^ 1.ויקרא כה, ח.
^ 2.ויקרא כה, ט-י.
^ 3.רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ב, א.
^ 4.וזו לשון הרמב"ם שם (שו"ת הרמב"ם סימן קמב): "השאלה הכ"ד. שאלה: מה ההבדל בין 'לשמוע קול שופר' ובין 'על תקיעת שופר'?
התשובה: ההבדל ביניהם גדול מאוד. וזה שהמצוה המחויבת אינה ה'תקיעה', אלא 'שמיעת התקיעה', והיוצא מזה, שאילו היתה המצוה המחויבת היא התקיעה, היה חייב כל אדם ואדם מן הזכרים לתקוע, כמו שחייב כל אדם ואדם לישב בסוכה וליטול לולב, והשומע, שלא תקע, לא היה יוצא ידי חובתו, והיה גם כן התוקע, שלא שמע, יוצא ידי חובתו, כגון אם סתם אזניו תכלית הסתימה ותקע, היה יוצא, משום שתקע. ואין הדבר כן, אלא המצוה היא השמיעה, לא התקיעה, ואין אנו תוקעין, אלא כדי לשמוע, כמו שהמצוה היא ישיבת הסוכה, לא עשייתה, ואין אנו עושין, אלא כדי לישב, ולכן נברך 'לישב' ולא נברך 'לעשות', ונברך 'לשמוע קול שופר', ולא נברך 'על תקיעת שופר'".
^ 5.רמב"ם הלכות שמיטה ויובל י, י.
^ 6.ראה רמב"ם הלכות תפילה ב, ח; רבנו חננאל ראש השנה כז ע"א; רש"י ערכין ג ע"ב; מדרש הגדול ויקרא כה, ט.
^ 7.ויקרא כה, י.
^ 8.רש"י ויקרא כה, י.
^ 9.שבת קו ע"ב.
^ 10.ראה גם רש"י ביצה כד ע"ב ד"ה בצפור דרור.
^ 11.אבן עזרא ויקרא כה, י.
^ 12.תהלים קלז, ב.
^ 13.תהלים קלז, ג.
^ 14.תהלים קלז, ד.
^ 15. רבי גדליה בן יחיא (מיליאה שבאיטליה-רווינא ופוסארו שבמצרים), נפטר בשנת השמ"ח - מחכמי איטליה. חיבר ספרים רבים. רבותיו היו רבי יעקב ישראל פינצי ריקאנטי ואביו רבי אברהם מרוויגו ורבי ישראל מפיררה, וזכה לבקר בביתו של רבי עובדיה ספורנו ולשמוע ממנו שמועות.
^ 16.שלשלת הקבלה עמ' צב.
^ 17.כוזרי מאמר חמישי, אות כז.
^ 18.משיבת נפש ויקרא כה, י.
^ 19. רבי יוחנן לוריא (אלזס שבצרפת), הר'- הרע"ד - מגדולי רבני דורו, ראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא. הוריו שלחו אותו ללמוד תורה בישיבות בגרמניה, ומשהשלים את לימודיו חזר לארץ מולדתו והיה לרבן של כמה קהילות יהודיות בחבל אלזס. מאוחר יותר התיישב בשטרסבורג והקים בה ישיבה. אביו, הרב אהרן לוריא, היה מידידיו של המהר"ם מינץ שעמד עמו בקשרי מכתבים. בחלק מהמכתבים מזכיר המהר"ם מינץ את בנו יוחנן, ואחרי מות אביו המשיך להתכתב עם הבן‏. משפחת לוריא היתה מפורסמת ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. חיבר מספר ספרים, בהם: ספר מוסר בשם "הדרכה", ספר "משיבת נפש" - פירוש בסגנון אגדתי על התורה, המבוסס על דרכו של רש"י בפרשנות המקרא. לספר צורפו סיכומי ויכוחים שניהל עם נוצרים כדי להפריך את טיעוניהם נגד היהדות.
^ 20.שמות ל, כג.
^ 21.רמב"ן שמות ל, כג.
^ 22."מוסק" הוא מין בושם, שיש חיה ידועה שמפרישה אותו מגופה (ראה ברכות מג ע"א; ערוך ערך משק; רס"ג שמות ל, כג).
^ 23.אלא סם של רפואה (ראה ראב"ע ויקרא כה, ו).
^ 24.חולין קלט ע"ב.
^ 25. הרב משה סופר (פרנקפורט על נהר מיין-פרשבורג), התקכ"ג-הת"ר - נודע בכינויו החת"ם סופר (על שם ספרו חידושי תורת משה), מגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. שימש כרב בערים דרזניץ, מטרסדורף (הונגריה - כיום מטרסבורג שבאוסטריה) ופרשבורג (כיום ברטיסלבה בירת סלובקיה). בפרשבורג הקים ישיבה גדולה שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות עד שהגיע מספרם לכחמש מאות ועמד בראשה כשלושים ושש שנה - עד יום מותו. שמו של החת"ם סופר יצא לתהילה בכל קהילות ישראל. חיבר ספרי שו"ת, חידושים על הש"ס, פירוש על התורה ופירוש על הגדה של פסח.
