משמע מהפר"ח, ולכן כתבתי ככלל שהאורח יקנה חלק בנר. ועיין בתורת המועדים ב, יא.
ואם נתנו להם דירה נפרדת, כתב במקראי קודש הררי ט, יז, בשם הרב אליהו שלמנהג ספרדים מדליקים שם בברכה, עי"ש. גם אשכנזים נכון שידליקו שם, ואף שהרמ"א תרעז, א, כתב להעדיף את מקום האכילה, מ"מ נוהגים להורות שכאשר הדירה מיוחדת להם, יש להעדיפה, וכעין מה שמעדיפים להדליק בחדר בישיבה ובבית מלון (להלן הלכות יג-יד, וכך הדין לעניין נרות שבת). ובמיוחד שאם יש שם יותר פרסום נס, יש להעדיף את מקום השינה. (ואולי אפשר לצרף שבזה יימנעו מחשד, אף שאין חוששים לזה כיום, כמבואר לעיל סוף הערה 2. ועי' בהלח"ב ד, 23, שיש סוברים שמקום שינה עיקר).
^ 3.. אם יוכל להדליק ממש סמוך לכניסת השבת בביתו, וללכת אח"כ לבית מארחיו, אפשר שידליק בביתו. אבל יזהר שהדלקתו תהיה בוודאי אחר פלג המנחה (לכל היותר 40 דקות לפני השקיעה, עי' לעיל הערה 14, ובפס"ת תרעז, 31-32). ובצאת השבת, בחובת הדר א, הערה סה, כתב שיחזור להדליק בביתו. ולעומתו בהליכות שלמה יד, יט, כתב שאם ימשיך לשהות עוד חצי שעה אחר הדלקת הנרות אצל המארחים, עדיף שידליק אצלם.
חתן וכלה, אם החתונה לאחר השקיעה, ידליקו בביתם הקודם. ואם לפני השקיעה, י"א שידליקו לאחר החתונה בביתם החדש, וי"א שאם הם יגיעו לביתם מאוחר בלילה, או שילכו לישון בבית מלון, ידליקו באולם, שהוא שכור להם, עי' בפס"ת תרעז, ה.
^ 4.. אף שלמדנו שלפי מנהג אשכנז, אשה שרוצה להדליק בנוסף לבעלה, רשאית להדליק בברכה, כמבואר במ"ב תרעה, ט, ולעיל יב, ד, 2, מ"מ י"א שזה בתנאי ששניהם בבית, שאז לפי מנהג 'מהדרין מן המהדרין' אפשר שכל אחד מבני הבית ידליק בברכה, אבל כאשר הבעל אינו בביתו, והוא יוצא בהדלקת אשתו בביתם, אינו יכול לקיים מנהג 'מהדרין מן המהדרין' במקום אחר. (כעין זה מובא במשב"ז תרעז, א, וכך משמע משו"ת מהרש"ל פ"ה). והא"ר והשל"ה הציעו שהאכסנאי ישמע את הברכות מהמארח ויענה אמן, ועל סמך ברכת המארח ידליק את נרותיו. אולם דעת הרמ"א ורוב פוסקי אשכנז, שמותר לאכסנאי להדליק נרות בברכה, למרות שאשתו מדליקה בביתם. וכמה אחרונים כתבו שמ"מ ישתדל להדליק לפני אשתו, וכל זה מובא במ"ב תרעז, טז. ולמנהג ספרד בעל כורחו הוא יוצא בהדלקת אשתו, ואינו יכול לברך, וגם אין עניין שידליק, כי אין הידור בכך שכל בני הבית ידליקו (ברכ"י תרעז, כה"ח כה, ועי' תורת המועדים ב, ו וט). אמנם אם אשתו נסעה מביתם, פקעה זיקתו לביתם, ועליו להדליק נרות בעצמו, וגם אם אשתו תדליק במקום אחר, אינו יוצא בהדלקתה, וכ"כ בילקו"י מועדים עמ' 232 בהערה ד. (ועי' בהח"ב ד, 28, ובחובת הדר א, הערה מז). ואם הוא במדינה אחרת, לקניין תורה ד, פב, ומשנה הלכות ו, קיט, יוצא בהדלקת אשתו, ובמנח"י ז, מו, נוטה לומר שאינו יוצא. וכן נראה למעשה. לפיכך, למנהג אשכנז גם כשהוא מתארח בבית שמדליקים בו נרות, ידליק בברכה, ולמנהג ספרד ישתתף בפרוטה עם בעל הבית, ואם הוא לבדו, ידליק בברכה.
