^ 1.ויקרא כא, י.
^ 2.תוספתא סנהדרין ד, א.
^ 3.גמרא יומא יח, א; הוריות ט, א; חולין קלד, ב. בכמה מקורות נוסף גם "במראה" (תוספתא יומא א, ו; ירושלמי יומא א, ג; ספרא אמור פרשה ב, א), וכן פסק הרמב"ם כלי המקדש ה, א, וביאר המהר"י קורקוס שם ש"נוי" הוא יופי הפנים, ו"מראה" הוא "הדר הקומה וחן הצורה". בכמה מדרשים הוסיפו במקום מראה – "בשנים" (ויקרא רבה כו, ט; תנחומא פרשת אמור סימן ד).
^ 4.תוספתא שם; גמרא יומא שם; הוריות שם; חולין שם; ספרא שם.
^ 5.רמב"ם כלי המקדש שם.
^ 6.קידושין עב, א; רמב"ם מלכים א, ו.
^ 7.רמב"ם שם הלכה ב.
^ 8.בבלי יומא יח, א; ירושלמי יומא א, ג.
^ 9.תוספתא סנהדרין ד, א; רמב"ם שם ה"ג.
^ 10.רמב"ם שם ה"ז.
^ 11.גמרא סנהדרין יח, ב. וראה רש"י שם שזה דווקא בעדות לבנו של המלך. אבל הרמב"ם (כלי המקדש ה, ט) מפרש שמדובר בעדות על המלך עצמו (וכגון במלכי בית דוד שדנים אותם בבית דין – ראה גמרא סנהדרין יט, א, ורמב"ם סנהדרין ב, ה. והלכות מלכים ג, ז).
^ 12.משנה סנהדרין ב, א; רמב"ם שם הלכות ד - ו.
^ 13.משנה יומא א, ב; גמרא יומא יז, ב. תמיד לג, א. רמב"ם כלי המקדש ה, יב.
^ 14.רמב"ם תמידין ומוספין ד, יד. וראה רמב"ם שם הלכה יב, שכל משמר מקבל שלש חלות.
^ 15.האחיזה באפוד נעשתה משום כבוד אבני החושן והאורים והתומים, להרים אותן מעט מעל הרצפה. נאמרו בזה דעות שונות, האם הכהן אוחז באבני האפוד שעל הכתפים, או שמא מחזיק את ידיו מתחת לאבני החושן, הנקראים אף הן 'אבני אפוד', זאת, משום כבוד אבני החושן והאורים ותומים, שלא יהיו על הרצפה, ועתה כפות ידיו של הכהן חוצצות בינן לבין הרצפה.
^ 16.משנה תמיד ז, א; רמב"ם שם הלכה יא.
^ 17.משנה יומא ז, ד; גמרא יומא עא, ב.