- משפחה חברה ומדינה
- הלכות ירושלים והמקדש
- משפחה חברה ומדינה
- קרבנות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
4444
"עד שלא הוקם המשכן - היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות, ומשהוקם המשכן - נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מחנה ישראל. באו לגלגל הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מקום. באו לשילה נאסרו הבמות, ולא היה שם תקרה, אלא בית אבנים בלבד מלמטן והיריעות מלמעלן, והיא היתה "מנוחה"; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה. באו לנוב וגבעון הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, קדשים קלים בכל ערי ישראל. באו לירושלים נאסרו הבמות, ולא היה להן היתר, והיא היתה "נחלה"; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה" (דף קיב עמוד ב).
לפי זה רק בירושלים הוגבלה אכילת קדשים למקום מסויים שהוקדש. קדשי קדשים בתוך השטח המוגדר בהר הבית "לפנים מן הקלעים" וקדשים קלים בתוך חומות העיר.
גם במסכת כלים מצינו:
"עשר קדושות הן: ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאים ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם מה שאין מביאים כן מכל הארצות:עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת...לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני…" (פרק א מש' ו-ח).
החיוב לאכול קדשים קלים דווקא בתוך חומות ירושלים נלמד מהמקורות הבאים:

הלכות ירושלים והמקדש (24)
הרב יוסף כרמל
18 - מה קרה למחיצות המשכן? (חלק י"ח)
19 - הגבלה באכילת קדשים בירושלים (חלק י"ט)
20 - כיצד קדשו את ירושלים? (חלק כ')
טען עוד
"כִּי אִם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶך" (דברים י"ב יט).
לפי זה באותו מקום נבחר-ירושלים יש שני מקומות שמוגדרים "לִפְנֵי יְקֹוָק" ועל זה דורש המדרש "והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם שמה תביאו, שם שמה, היו שם שתי מחיצות מחיצה לקדשי הקדשים ומחיצה לקדשים קלים" (סליק פיסקא ספרי דברים פיסקא סז ד"ה (יא) והיה).
2. מצינו בספר ויקרא:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא: וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק כִּי כֵן צֻוֵּיתִי: וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא י' יב-יד).
לפי פסוקים אלה קדשי קדשים נאכלים "בְּמָקוֹם קָדֹשׁ" ואילו קדשים קלים "בְּמָקוֹם טָהוֹר". אם כך אכילת קדשים קלים בירושלים לפנים מן החומה משמעותה אכילתם לפני ד' ובמקום טהור.
בשבוע הבא נבאר מה אנו יכולים להסיק מכך.

חידוש קביעת המקום בירושלים ושילה (חלק ז')
הרב יוסף כרמל | תשס"ה

מה התחדש בבניין המקדש בירושלים? (חלק י"ד)
הרב יוסף כרמל | תשס"ד

מדוע דוד קידש את העזרה? (חלק ט"ז)
הרב יוסף כרמל | התשס"ד

נוכחות הארון בבית שני (חלק ט')
הרב יוסף כרמל | תשס"ד
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
לקום מהתחתית של התחתית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשמכים את ראש הנחש - בא אור גדול
הרב שמואל אליהו | י"ז סיוון תשפ"ה
פרשת בהעלותך תשפ"ה – שמשון, בר כוכבא, הרצל
הרב שמואל אליהו | סיון תשפ"ה
פרשת בהעלותך – רון ירון ישראל
הרב יצחק חי זאגא | ט"ו סיון תשפ"ה
