^ 1.קשה על כך מדברי הראשונים שניתן לחזור מפטור לפטור (ראה בסוגיית 'טוען וחוזר וטוען'), שהרי שם שיקר בתחילה ובכל זאת נאמן לחזור ולטעון טענה אחרת. להסבר הקצות שם כלל אין רעותא מכך שלדבריו שיקר בתחילה, וגם לדברי הש"ך שיש רעותא, מכל מקום המיגו גובר על רעותא זו ונאמן. ואולי יש לומר שכאן גרוע יותר משום שעשה מעשה וזייף בשקר ולא שיקר רק בדיבור, אך גם בכך יש דוחק שכן היה לתוס' לפרש זאת ולא לכתוב רק "שהוצרך לשקר תחילה".
^ 2.אולם עיין בהמשך דברינו, שנראה יותר שהתוס' שם הלכו בדרכו של הרשב"ם.
^ 3.נראה שהטעם בכך הוא שבספק מציאותי שאירע בעבר שייך לפשוט ולהחליט שנתנהג כאילו ברור שאירע אופן מסויים, אולם ספק הלכתי אינו שייך רק לעבר אלא הוא מתמשך.
^ 4.הגר"ש רוזובסקי (חלק ב ס"ק כג) מביא לכך סיוע גם מלשון הגמרא בבבא מציעא ק ע"א, שהגמרא שואלת לגבי מחליף פרה בחמור מדוע לא הולכים אחר המוחזק ומשיבה שמדובר בעומדת באגם, ואז שבה ושואלת מדוע לא נלך אחר המרא קמא "וליהוי אידך המוציא מחברו עליו הראיה?". משמע שזוכה מטעם מוחזקות ושכנגדו נחשב המוציא.