^ 26.חתם סופר על מסכת חולין (קלט ע"ב).
^ 27.אסתר ד, א.
^ 28. הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש) (גרמניה), התקס"ח-התרמ"ט - מהבולטים שבמנהיגי היהדות באירופה ומחשובי פרשני המקרא האחרונים. אבי שיטת "תורה עם דרך ארץ". בילדותו למד תורה מפי סבו ואביו. בהמשך אחת מהדמויות שהשפיעו עליו מאוד, היה הרב יצחק ברנייס, רבה של המבורג. בגיל עשרים נסע אל ישיבתו של רבי יעקב עטלינגר, בעל ה"ערוך לנר", ולאחר שנתיים וחצי בלבד של לימודים קיבל ממנו היתר הוראה. עם פרישת רבה של דוכסות אולדנבורג, נתמנה הרש"ר הירש בהמלצתו למחליפו והוא רק בן עשרים ושתיים. בתקופה זו התפלמס בחריפות עם מנהיגים רפורמים, וכן עם שונאי תנ"ך נוכריים, וחיבר את ספרו "חורב" על הסברת טעמי המצוות ומיונן לסוגיהן. קודם לכן פרסם חוברת בשם "אגרות צפון". בשנת התר"א מונה לרבם של שני המחוזות המערביים של ממלכת הנובר, אוריך ואוסנאבריק, ועבר להתגורר באמדן. שם המשיך בפעילותו הפולמוסית נגד הרפורמה תחת הסיסמה "האמת מתקיימת. השקר לא מתקיים", וכן הרבה לעסוק בחינוך ובגמילות חסדים. כעבור שש שנים נקרא לכהן כרבה הראשי של מורביה, משרה שלא היתה לה מקבילה באירופה מבחינת הסמכויות שניתנו לנושא בה. ממקום מושבו בניקלשבורג היה אחראי על חמישים ושתיים קהילות. בשנת התרי"א החליט לנטוש רבנות חשובה זו לטובת קהילת פרנקפורט, שם הקים בית ספר תיכון בו שולבו לימודי חול ולימודי קודש - "תורה עם דרך ארץ". בפרנקפורט חיבר הרב הירש את פירושיו לתורה, לסידור התפילה ולספר תהלים. בתקופה זו עמד בראש המערכה להפרדת הקהילה האורתודוקסית מהקהילה הכללית, שנטתה לרפורמיות. הרב הירש התנגד נחרצות לראשוני חיבת ציון ולרעיון החדש של הלאומיות היהודית כמטרה לגאולת העם, אף בצביונה הדתי.
^ 29.רש"ר הירש ויקרא כה, י.
^ 30.ויקרא כה, י.
^ 31. רבי אליהו קרמר (הגאון מוילנא) (ליטא), הת"פ-התקנ"ח - מגדולי חכמי התורה בישראל. שלט בכל מקצועות התורה ובשאר חכמות. בקיאותו וידענותו העצומה זיכו אותו בכינוי "הגאון מוילנא". על-אף שלא החזיק במשרה רשמית כלשהי, קנה לו מעמד של מנהיג חשוב בדורו ובדורות הבאים אחריו. כתביו לא ראו אור בחייו אך לאחר מותו נדפסו כשבעים ספרים המיוחסים לו, וביניהם: פירוש למשנה, פירושים לזוהר, תיקונים לספר יצירה ולספרא דצניעותא, פרשנות לתנ"ך ועוד.
^ 32.ליקוטי הגר"א בסוף ביאורו לספרא דצניעותא, סוף ליקוט ט.
^ 33.יחזקאל לז, יג.
^ 34.אורות הקודש ח"ג, מוסר הקודש, בקשת האני העצמי עמ' קמ.
^ 35.בראשית ג, יב.
^ 36.בראשית ג, ט.

מקורות עיקריים:
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ב, א , רמב"ם הלכות שמיטה ויובל י, י , רש"י ויקרא כה, י , שבת קו ע"ב , אבן עזרא ויקרא כה, י , שלשלת הקבלה עמ' צב , כוזרי מאמר חמישי, אות כז , משיבת נפש ויקרא כה, י , רמב"ן שמות ל, כג , חולין קלט ע"ב , חתם סופר על מסכת חולין שם , רש"ר הירש ויקרא כה, י , ליקוטי הגר"א בסוף ביאורו לספרא דצניעותא, סוף ליקוט ט , אורות הקודש ח"ג, מוסר הקודש, בקשת האני העצמי עמ' קמ