^ 5.. לדעת מרדכי, או"ח, מהר"י אבוהב, כמובא בב"י שו"ע תרעז, ג, יהודי שנמצא במקום שאין מדליקים נרות, חייב להדליק בברכה. כי יש שני צדדים לחיוב הדלקת נרות, מצד האדם ומצד מקומו, ואם במקום שהוא נמצא אין מדליקים נרות, למרות שמצד חיובו האישי יצא בהדלקת אשתו, מצד המקום חובתו להדליק בברכה. אמנם למנהג ספרדים אין לברך, כי י"א שיוצא בהדלקת אשתו, וספק ברכות להקל (כה"ח תרעז, כג). אבל למנהג אשכנזים ודאי ידליק בברכה, שאפילו כשהמארח מדליק, רבים נוהגים להדליק בברכה, כמובא בהערה הקודמת, ק"ו כאן שי"א שיש חיוב. (ועי' בפס"ת תרעז, א).
^ 6.. שבת כג, א; שו"ע תרעז, א. ולמנהג אשכנז נוהגים בהידור שכל אחד מדליק. ולמנהג ספרדים (לעיל יב, ג), רק אחד מדליק בכל בית. ולדעת גינת ורדים, הובא בכה"ח תרעז, ג, כאשר האורח סמוך לגמרי על שולחן בעל הבית, אינו צריך לתת לו פרוטה, כי ממילא בעל הבית מקנה לו חלק מהנר. אולם לדעת רבים מהאחרונים, וכ"כ במ"ב תרעז, א, ד, עליו להשתתף בפרוטה או לקנות חלק בנר, ורק אם הוא סמוך על שולחנו בקביעות כמשרתיו אינו צריך להשתתף בפרוטה. ואפילו כשהאורח הוא בן או בת, שיש יותר מקום לומר שהם נחשבים חלק מהמשפחה, כיוון שהם עצמאים, נכון שישתתפו בפרוטה, כדי לחוש לדעת המחמירים בזה, ועי' בתורת המועדים ב, יא.
^ 7.. חיוב הבחורים להדליק מפני שהם עצמאים, וגם אם נאמר שהם סמוכים על שולחן הוריהם או הישיבה, אזי למנהג אשכנז ב'מהדרין מן המהדרין' יש הידור שכל אחד ידליק בעצמו. ובכל מקום שידליקו בישיבה, בין בחדרים ובין בחדר האוכל, יוצאים ידי חובה (הליכות שלמה יד, ח), כמו שגם בבית יוצאים בכל מקום. השאלה היכן עדיף להדליק? לדעת רוה"פ עדיף להדליק בחדרים. ואף שהרמ"א תרעז, א, כתב שהעיקר הוא מקום האוכל, וכן דעת חזו"א שעדיף להדליק בחדר האוכל. מ"מ לדעת רוה"פ עדיף להדליק בחדר, כי חדר האוכל הוא כמסעדה ציבורית, ואילו החדר נועד יותר לשימוש פרטי. ולזה נוטים מנח"י ז, מח, שבט הלוי ג, פג, אז נדברו ה, לח, ועוד. וכך נהגנו ב'מרכז הרב'. (ויש שהחמירו לאכול בחנוכה את הסעודה העיקרית בחדרם, וכך הדליקו בחדרם לכל הדעות, עי' הלח"ב ד, ח). ולדעת אג"מ או"ח ח"ד ע, ג, והליכות שלמה יד, ח, והרב אליהו, הטוב להדליק בחלון או במרפסת הפונה לרשות הרבים. ודעת מו"ר הרב ישראלי, שעדיף להדליק משמאל לפתח לצד הפרוזדור, מפני שהוא כרשות הרבים. ומ"מ גם אם מדליקים על השולחן בתוך החדר יוצאים ידי חובה. ועי' במקראי קודש הררי ט, כח, וימי הלל והודאה לו, ב.
