בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • הלכות ירושלים והמקדש
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • קרבנות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

undefined
2 דק' קריאה
מצינו במסכת זבחים:
"עד שלא הוקם המשכן - היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות, ומשהוקם המשכן - נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מחנה ישראל. באו לגלגל הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מקום. באו לשילה נאסרו הבמות, ולא היה שם תקרה, אלא בית אבנים בלבד מלמטן והיריעות מלמעלן, והיא היתה "מנוחה"; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה. באו לנוב וגבעון הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, קדשים קלים בכל ערי ישראל. באו לירושלים נאסרו הבמות, ולא היה להן היתר, והיא היתה "נחלה"; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה" (דף קיב עמוד ב).

לפי זה רק בירושלים הוגבלה אכילת קדשים למקום מסויים שהוקדש. קדשי קדשים בתוך השטח המוגדר בהר הבית "לפנים מן הקלעים" וקדשים קלים בתוך חומות העיר.
גם במסכת כלים מצינו:
"עשר קדושות הן: ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאים ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם מה שאין מביאים כן מכל הארצות:עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת...לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני…" (פרק א מש' ו-ח).

החיוב לאכול קדשים קלים דווקא בתוך חומות ירושלים נלמד מהמקורות הבאים:
1. מצינו בספר דברים באותה פרשיה בה אנו עוסקים בשבועות האחרונים:
"כִּי אִם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶך" (דברים י"ב יט).

לפי זה באותו מקום נבחר-ירושלים יש שני מקומות שמוגדרים "לִפְנֵי יְקֹוָק" ועל זה דורש המדרש "והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם שמה תביאו, שם שמה, היו שם שתי מחיצות מחיצה לקדשי הקדשים ומחיצה לקדשים קלים" (סליק פיסקא ספרי דברים פיסקא סז ד"ה (יא) והיה).

2. מצינו בספר ויקרא:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא: וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק כִּי כֵן צֻוֵּיתִי: וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא י' יב-יד).

לפי פסוקים אלה קדשי קדשים נאכלים "בְּמָקוֹם קָדֹשׁ" ואילו קדשים קלים "בְּמָקוֹם טָהוֹר". אם כך אכילת קדשים קלים בירושלים לפנים מן החומה משמעותה אכילתם לפני ד' ובמקום טהור.

בשבוע הבא נבאר מה אנו יכולים להסיק מכך.


ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
  • הרה"ג דוב ליאור
    הרה"ג דוב ליאור
  • הרב דוד דודקביץ'
    הרב דוד דודקביץ'
  • הרב חגי לונדין
    הרב חגי לונדין
  • הרה"ג צבי שכטר
    הרה"ג צבי שכטר
  • הרב נחשון רבינשטיין
    הרב נחשון רבינשטיין
  • הרב חיים ירוחם סמוטריץ
    הרב חיים ירוחם סמוטריץ
  • הרב חיים אביהוא שוורץ
    הרב חיים אביהוא שוורץ
  • הרה"ג חיים שטיינר
    הרה"ג חיים שטיינר
    undefined
    נוסחי תפילה

    ברכות השחר - עדות המזרח

    הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
    undefined
    כשרות

    מה מברכים על חלות מתוקות?

    הרב משה כץ | אלול תשע"ה
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    בהעלותך

    מדוע נענשה מרים?

    הרב יוסף צבי רימון | סיון התשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    והגדת לבנך

    שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    בהעלותך

    בהעלותך את הנרות

    מתוך 'קול צופייך' גיליון 403

    חז"ל אומרים שהמנורה היתה מורידה שפע של חכמה, ושפע של בינה ותורה לעם ישראל. ואמר הקב"ה לאהרון הכהן: כשאתה מדליק את המנורה אתה מוריד שפע חכמה, שפע טהרה, לעם ישראל וזו החשיבות והמעלה.

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
    undefined
    ענינו של ראש השנה

    קידוש החודש וראש השנה

    ראש השנה נקבע מן התורה ליום אחד, מדוע אם כן בימינו הוא יומיים? כיצד נקבע ראש חודש? קביעת החגים נעשית על פי ראש חודש; דין ברכת שהחיינו ביום השני של ראש השנה.

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    הלכות הצומות הקלים

    הלכות ועניינים בצום עשרה בטבת

    מדיני הצום: אכילה ושתייה לפני עלות השחר. שטיפת הפה וצחצוח שיניים. מיהו חולה הפטור מן הצום?. דיני מעוברת ומניקה: האם יולדת שחדלה להניק חייבת בתענית? ילדים בתענית: האם מצווה לחנכם לצום חלק מהצום?

    הרב אליעזר מלמד | טבת, תשס"ג
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il