^ 8.. מנהג ספרד: סברת הפוטרים את בחורי הישיבה בהדלקת אביהם מבוארת למעלה. והואיל ויצאו בהדלקת אביהם, לפי מנהג ספרד אינם רשאים להדליק בברכה בישיבה, וכפי שלמדנו בהערה 18 לגבי נשוי שאשתו מדליקה עליו בביתו. וכך דעת הרב עובדיה יוסף והרב אליהו והרב ישראלי והרב אויערבאך ועוד רבים. וביחו"ד ו, מג, ותורת המועדים ב, ד, מובאות עוד שתי סברות, שאף אם לא יחשבו סמוכים על שולחן ההורים הרי כל הישיבה כמשפחה אחת והם סמוכים על שולחן ראש הישיבה. ועוד, שכל הבחורים יוצאים בהדלקה שבבית המדרש, שאינה כהדלקה בביה"כ שאין יוצאים בה ידי חובה, כי ביהמ"ד נחשב ביתם, שכן מותר להם לאכול ולשתות בו. ולסברה זו אין צורך שידליקו בחדרים. אולם הרב אליהו סובר שבכל חדר צריך שידליקו נרות בלא ברכה, ואם יש שם אשכנזי שמדליק נרות בברכה, ישתתפו עמו בנרות. עוד נחלקו מה הדין כשההורים בחו"ל, לרב אליהו על הבחור להדליק נרות בברכה, כי אינו נחשב סמוך על שולחנם. וליחו"ד והליכות שלמה יד, יב, אינם צריכים להדליק נרות (ואולי כי יוצאים ידי חובה בהדלקה שבביהמ"ד).
לעומת זאת דעת הרב שלום משאש והרב אברהם שפירא, שגם בחורים ספרדים מחויבים להדליק נרות בישיבה, וא"כ בכל חדר צריך שלכל הפחות אחד ידליק חנוכיה בברכה והשאר ישתתפו עמו בנרות (עי' יב, ג). וכ"כ בהלח"ב ד, ד. וכך דעת הרב אלישיב כמובא בימי הלל והודאה לו, א. וכן הוא פשט הגמרא שבת כא, א, לגבי ר' זירא, שלפני שהתחתן היה מחויב בהדלקת הנרות. ובנרות בית המדרש אינם יוצאים, כי שם מדליקים כמנהג הדלקה בביה"כ ולא כדי להוציא ידי חובה. ואפשר לומר שזו החלטה של הישיבה אם היא רואה את עצמה כאחראית על כל צרכי הבחורים, ואזי כולם כמשפחה אחת ויוצאים בהדלקה שבבית המדרש. או כפי שמקובל ברוב הישיבות להחשיב כל בחור כאחראי על עצמו והישיבה רק מסייעת לו בנתינת מקום וארוחות, ואזי ביתו של הבחור הוא בחדרו, ושם חובתו להדליק. וק"ו כאשר ביהמ"ד והחדרים בבניינים נפרדים שאין לסמוך על ההדלקה בביהמ"ד. ונלענ"ד למעשה, שבחורים ובחורות שלומדים במוסדות גבוהים, שתלמידיהם בדרך כלל מעל גיל שמונה עשרה, נחשבים עצמאיים, וגם למנהג ספרדים צריכים להדליק בעצמם בברכה. וכן הוא דין החיילים, וכ"כ ב'שבת ומועד בצה"ל' עמ' שלו. ומ"מ נראה, שגם לשיטה זו, כשהבחורים חוזרים לביתם, אינם נחשבים כאורחים זרים אלא כסמוכים לגמרי על שולחן הוריהם, ויוצאים בהדלקת אבי המשפחה, ואינם צריכים אפילו להשתתף בפרוטה, כדין המבואר במ"ב תרעז, א, וכה"ח ג. ובחורים שגרים בבית הוריהם ובאו לבקר בחנוכה בישיבה, נחשבים לסמוכים על שולחן הוריהם, ולמנהג ספרדים אינם צריכים להדליק בחדרם בפנימייה.
ויש ספק האם הבחור שמדליק את הנרות בבית המדרש צריך לחזור ולהדליק בחדר, עי' בפס"ת תרעא, טז, והליכות שלמה יד, יג. אמנם אם ידליק קודם בחדרו יוכל אח"כ לברך בביהמ"ד בלא ספק. ואצלנו נוהגים לתת לבחור ספרדי שסומך על הוריו או על חבר מחדרו, שהוא ידליק בבית המדרש, ויזכה על ידי כך לברך.
^ 9.. מצד אחד בנות נוטות להיות יותר סמוכות על שולחן הוריהן, ומאידך, פעמים רבות בנות שלומדות במכללה ואוניברסיטה מתפרנסות בעצמן, ומצד זה הן נחשבות ליותר עצמאיות. לפיכך אפשר להשוותן לבחורי ישיבה. וככל שהן עצמאיות יותר כך יותר נראה שהן חייבות להדליק בדירתן בברכה אפילו למנהג ספרד. ועי' במקראי קודש הררי ט, כט.
^ 10.. לגבי העדיפות להדליק בחדר, כ"כ בשו"ע תרעז, א, ואמנם הרמ"א כתב להעדיף מקום האוכל, אולם כאן החדר יותר מיוחד להם, וכמבואר לעיל בהערה 21. ואמנם י"א להעדיף את חדר האוכל, ועי' בפס"ת תרעז, 4, ובימי הלל והודאה לה, ד, 18-19.
ובחדר האוכל, נראה שגם למנהג ספרדים עדיף שכל משפחה תדליק לעצמה, כי אינם שותפים בעיסתם, ולפר"ח אינם רשאים להשתתף ביחד. ומ"מ נראה שאם השתתפו ביחד יצאו כדברי הלבוש (עי' בבאו"ה תרעז, א, 'עמו', תורת המועדים ב, יז).
^ 11.. בשו"ת מהרש"ם ד, קמו, תלה את חיוב המצווה בבית, וכ"כ במקראי קודש פרנק יח. לעומת זאת כתב בשו"ת בית שערים שסב, שאין המצווה תלויה בבית, וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר טו, כט, ואז נדברו ז, סג. לפיכך חייל שנמצא בשוחות או באוהל סיירים קטן, ידליק בלי ברכה, וכ"כ בס' 'שבת ומועד בצה"ל' עמ' שלב-שלג. וכן דין מי שישן ברחובות ובשדות.
לגבי רכבת, כ"כ המהרש"ם שם, וערוה"ש תרעז, ה. ועי' בפס"ת תרעז, ג, וימי הלל והודאה לז, ומקראי קודש הררי ט, כב-כד, וט, לב.
וכבר למדנו לעיל בהלכה יא, שלמנהג ספרד, מי שיש לו אשה שמדליקה עליו בביתו, או שהוא סמוך על שולחן הוריו, ידליק בלא ברכה. ולמנהג אשכנז יכול להדליק בברכה.
כאשר גם הדלקת נר אחד במטוס מסוכנת, ראוי שחברת התעופה תדאג להדליק שם נרות חשמליים לפרסום הנס בלי ברכה, אמנם אין הנוסעים יוצאים בזה ידי חובתם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il